What do you think?
Rate this book
שטוקהולם
אבישי שר־שלום, כלכלן בעל שם עולמי ומועמד מוביל לזכייה בפרס נובל, נמצא ערב אחד מת במיטתו, לאחר שככל הנראה לקה בלבו. חבריו הקרובים, המוצאים את גופתו, מתחילים להיערך לסידורי הלוויה; אלא שאז מציע אחד מהם רעיון יוצא דופן, שאין לשער את תוצאותיו.
שטוקהולם עוקב אחר קורותיהם של החמישה — החיים והמת — במשך שמונה ימים. על רקע נסיבות קיצוניות המותחות את גבולות חברותם, נפרש סיפור חייהם ויחסיהם המורכבים של יהודה, חבר הילדות השואף לגדולה; זוהרה, מחברת ספרי זיכרונות והמאהבת לעת מצוא; עמוס, גם הוא כלכלן מצליח; ונילי, רופאת ילדים קצרת סבלנות. אט נחשפים גם מניעיהם הסמויים, שאין להם דבר וחצי דבר עם ידידות.
ספרה החדש של נעה ידלין הוא רומן קומי־טרגי, המעוצב בריאליזם נוקב וברגעי אבסורד לא צפויים. בדייקנות ובתחכום חושפת היצירה את המנגנונים העדינים המניעים את הרעוּת, ופורטת לנימיהם את האהבה ואת הקנאה, את החברות ואת התחרות, את החיים ואת המוות.
נעה ידלין היא כלת פרס ספיר לספרות. ספריה: בעלת הבית (זמורה ביתן, 2013), חיי מדף (זמורה ביתן, 2010) ושאלות קשות לאללה — אתם שואלים, אלוהים משיב (חרגול/עם עובד, 2005).
שטוקהולם עוקב אחר קורותיהם של החמישה — החיים והמת — במשך שמונה ימים. על רקע נסיבות קיצוניות המותחות את גבולות חברותם, נפרש סיפור חייהם ויחסיהם המורכבים של יהודה, חבר הילדות השואף לגדולה; זוהרה, מחברת ספרי זיכרונות והמאהבת לעת מצוא; עמוס, גם הוא כלכלן מצליח; ונילי, רופאת ילדים קצרת סבלנות. אט נחשפים גם מניעיהם הסמויים, שאין להם דבר וחצי דבר עם ידידות.
ספרה החדש של נעה ידלין הוא רומן קומי־טרגי, המעוצב בריאליזם נוקב וברגעי אבסורד לא צפויים. בדייקנות ובתחכום חושפת היצירה את המנגנונים העדינים המניעים את הרעוּת, ופורטת לנימיהם את האהבה ואת הקנאה, את החברות ואת התחרות, את החיים ואת המוות.
נעה ידלין היא כלת פרס ספיר לספרות. ספריה: בעלת הבית (זמורה ביתן, 2013), חיי מדף (זמורה ביתן, 2010) ושאלות קשות לאללה — אתם שואלים, אלוהים משיב (חרגול/עם עובד, 2005).
416 pages, Paperback
First published January 1, 2016
90 people are currently reading
3360 people want to read
About the author
Noa Yedlin
7 books38 followersNoa Yedlin is an Israeli author, the recipient of the Sapir Prize (the Israeli Man Booker) and the Prime Minister's Literature Award and author of the bestselling House Arrest, Stockholm, People Like Us and The Wrong Book. Yedlin was named by Haaretz Magazine one of "66 Israeli Women You Should Know".
Yedlin is also the creator of a two-season TV series based on her bestselling novel Stockholm (the Israeli Best Mini-Series TV Award). A German remake of the series (You Don't Die Among Friends) won Best Scripted Format at 2021 International Format Awards and Best European Series at La Rochelle Festival De La Fiction 2021. The series has been re-made by SVT Sweden (broadcast: Christmas 2022). Her bestselling novel People Like Us is currently being developed into a series in Israel. A stage adaption of House Arrest is now playing at Beit Lessin Theater in Tel Aviv.
Yedlin is also the creator of a two-season TV series based on her bestselling novel Stockholm (the Israeli Best Mini-Series TV Award). A German remake of the series (You Don't Die Among Friends) won Best Scripted Format at 2021 International Format Awards and Best European Series at La Rochelle Festival De La Fiction 2021. The series has been re-made by SVT Sweden (broadcast: Christmas 2022). Her bestselling novel People Like Us is currently being developed into a series in Israel. A stage adaption of House Arrest is now playing at Beit Lessin Theater in Tel Aviv.
Ratings & Reviews
Friends & Following
Create a free account to discover what your friends think of this book!
Community Reviews
Displaying 1 - 30 of 93 reviews
March 7, 2024
Very close to a 5! Sometimes a bit confusing (probably me being tired) but overall a very enjoyable book. Definitely recommend and not sure why it isn’t more popular (shoutout Libby).
December 29, 2017
לא אהבתי את הספר, לא אהבתי את הדמויות, לא אהבתי את העלילה.
