מתאבל ללא קץ ואחרים

חנוך לוין: מחזות #8

by Hanoch Levin, חנוך לוין

בכרך זה, השמיני בסדרת מחזותיו המקובצים של חנוך לוין, מובאים המחזות: 'מתאבל ללא קץ'; 'השמשים'; 'הקיסר'; 'מבויש עד תום'; 'שוזס ובז'ז'ינה'. כולם מעזבונו של חנוך לוין וטרם הועלו על הבמה

מתאבל ללא קץ 1992
השמשים 1996
הקיסר 1996
מבויש עד תום 1990
שוזס ובז'ז'ינה 1992

263 pages, Hardcover

Published January 1, 1999

About the author

Hanoch Levin (1943-1999), one of Israel`s leading dramatists, was born in Tel Aviv. He grew up in a religious home in the Neve Shaanan neighborhood in southern Tel Aviv. As a child, he attended the Yavetz State Religious School. In the 1950s, his brother, David, who was nine years older than him, worked as an assistant director at the Cameri Theater. Hanoch attended Zeitlin Religious High School in Tel Aviv. After ninth grade, he left school to help support the family. He worked as a messenger boy for the Herut company and took classes at a night school for working youth at the Ironi Aleph middle school. There he joined a drama club. After serving his compulsory military duty, Levin began to study philosophy and Hebrew literature at Tel Aviv University (1964-1967).
At first he wrote poetry, but later concentrated on the theater. He became resident playwright of the Cameri Theater in Tel Aviv and also worked with Habimah, Israel`s national theater.
Levin wrote 50 plays, 34 of which have been staged. His work includes comedies, tragedies and satiric cabarets, most of which he directed himself. In addition, he published five books of short stories and poems and a book for children. He received numerous theater awards both in Israel and abroad - most notably at the Edinburgh Festival -and his plays have been staged around the world. Levin was awarded the Bialik Prize in 1994.

Reviews

[Noam · Rating 3 out of 5]

אחרי כל הכתבים של חנוך לוין שכבר קראתי, דווקא מחלק זה של כל כתביו נהניתי פחות. זה היה מאמץ לקרוא את שלושת המחזות הראשונים, דבר שאף פעם לא קרה לי כשמדובר בחנוך לוין. אבל יש תקווה: ככל שמתקדמים בקריאה המחזות נעשים טובים יותר. משתי הקומדיות שבסופו נהניתי ובעיקר מהאחרונה, 'שוזס ובז'ז'ינה'.
הקומדיה 'שוזס ובז'ז'ינה' היא בעיני מחזה חנוך לויני קלאסי: שוזס הוא גבר שמתלבט וסובל ומשתדל בגלל התהום העמוקה בין התשוקות והחלומות והאהבות שהחיים ובז'ז'ינה והעולם במטיחים לו לבין איך שהוא עצמו, מבפנים: אי הנוחות (או הנוחיות) הגופנית השולטת בו וחוסר יכולתו לעשות אפילו דברים קטנים ופשוטים. הדילמות ששולטות בחיי כולנו. אם זה לא היה כל כך מצחיק זה היה עצוב מאוד.