נועם גיבור, טייס קרב צעיר, יוצא אל גיחת המבצעים הראשונה שלו ברגשות מעורבים. המשימה מבוצעת אמנם בהצלחה, אולם בהיפוך אכזר של הגורל היא גוררת את ישראל להסלמה ביטחונית מעוררת דאגה. זאת בדיוק ההזדמנות לה חיכה רס"ן (מיל') אלי עוזרד. גיוס המילואים וההתחממות בגזרת הצפון הן הסיכוי שלו לסגור את העניינים הפתוחים שהשאיר אחריו בלבנון שבע שנים קודם לכן, כאשר נשלח בראש כוח משימה מיוחד לחיסול בכיר בחיזבאללה.
בשעה שסופת חול חריגה מכסה את שמי הארץ עושים שני הלוחמים את דרכם להתמודדיות שימתחו את גבורתם האישית עד לקצה. גיבור חוצה את הגבול הסורי בדרכו להפציץ מטרות בדמשק; עוזרד מאלתר כוח שיעזור לו אולי להחזיר את הגלגל אחורנית. אלא שמה שנראה בתחילה כמו סיבוב נוסף בריטואל ההתשה הקבוע של המזרח התיכון מקבל תפנית ברוטאלית, שמשנה באחת את הססטוס קוו הנפיץ ומאיימת להכריע את המהלך ההיסטורי של מדינת ישראל.
מתוככי חדר התדריכים בטייסת דרך רחובות תל אביב המופגזים; בין לשכת שר הביטחון בקריה לשיירות הטנקים בצומת גולני; מרציף המרינה שאזרחים צובאים עליו בניסיון להימלט מהארץ עד לבתי המסתור של דעא"ש בבקעת הלבנון, גיבור מגולל עלילה מהודקת וקצבית הנעה משיא לשיא ומותירה את הקורא ללא אוויר. צ'רניאק משרטט דמויות בלתי-נשכחות המתמודדות עם "אירוע קצה", ומגלות שלפעמים דווקא להחלטות של גיבורים באל-כורחם ישנן השלכות היסטוריות מרחיקות לכת. גיבור הוא רומן ביכורים מסעיר, ממכר ועוכר שלווה המגדיר מחדש את ז'אנר המתח הישראלי.
Left-wing propaganda. Written by a typical Rich Tel Avivi left-winger (IAF Pilot, Start-Up and VC Investor) who prays for such a doomsday scenario because "it will bring peace" (he said so in a few interviews).
Lots of sadistic violence, awful scenes, typical Israeli "shooting and crying" hero. Overall it is written in a very thrilling way and does make you want to keep reading, but an awful book nonetheless that makes you feel sick to your stomach. After the protests last year everybody noticed the clear political bias of IAF pilots but this just proves it once more.