הכתיבה של ידלין נוטה להיות להגנית ופטפטנית, תצרפו לכל הפטפטת והלהגנות הזו עלילה מורבידית וצבר דמויות בנות 70, מאוסות, שבעות מהחיים ומרוכזות בעצמן ותוכלו להבין מדוע לא אהבתי את הספר.
העלילה מתארת 4 חברים בני כ- 70 שמגלים שחברם אבישי, פרופסור לכלכלה נפטר מדום לב במיטתו, בדיוק שבוע לפני ההכרזה על פרס נובל בכלכלה.
הם כולם מודעים לכך שיתכן והיה מעומד לקבלת הפרס, למרות שאין באמת מועמדויות לפרס נובל ואם הן קיימות הוועדה לא מפרסמת אותן, ולכן ברגע של טמטום שיכלי שכנראה נובע מתהליכים מוחיים שרק בני 70 סובלים מהם, הם מחליטים להחזיק בגופה ולא לספר לאף אחד, שכן אם יספרו הוועדה לא תוכל להכריז עליו כזוכה.
החברים: זוהרה, סופרת סיפורי חיים, שביום גילוי המוות של אבישי נמצאת בעין סערה בשל טעות כתיב באחד הספרים שפירסמה. בעקבות הטעות המטופשת, שהפכה את "כצאן לטבח" ל- "לאצון לטבח" המשפחה יוצאת במסע צלב ושיימינג מביש נגד זוהרה בפייסבוק וכל הטיפשים המשרשרים מצטרפים למסע מבלי להפגין חמלה או מודעות לכך שקיימות טעויות.
זוהרה היא הדמות הכי מכמירת לב בספר הזה, וגם היא מאוסה עד כאב: בגיל כמעט 70, היא רווקה שבמשך 20 שנים היתה במערכת יחסים אינטימית עם אבישי. היא כמהה לילדים אבל הוא לא רצה אותם והוא כמובן לא רצה במערכת יחסים מחייבת איתה ולכן הוא שמר את מערכת יחסיהם בסוד ואף התחתן למשך שנתיים בזמן שהיא המתינה. מידי פעם הוא יצא עם נשים שונות וניפנף בהן מול עיניה כשהוא "מעמיד אותה במקומה הנכון" . היא חושבת שאף אחד מהחברים שלהם לא מודע, בזמן שכל החברים מודעים למערכת היחסים הזו ואף בת זוגו של יהודה חברו הטוב של אבישי. בשלב מסויים, זוהרה רואה במוות הזדמנות לקבל את מקומה הנכון בחייו של אבישי כאהובתו ובת זוגו ואף בונה על ירושתו.
יהודה, חברו הטוב. ממציא וסופר של ספר אחד. הוא בונה על אבישי שיזכה בנובל וכך יהפוך את ספרו למפורסם מעצם העובדה שכתב לספר הקדמה. יהודה הוא הוגה הרעיון הגאוני להחזיק את המת חי. הוא גם חי בשקר ובזמן שהוא מצהיר כי הוא טבעוני וחדל לעשן, הוא אוכל בשר ומעשן בסתר.
נילי, רופאת ילדים שפרשה. היא הדמות הכי מלבבת בספר הזה אבל גם היא בשלב מסויים מביאה את המאיסות. נילי הפרגמטית והמשעשעת, התגרשה מבעלה לאחר ששנים ארוכות לא סיפק אותה מינית והיא בגדה בו. הוא גילה את הבגידה ביום שהודיע לה כי התאהב באיזו מפיקה אוסטרלית או אוסטרית או משהו כזה ונילי מתוך אגו פגוע סיפרה לו אודות הבגידה. היא סבתא מסורה לנכדיה, אפילו מסורה מידי והיא מגלמת את הדמות הנורמלית ביותר בספר ההזוי הזה. היא תמיד מציבה בפני החבורה את התוצאות של הבחירות שלהם ומצטרפת אליהם מתוך שיקול דעת ולא מתוך חובה. אומנם היא סובלת מדימוי עצמי נמוך בשל היותה שמנה אבל היא זוכה למערכת יחסים מתגמלת עם בן זוג אוהב.
עמוס, פרופסור לכלכלה בעצמו. במשך שנים היתה תחרות סמויה בינו ובין אבישי אבל בשלב מסויים כנראה שאבישי הצליח יותר וזכה בפרסום רחב יותר. עמוס הוא מה שניתן לכנות בסלנג קפוץ תחת והוא נוטה שלא לראות את חצי הכוס המלאה מתוך חוסר בטחון עצמי. הוא כולו מלא פחדים והסתייגויות ולמרות השמרנות ההיסטרית שלו, הוא פועל מתוך דחף ניצחון על אבישי שהרי הוא חי ואבישי מת.
