עלילות פרומות

by Yinon Nir, ינון ניר

תמר, מרצה לאמנות, בת שלושים ושמונה, מתארת באירוניה מושחזת את חוויותיה כאם צעירה. שנה וחצי חלפו מאז שילדה את דניאל וכמעט ולא עובר יום בלי שתשאל, "למה לא סיפרו לנו שכל-כך קשה להיות הורים?" לדבריה, המין האנושי שורד הודות לשקרים מוסכמים והונאה עצמית. מבחינתה כולן שיקרו לה: אימא שלה, חברות שכבר היו להן ילדים, הפקידה בבנק, נשים ברחוב... כולן חברו יחד. הן טוו סביבה את קוריהן כדי שתרצה להתרבות. בעיניהן המין הנשי מתחלק לשניים: אימהות ואימהות לעתיד. חלוקה חדה ובלתי מתפשרת. כמו שמן ומים שלא מתערבבים. אך בחדרי-חדרים לוחשות אימהות זו לזו את האמת המרה. מייללות עד אובדן הכרה. זועקות עצמן לדעת. הן נועלות את השער, מקפידות שאף אימא לעתיד לא תיכנס.

בין החלפת חיתולים, ציד מוצצים וביקורים במוקד, מנסה תמר להשיב את חייה למסלולם; לגמור את הדוקטורט, לחזור לצלם, להספיק הכול ולהשלים שעות שינה. או במילים אחרות, פשוט להחזיק מעמד.

עלילות פרומות הוא רומן מרגש, מטלטל ומצחיק על אימהות וזוגיות, על אמנות ועל כתיבה, על ייאוש ותקווה. זהו סיפור אנושי על ציפיות לא ממומשות, על ישראל של היום ועל ישראל של פעם שכבר לא קיימת יותר ואולי לא הייתה קיימת מעולם.

255 pages, Paperback

First published January 1, 2012

Reviews

[AdiTurbo]

האם לידת ילד הופך את כולנו לאנדראצ'יבריות מתוסכלות? על פי הרומן הזה, כנראה שכן. תמר, אשה שהיתה הבטחה אמנותית ומוכשרת לכל הדעות, מתקשה למצוא את עצמה מחדש אחרי לידת בנה בגיל 35. היא מתעכבת בהשלמת הדוקטורט שלה, ובורחת לרומן בדיון אודות מושא ההזדהות שלה, תמרה אחרת, שגם היא היתה אמנית כושלת. ככל שהיא מתעמקת יותר בחייה של תמרה ההיא, זהותה הולכת ומתערפלת, ומתערבלת עמה עד לאיחוד כמעט. שתיהן בעלות תסביך אבא, המוצאות את עצמן בשלבים שונים בחייהן בנישואים לא בדיוק מספקים, מנסות ולא מצליחות להגשים את ההבטחה שהיתה גלומה בהן ולגלות מוצא ליצירתיותן ולרעיונותיהן. בחיי שתיהן הלידה מהווה שבירה, מאכזבת ומשעבדת. ה"חדר משלהן" שחסר להן הוא החלל הפנוי והבהיר שבתוך נפשן, לא החדר הפיסי, שהוא דווקא בנמצא. הערפל של חוסר השינה, של השעמום בטיפול הטכני בתינוק שאינו ממלא את צרכיהן הרגשיים ובטח שלא האינטלקטואליים מתנחל בנשמה. הוא לא מאפשר את החירות ליצור, לקחת סיכונים ולפרוץ קדימה. ילד מכניס הכל למסגרות מובנות, שאינן מעודדות חשיבת פרא. בני הזוג של שתי התמריות מוצגים כבעלי כוונות טובות, התומכים ומעודדים את היצירה של נשותיהן כלפי חוץ, אך למעשה אינם פועלים דיים כדי לאפשר זאת, אלא מכלים את מרצם ברדיפה אחרי מטרותיהם האישיות, שאינן בהכרח משותפות גם לנשים שבחייהם.
הספר מוצג כ"מצחיק" על הכריכה האחורית שלו, אך אני לא מצאתי בו הומור, אלא יותר כאב ומרירות, והרבה כעסים. הוא כתוב נהדר, באופן אינטליגנטי ביותר, אך לעיתים הייתי צריכה מנוחה ממנו בשל הרגשות הקשים שאווררו בו, ושככל הנראה הדהדו בי באיזשהו מקום, למרות שאני כבר בתקופה אחרת בחיי. מומלץ מאד לקריאה אך היכונו להרבה מורכבויות ורגשות אמביוולנטיים.