חפץ ואחרים

חנוך לוין: מחזות #1

by Hanoch Levin, חנוך לוין

בכרך זה – הראשון בסדרת מחזותיו המקובצים של חנוך לוין – מובאים המחזות שכתב בשנים 1974-1969: 'סולומון גריפּ'; 'חפץ'; 'יעקבי ולַידנטל'; 'נעורי ורדה'לה'; 'שיץ'. אלה מחזותיו הראשונים של לוין, לאחר הקאבארטים הסאטיריים שקובצו בספר 'מה איכפת לציפור' – מחזות שפתחו עידן חדש בתיאטרון הישראלי והעמידו את חנוך לוין כ"מוסד" בפני עצמו.

'חפץ' היה המחזה הראשון של לוין (אחרי הקברטים הסאטיריים ו'סולומון גריפ') שהביא לפריצתו לתודעת הקהל כמחזאי גדול.

במחזותיו חוקק לוין עולם מיוחד: הוא הפשיט מן הקיום האנושי מרכיבים בסיסיים, והרכיב מהם עולם חדש, בעל עקרונות אכזריים בבהירותם ומפותחים באופן מסקני ונועז. בעולם זה נובר לוין שוב-ושוב כבמשימה של מיפוי, ובמרכזו עומד רצונו של האדם לאַשש את משמעות קיומו, לגונן על תדמיותיו בעיני הזולת, להידחק אל מקומו הרצוי על חשבונם של כל האחרים, ואף לשלם כל מחיר כדי לשמר בדל-חלום, אפילו מחוּסר סיכוי.

הקיום האנושי בנוי על "חוק כלים שלובים": מה שמושג במקום אחד, מושג במחיר חֶסֶר במקום אחר: אין כבוד בלי השפלה; אין כוח בלי חולשה; אין עונג בלי סבל. החיים הם משחק כוחות אנוכי של חטוֹף ככל יכולתך, שבו מה שמרוויח האחד הוא על חשבונו של האחר, וההייררכיה, לרוב, יחסית ומתנדנדת.

בתוך הפגנת התדמיות, ברגע כלשהו של "הארה", יודעת הדמות הלווינית גם את האמת על חייה, אבל גיבוריו של לוין – חולמים, נואשים ונהנתנים בכל מחיר – אינם מוותרים לעולם, וגם על עברי פי-פחת יזַקקו שארית עונג מחרפּה, וחלום מייסורים.

זהו הראשון בין ארבעה כרכים של מחזותיו של חנוך לוין שראו אור בספרי סימן קריאה / הוצאת הקיבוץ המאוחד בין השנים 1991-1988. אליהם הצטרפו בשנות התשעים שני כרכים נוספים, בשיתוף עם ספרי תל-אביב. חטיבה זו מהווה את ששת הכרכים הראשונים של מהדורת כל כתבי חנוך לוין, הכוללת מחזות נוספים, פרוזה, מערכונים, פזמונים ושירים.

סולומון גריפ 1968
חפץ 1970
יעקובי ולידנטל [שם זמני] 1970
נעורי ורדה'לה 1972
שיץ 1974

Hardcover

Published January 1, 1999

About the author

Hanoch Levin (1943-1999), one of Israel`s leading dramatists, was born in Tel Aviv. He grew up in a religious home in the Neve Shaanan neighborhood in southern Tel Aviv. As a child, he attended the Yavetz State Religious School. In the 1950s, his brother, David, who was nine years older than him, worked as an assistant director at the Cameri Theater. Hanoch attended Zeitlin Religious High School in Tel Aviv. After ninth grade, he left school to help support the family. He worked as a messenger boy for the Herut company and took classes at a night school for working youth at the Ironi Aleph middle school. There he joined a drama club. After serving his compulsory military duty, Levin began to study philosophy and Hebrew literature at Tel Aviv University (1964-1967).
At first he wrote poetry, but later concentrated on the theater. He became resident playwright of the Cameri Theater in Tel Aviv and also worked with Habimah, Israel`s national theater.
Levin wrote 50 plays, 34 of which have been staged. His work includes comedies, tragedies and satiric cabarets, most of which he directed himself. In addition, he published five books of short stories and poems and a book for children. He received numerous theater awards both in Israel and abroad - most notably at the Edinburgh Festival -and his plays have been staged around the world. Levin was awarded the Bialik Prize in 1994.