במשך שבוע ארבעת החברים מחזיקים בגופה בת ערובה ועורכים משמרות על הגופה המתפוררת והמצחינה, עונים למיילים ולמסרונים של אבישי ומתמודדים עם אירועי קטסטרופה שונים. הסיפור מקברי לחלוטין במיוחד שלב שבו הם נדרשים להעביר את הגופה מביתו של אבישי לביתו של יהודה והגופה נדרסת ע"י רוכב אופניים חשמליים שנלהב מידי לוודא שאבישי חי ומרגיש בסדר. ההתמודדות הצפופה עם האירועים, וההיסטוריה המשותפת שלהם מציפה את המתחים בינהם.
לאמר שיש משהו מתגמל בכל המסע ההזוי הזה אל נבכי המוות ותוצאותיו? לא. ידלין מספקת תובנות מסויימות אבל הן טובעות בפטפטת ובמאיסות שהדמויות הטרחניות האלה מביאות איתן. פרס נובל או לא פרס נובל, גם רעיון של לשמור גופה מעלת רימות ומיצים במשך שבוע זה כבר שיא הטימטום אפילו של בני 70 שרוב החיים אחריהם ולא לפניהם.
כאמור לא נהנתי מהספר. למרות שאני אדם ציני מטבעי, לא יכלתי למצוא את נקודת החיבור ואת ההומור השחור בעלילה.
הכתיבה של ידלין נוטה להיות להגנית ופטפטנית, תצרפו לכל הפטפטת והלהגנות הזו עלילה מורבידית וצבר דמויות בנות 70, מאוסות, שבעות מהחיים ומרוכזות בעצמן ותוכלו להבין מדוע לא אהבתי את הספר.
העלילה מתארת 4 חברים בני כ- 70 שמגלים שחברם אבישי, פרופסור לכלכלה נפטר מדום לב במיטתו, בדיוק שבוע לפני ההכרזה על פרס נובל בכלכלה.
הם כולם מודעים לכך שיתכן והיה מעומד לקבלת הפרס, למרות שאין באמת מועמדויות לפרס נובל ואם הן קיימות הוועדה לא מפרסמת אותן, ולכן ברגע של טמטום שיכלי שכנראה נובע מתהליכים מוחיים שרק בני 70 סובלים מהם, הם מחליטים להחזיק בגופה ולא לספר לאף אחד, שכן אם יספרו הוועדה לא תוכל להכריז עליו כזוכה.
החברים: זוהרה, סופרת סיפורי חיים, שביום גילוי המוות של אבישי נמצאת בעין סערה בשל טעות כתיב באחד הספרים שפירסמה. בעקבות הטעות המטופשת, שהפכה את "כצאן לטבח" ל- "לאצון לטבח" המשפחה יוצאת במסע צלב ושיימינג מביש נגד זוהרה בפייסבוק וכל הטיפשים המשרשרים מצטרפים למסע מבלי להפגין חמלה או מודעות לכך שקיימות טעויות.
זוהרה היא הדמות הכי מכמירת לב בספר הזה, וגם היא מאוסה עד כאב: בגיל כמעט 70, היא רווקה שבמשך 20 שנים היתה במערכת יחסים אינטימית עם אבישי. היא כמהה לילדים אבל הוא לא רצה אותם והוא כמובן לא רצה במערכת יחסים מחייבת איתה ולכן הוא שמר את מערכת יחסיהם בסוד ואף התחתן למשך שנתיים בזמן שהיא המתינה. מידי פעם הוא יצא עם נשים שונות וניפנף בהן מול עיניה כשהוא "מעמיד אותה במקומה הנכון" . היא חושבת שאף אחד מהחברים שלהם לא מודע, בזמן שכל החברים מודעים למערכת היחסים הזו ואף בת זוגו של יהודה חברו הטוב של אבישי. בשלב מסויים, זוהרה רואה במוות הזדמנות לקבל את מקומה הנכון בחייו של אבישי כאהובתו ובת זוגו ואף בונה על ירושתו.
יהודה, חברו הטוב. ממציא וסופר של ספר אחד. הוא בונה על אבישי שיזכה בנובל וכך יהפוך את ספרו למפורסם מעצם העובדה שכתב לספר הקדמה. יהודה הוא הוגה הרעיון הגאוני להחזיק את המת חי. הוא גם חי בשקר ובזמן שהוא מצהיר כי הוא טבעוני וחדל לעשן, הוא אוכל בשר ומעשן בסתר.
נילי, רופאת ילדים שפרשה. היא הדמות הכי מלבבת בספר הזה אבל גם היא בשלב מסויים מביאה את המאיסות. נילי הפרגמטית והמשעשעת, התגרשה מבעלה לאחר ששנים ארוכות לא סיפק אותה מינית והיא בגדה בו. הוא גילה את הבגידה ביום שהודיע לה כי התאהב באיזו מפיקה אוסטרלית או אוסטרית או משהו כזה ונילי מתוך אגו פגוע סיפרה לו אודות הבגידה. היא סבתא מסורה לנכדיה, אפילו מסורה מידי והיא מגלמת את הדמות הנורמלית ביותר בספר ההזוי הזה. היא תמיד מציבה בפני החבורה את התוצאות של הבחירות שלהם ומצטרפת אליהם מתוך שיקול דעת ולא מתוך חובה. אומנם היא סובלת מדימוי עצמי נמוך בשל היותה שמנה אבל היא זוכה למערכת יחסים מתגמלת עם בן זוג אוהב.
עמוס, פרופסור לכלכלה בעצמו. במשך שנים היתה תחרות סמויה בינו ובין אבישי אבל בשלב מסויים כנראה שאבישי הצליח יותר וזכה בפרסום רחב יותר. עמוס הוא מה שניתן לכנות בסלנג קפוץ תחת והוא נוטה שלא לראות את חצי הכוס המלאה מתוך חוסר בטחון עצמי. הוא כולו מלא פחדים והסתייגויות ולמרות השמרנות ההיסטרית שלו, הוא פועל מתוך דחף ניצחון על אבישי שהרי הוא חי ואבישי מת.
במשך שבוע ארבעת החברים מחזיקים בגופה בת ערובה ועורכים משמרות על הגופה המתפוררת והמצחינה, עונים למיילים ולמסרונים של אבישי ומתמודדים עם אירועי קטסטרופה שונים. הסיפור מקברי לחלוטין במיוחד שלב שבו הם נדרשים להעביר את הגופה מביתו של אבישי לביתו של יהודה והגופה נדרסת ע"י רוכב אופניים חשמליים שנלהב מידי לוודא שאבישי חי ומרגיש בסדר. ההתמודדות הצפופה עם האירועים, וההיסטוריה המשותפת שלהם מציפה את המתחים בינהם.
לאמר שיש משהו מתגמל בכל המסע ההזוי הזה אל נבכי המוות ותוצאותיו? לא. ידלין מספקת תובנות מסויימות אבל הן טובעות בפטפטת ובמאיסות שהדמויות הטרחניות האלה מביאות איתן. פרס נובל או לא פרס נובל, גם רעיון של לשמור גופה מעלת רימות ומיצים במשך שבוע זה כבר שיא הטימטום אפילו של בני 70 שרוב החיים אחריהם ולא לפניהם.
כאמור לא נהנתי מהספר. למרות שאני אדם ציני מטבעי, לא יכלתי למצוא את נקודת החיבור ואת ההומור השחור בעלילה.
June 9, 2019
ספר נהדר. ממש נהניתי ממנו! הכתיבה קולחת ומשעשעת. העלילה מיוחדת ומקורית, אולי טיפה מופרכת - קבוצת חברים ותיקים בגילאי 60-70 מסתירה את דבר מותו של אחד מהם, כדי לא לחבל בסיכוייו לקבל פרס נובל לכלכלה. נעה ידלין מדברת גם על מאפייניו ולבטיו של הדור הזה - הדרישות של הילדים והנכדים, הפרישה לפנסיה, ההכרח להמציא את עצמך מחדש ולמצוא עיסוקים לשנים הרבות שעוד יבואו, זוגיות בגיל הזה, ההבדל בין גברים ונשים - וגם בכלל על החברה הישראלית - ההורות המאוחרת, הבעיות הכלכליות, השיימינג בפייסבוק, השיח בוואטסאפ ועוד ועוד ועוד. תענוג של ספר. מומלץ מאוד.
October 22, 2024
2.5 stars. I really wanted to like this book but it just didn’t do it for me. The writing was somewhat confusing and jumped around a lot so it was easy to get lost (I tried both the physical and audiobook). The characters were ALL extremely unlikeable and selfish people. The plot development could be silly at times but for the most part just highlighted the stupidity of the characters. I also felt like plot elements were introduced and then randomly dismissed/forgotten about (Zohara’s scheme). Overall, a bit of a slog without any redeeming characters except perhaps for that one biker.
October 31, 2023
When Zara finds her lover and best friend deceased in his bed she quickly calls their other best friends to come over. It seems he was up for a Pulitzer Prize in the awards are being given out in eight days and it’s something his friends think he deserves and doesn’t want him to miss out on. This is when they come up with a plan to prevent the world from knowing about his death because no one can win the award posthumously. They think covered every base except for the things they forgot and that is where the problem lies. From a speech on economic happiness to unforeseen guessed it seems the group of friends haven’t thought of absolutely everything and the things they forgot or kind of big deals. I found this book so funny from the inventor who wants to publish a book to the grandma who loves being a grandma but doesn’t want to be one to Zara who thinks she is owed a widows grievance even though no one knew she was even sleeping with the deceased to the friend who most has to impersonate him on the phone and the stairs because he doesn’t think he’s reached his potential there is so much to this book it is like weekend at Bernie’s but smarter and funnier… Although I did love weekend at Bernie’s! I apologize for not putting their name down it took me several chapters before I could even know what character they were talking about because they are not names I hear every day and I apologize for that but having said that this is an awesome book and one I definitely recommend. I want to thank the publisher and NetGalley for my free arc copy.
May 20, 2018
זה ספר מצוין, עם דמויות אמיתיות ושובות, שמצליח להתמודד עם שאלות משמעויות תחת כיסוי עולץ. מהי זוגיות, מהי משפחה וכמובן, מהי חברות ואיפה מותחים את הגבול בין העצמי לבין האחר.
מעבר לזה, השפה נהדרת, הכתיבה עצמה נפלאה, וחלקים נרחבים מהספר ציטטתי לאמא שלי כי ידלין הצליחה לתפוס את המחשבות שלי בבהירות רבה יותר ממני.
מעבר לזה, השפה נהדרת, הכתיבה עצמה נפלאה, וחלקים נרחבים מהספר ציטטתי לאמא שלי כי ידלין הצליחה לתפוס את המחשבות שלי בבהירות רבה יותר ממני.
December 9, 2023
80 for Brady meets Weekend at Bernies in this riotous new release. As the saying almost goes, old friends die hard…
STOCKHOLM, a novel recently translated into English and out in the US via @harpervia, unfolds a darkly comedic plot as a close-knit group of seniors conspire to hide their deceased friend, Avishay, vying for the Nobel Prize for Economics. Avishay’s death is sudden, and there’s eight days until the Nobel committee announces their winner… So the quartet orchestrates an elaborate scheme to preserve Avishay's shot at glory. Our four heroes - each with their own dreams and motivations - intertwine as they navigate unexpected challenges, hidden resentments, and the whims of nature, all packed into a drama-filled week.
I was drawn into Stockholm’s unique, movie-esque premise, and had so much fun getting to know the four seniors who all become (maybe?) criminals overnight as they try and preserve the legacy of their friend. Author Noa Yedlin does a terrific job giving her quartet strong motivations - a quest for love, for belonging, for fame, and for success - and their madcap actions are well-serviced by a fast-moving plot, farcical side plots, and a charming and satisfying ending. The shift in narrative voices is fun and keeps you hooked. It’s a novel that makes you think as you laugh, offers a dark analysis of the ways we look back on our lives as we grow up, and is a wholehearted recommendation from me!
STOCKHOLM, a novel recently translated into English and out in the US via @harpervia, unfolds a darkly comedic plot as a close-knit group of seniors conspire to hide their deceased friend, Avishay, vying for the Nobel Prize for Economics. Avishay’s death is sudden, and there’s eight days until the Nobel committee announces their winner… So the quartet orchestrates an elaborate scheme to preserve Avishay's shot at glory. Our four heroes - each with their own dreams and motivations - intertwine as they navigate unexpected challenges, hidden resentments, and the whims of nature, all packed into a drama-filled week.
I was drawn into Stockholm’s unique, movie-esque premise, and had so much fun getting to know the four seniors who all become (maybe?) criminals overnight as they try and preserve the legacy of their friend. Author Noa Yedlin does a terrific job giving her quartet strong motivations - a quest for love, for belonging, for fame, and for success - and their madcap actions are well-serviced by a fast-moving plot, farcical side plots, and a charming and satisfying ending. The shift in narrative voices is fun and keeps you hooked. It’s a novel that makes you think as you laugh, offers a dark analysis of the ways we look back on our lives as we grow up, and is a wholehearted recommendation from me!
March 22, 2024
I wanted to like this book. I loved the idea of a story about what impossible lengths friends will go to for a friend to receive an award even after death.
I don’t mind the fact that it was very far fetched. I often enjoy a book just to be entertained by the author’s imagination. I love the invitation to go on a wild ride and I don’t care if something “couldn’t” happen “in real life”.
Sadly, I didn’t really like any of the characters (even the dead one. Maybe especially the dead one?).
For a bunch of seniors who are all educated they sure didn’t come across as very intelligent. It’s not easy to cheer on a group of selfish people who all lie and are all soooo self serving.
I rarely ever not finish a book, so I did finish it. I was ready to celebrate when I was finished because my torture was over.
The writing in this book was very disjointed and confusing. At times, I suspected I must have skimmed too much and missed something. After wasting my time going back to try filling in a gap I just learned that nothing was missed in my reading, but in the writing. Perhaps there was a lot lost in the translation to English.
I could probably say more about what I didn’t like, but I am uncomfortable with negative reviews. 😢I have said enough to get my feelings about this book relayed to anyone considering reading it. In summary, i don’t recommend. AT ALL.
I don’t mind the fact that it was very far fetched. I often enjoy a book just to be entertained by the author’s imagination. I love the invitation to go on a wild ride and I don’t care if something “couldn’t” happen “in real life”.
Sadly, I didn’t really like any of the characters (even the dead one. Maybe especially the dead one?).
For a bunch of seniors who are all educated they sure didn’t come across as very intelligent. It’s not easy to cheer on a group of selfish people who all lie and are all soooo self serving.
I rarely ever not finish a book, so I did finish it. I was ready to celebrate when I was finished because my torture was over.
The writing in this book was very disjointed and confusing. At times, I suspected I must have skimmed too much and missed something. After wasting my time going back to try filling in a gap I just learned that nothing was missed in my reading, but in the writing. Perhaps there was a lot lost in the translation to English.
I could probably say more about what I didn’t like, but I am uncomfortable with negative reviews. 😢I have said enough to get my feelings about this book relayed to anyone considering reading it. In summary, i don’t recommend. AT ALL.
December 29, 2023
I know that it says this is a dark comedy, but I really disliked this book. None of the characters were redeeming at all, and the plot is so far-fetched that I was compelled to read to the end, just to see how it would turn out, only to realize that the resolution is just as unrealistic. I have not found many Israeli authors that I connect with, and unfortunately, this book follows that trend. I was searching for some deeper, understanding about friendship or death, but neither seemed evident. It was unclear why this group of friends spend their time together, and how they could’ve possibly thought that their plan made any sense. The decomposition of the dead body just made matters worse. I felt like I could smell the rotting corpse as the book went on.
August 6, 2024
Love a story from multiple narrators. The end was rushed and I wanted more payoff from all the buildup.
June 6, 2018
שטוקהולם היא קומדיה שחורה. הדבר שהיא עושה, והיא עושה את זה נפלא, היא לזהות את ה-
insecurities
הקטנים והאיומים, שלוחשים לכל אחד שהוא לא טוב מספיק, ולהתחיל לשחק בהם כמו שחתול משחק בעכבר. זו קריאה שיכולה להיות מבריקה, משעשעת ומושחזת, אבל בשבילי היא היתה מאוד רחוקה מלהיות קלילה וכיפית. היו כמה פעמים שהנחתי את הספר בצד, כי רציתי לקרוא משהו פחות מדכא -- ואני לא יכול לחשוב על עוד ספר שהרגשתי לגביו ככה.
הספר עוסק בחמישה חברים ותיקים ומבוגרים, בני שבעים או כמעט שם. וחברים טובים ככל שיהיו, לא כולם שווים זה לזה -- בדרכים קטנות וגדולות, אבישי הוא זה שבאמת מוצלח, שבאמת חשוב. וכל אחד מהאחרים, בדרכו שלו, משתרך אחרי אבישי.
לעלילה אני לא אכנס; לוקח לה שמונים עמודים כדי להתבהר במלואה, ואני נהניתי (וגם: נחרדתי) לגלות אותה בדיוק בצורה שבה הספר חשף אותה. מה שחשוב הוא שבאופן פתאומי, הקבוצה מתגייסת כולה למשימה בהולה, לכאורה למענו של אבישי. ושם, כל הדינמיקה הזו -- ארבעת החברים ה-כמעט-הכי-טובים, שאף אחד מהם לא מרגיש טוב מספיק -- מושלכת לתוך סיר לחץ מבעבע.
חלק מהסיבה שזה עובד כל כך טוב, היא כי ידלין היא פשוט אמנית מדהימה. הכתיבה שלה מתאפיינת בתשומת לב לפרטים מוכרים, משניים, זניחים ממש, בצורה שפתאום מלאת-משמעות וצובטת את הלב. הספר הוא, ככלות הכל, רצף פורטרטים של הדמויות -- זוהרה, שמעולם לא מצאה אהבה; יהודה, שכתב ספר ומוכן לעשות הכל כדי שיתפרסם; נילי, שמרגישה תמיד החברה הספייר בחבר'ה; ועמוס, שהוא כלכלן, כמו אבישי, ומרגיש שמתנהלת בינהם תחרות מקצועית אילמת, בה הוא תמיד מפסיד.
אלו כולן נקודות בודדות, ולכאורה טריוויאליות, בחיי הדמויות. אבל ידלין מצליחה, בלי מלודרמה, מצליחה להראות אותן כפצעים תמידיים, שלא מפסיקים לגרד ולצרוב. לא בהתפוצצויות גדולות, אלא שזה עולה, ועולה, ועולה, כך סתם, בחיי היום-יום.
תשומת לב ומיומנות כאלו תמיד עוזרים לספר להרגיש עשיר, אבל במקרה הספציפי הזה, זה גם מתחבר כל כך לאיך שקנאה וחרדה עובדים באמת. לא סביב אירוע כביר אחד, אלא מתפתח ומוזן מאלפי עקצוצים קטנים.
(קרדיט מיוחד לידלין על השימוש המשובח שלה בטכנולוגיה עדכנית. המון מרגעי העקצוץ האלו מגיעים מעולם האינטרנט והמדיה החברתית. הגדרות בוואצאפ, "הצג תגובות קודמות" בפייסבוק, יעדים במימון-המון. זה כל כך מדוייק וקולע, שאני מוכרח להאמין שבעוד חמש שנים, הספר יהיה קריא פחות פשוט כי ממשקים ואתרים יתעדכנו. אבל הדבר הכי מופלא זה האלגנטיות -- ידלין לא מסתפקת בהזדהות הזולה של "היי, אתם מכירים את הקטע כשאתם בפייסבוק ו--". כל מקרה ארוג פנימה היטב, תמיד מרגיש נובע ישירות מהסיפור, ולפעמים מגיח כל כך מהר שלא חושבים על זה בכלל -- נו, בדיוק כמו ש*באמת* פלאפונים ואינטרנט הם עכשיו נוכחות בלתי-פוסקת בחיינו, ו*באמת* הם יכולים למלא אותנו באושר או בתסכול על פרטים קטנטנים שאולי קשה להסביר אותם, אבל מרגישים היטב-היטב.)
המחשבים והאינטרנט עוזרים להדגיש עוד נקודה מעניינת בספר: הדמויות הם אמנם מבוגרות, אבל הן לא מיושנות. הן לא חלשות, או חולות, או מצטמקות. הדמויות האלו סוערות, ומלאי-אישיות ומלאי-חיים, בצורה שנדיר לראות בדמויות מבוגרות בסיפורת.
אבל הן כן דמויות זקנות ומזדקנות במובן אחד קריטי: הן מרגישות לקראת סוף חייהן. לא במובן שהן על סף מוות; רחוק מכך -- אבל, וזה אולי מרכז הסיפור, הן מרגישות שהן את שלהן עשו כבר. שיותר לא יהיו תהפוכות עצומות או שינויי-ענק. שכל חלום שטרם הגשימו, כבר אי אפשר לקוות שיום אחד תתגשם. מכאן, לדעתי, מגיע הייאוש העמוק של הספר: מההבנה האיטית שהגעת לסוף, ש, אם תרצה ואם לאו, סיימת להגשים דברים בחיים שלך. נגמר כל ה"אחר כך." זה כל מה שיש.
זו, לדעתי, גם הסיבה ששתי הדמויות הבולטות ביותר, זוהרה ויהודה, טרודים כל כך לשכתב את החיים של עצמם. ליהודה יש את הספר שלו -- שהוא לכאורה על המצאות ויצירתיות, אבל הוא גם האוטוביוגרפיה של יהודה מימי ילדותו; הוא רוצה להיות אדם שאנשים זוכרים ומעריכים. וזוהרה (שהיא בעצמה במקצועה כותבת זכרונות וביוגרפיות) כמהה להפוך את הקשר שלה עם אבישי, ה-
friends with benefits
שלהם ("אם לא היה למפגש כותרת, סימן שהם שוכבים. מבין שניהם, לאבישי לבדו מותר היה להמיר סוג מפגש אחד בשני") לזוגיות אמיתית -- לא רק תקווה לעתיד, אלא גם ניסיון לשכתב בדיעבד. זו תמה חזקה מאוד, וכואבת. כמו כל הספר, יש כאן יאוש ואכזבה. זה לא פייר, אומר "שטוקהולם." למה הם כן ואני לא. למה אני היחיד שמתמודד עם הבעיות האלו. למה אף אחד לא רואה אותי. למה שום דבר שאני עושה, לא באמת משנה.
אם זה היה ספר פחות טוב, זה מסוגל היה להיות יללני ומתמסכן. אבל זה לא. הזדהיתי עם הדמויות, והרגשתי את הכאבים וה-
insecurities
של כולם. זה עדיין מסוגל להיות מעט מונוטוני -- העלילה עצמה היא, סך הכל, פשוטה מאוד, והטון והתמה באמת לוחצים על אותו מקש יחיד, שוב ושוב. אבל זה עשוי נהדר, וזה מקש די מרתק.
אם אתם מחבבים כתיבה ספרותית, טרגיקומדיה מאוד יומיומית, ושמסוגלת לשאוב אתכם בתוך הייאוש הקטנוני המבריק שלו, אז "שטוקהולם" מומלץ בחום.
insecurities
הקטנים והאיומים, שלוחשים לכל אחד שהוא לא טוב מספיק, ולהתחיל לשחק בהם כמו שחתול משחק בעכבר. זו קריאה שיכולה להיות מבריקה, משעשעת ומושחזת, אבל בשבילי היא היתה מאוד רחוקה מלהיות קלילה וכיפית. היו כמה פעמים שהנחתי את הספר בצד, כי רציתי לקרוא משהו פחות מדכא -- ואני לא יכול לחשוב על עוד ספר שהרגשתי לגביו ככה.
הספר עוסק בחמישה חברים ותיקים ומבוגרים, בני שבעים או כמעט שם. וחברים טובים ככל שיהיו, לא כולם שווים זה לזה -- בדרכים קטנות וגדולות, אבישי הוא זה שבאמת מוצלח, שבאמת חשוב. וכל אחד מהאחרים, בדרכו שלו, משתרך אחרי אבישי.
לעלילה אני לא אכנס; לוקח לה שמונים עמודים כדי להתבהר במלואה, ואני נהניתי (וגם: נחרדתי) לגלות אותה בדיוק בצורה שבה הספר חשף אותה. מה שחשוב הוא שבאופן פתאומי, הקבוצה מתגייסת כולה למשימה בהולה, לכאורה למענו של אבישי. ושם, כל הדינמיקה הזו -- ארבעת החברים ה-כמעט-הכי-טובים, שאף אחד מהם לא מרגיש טוב מספיק -- מושלכת לתוך סיר לחץ מבעבע.
חלק מהסיבה שזה עובד כל כך טוב, היא כי ידלין היא פשוט אמנית מדהימה. הכתיבה שלה מתאפיינת בתשומת לב לפרטים מוכרים, משניים, זניחים ממש, בצורה שפתאום מלאת-משמעות וצובטת את הלב. הספר הוא, ככלות הכל, רצף פורטרטים של הדמויות -- זוהרה, שמעולם לא מצאה אהבה; יהודה, שכתב ספר ומוכן לעשות הכל כדי שיתפרסם; נילי, שמרגישה תמיד החברה הספייר בחבר'ה; ועמוס, שהוא כלכלן, כמו אבישי, ומרגיש שמתנהלת בינהם תחרות מקצועית אילמת, בה הוא תמיד מפסיד.
אלו כולן נקודות בודדות, ולכאורה טריוויאליות, בחיי הדמויות. אבל ידלין מצליחה, בלי מלודרמה, מצליחה להראות אותן כפצעים תמידיים, שלא מפסיקים לגרד ולצרוב. לא בהתפוצצויות גדולות, אלא שזה עולה, ועולה, ועולה, כך סתם, בחיי היום-יום.
תשומת לב ומיומנות כאלו תמיד עוזרים לספר להרגיש עשיר, אבל במקרה הספציפי הזה, זה גם מתחבר כל כך לאיך שקנאה וחרדה עובדים באמת. לא סביב אירוע כביר אחד, אלא מתפתח ומוזן מאלפי עקצוצים קטנים.
(קרדיט מיוחד לידלין על השימוש המשובח שלה בטכנולוגיה עדכנית. המון מרגעי העקצוץ האלו מגיעים מעולם האינטרנט והמדיה החברתית. הגדרות בוואצאפ, "הצג תגובות קודמות" בפייסבוק, יעדים במימון-המון. זה כל כך מדוייק וקולע, שאני מוכרח להאמין שבעוד חמש שנים, הספר יהיה קריא פחות פשוט כי ממשקים ואתרים יתעדכנו. אבל הדבר הכי מופלא זה האלגנטיות -- ידלין לא מסתפקת בהזדהות הזולה של "היי, אתם מכירים את הקטע כשאתם בפייסבוק ו--". כל מקרה ארוג פנימה היטב, תמיד מרגיש נובע ישירות מהסיפור, ולפעמים מגיח כל כך מהר שלא חושבים על זה בכלל -- נו, בדיוק כמו ש*באמת* פלאפונים ואינטרנט הם עכשיו נוכחות בלתי-פוסקת בחיינו, ו*באמת* הם יכולים למלא אותנו באושר או בתסכול על פרטים קטנטנים שאולי קשה להסביר אותם, אבל מרגישים היטב-היטב.)
המחשבים והאינטרנט עוזרים להדגיש עוד נקודה מעניינת בספר: הדמויות הם אמנם מבוגרות, אבל הן לא מיושנות. הן לא חלשות, או חולות, או מצטמקות. הדמויות האלו סוערות, ומלאי-אישיות ומלאי-חיים, בצורה שנדיר לראות בדמויות מבוגרות בסיפורת.
אבל הן כן דמויות זקנות ומזדקנות במובן אחד קריטי: הן מרגישות לקראת סוף חייהן. לא במובן שהן על סף מוות; רחוק מכך -- אבל, וזה אולי מרכז הסיפור, הן מרגישות שהן את שלהן עשו כבר. שיותר לא יהיו תהפוכות עצומות או שינויי-ענק. שכל חלום שטרם הגשימו, כבר אי אפשר לקוות שיום אחד תתגשם. מכאן, לדעתי, מגיע הייאוש העמוק של הספר: מההבנה האיטית שהגעת לסוף, ש, אם תרצה ואם לאו, סיימת להגשים דברים בחיים שלך. נגמר כל ה"אחר כך." זה כל מה שיש.
זו, לדעתי, גם הסיבה ששתי הדמויות הבולטות ביותר, זוהרה ויהודה, טרודים כל כך לשכתב את החיים של עצמם. ליהודה יש את הספר שלו -- שהוא לכאורה על המצאות ויצירתיות, אבל הוא גם האוטוביוגרפיה של יהודה מימי ילדותו; הוא רוצה להיות אדם שאנשים זוכרים ומעריכים. וזוהרה (שהיא בעצמה במקצועה כותבת זכרונות וביוגרפיות) כמהה להפוך את הקשר שלה עם אבישי, ה-
friends with benefits
שלהם ("אם לא היה למפגש כותרת, סימן שהם שוכבים. מבין שניהם, לאבישי לבדו מותר היה להמיר סוג מפגש אחד בשני") לזוגיות אמיתית -- לא רק תקווה לעתיד, אלא גם ניסיון לשכתב בדיעבד. זו תמה חזקה מאוד, וכואבת. כמו כל הספר, יש כאן יאוש ואכזבה. זה לא פייר, אומר "שטוקהולם." למה הם כן ואני לא. למה אני היחיד שמתמודד עם הבעיות האלו. למה אף אחד לא רואה אותי. למה שום דבר שאני עושה, לא באמת משנה.
אם זה היה ספר פחות טוב, זה מסוגל היה להיות יללני ומתמסכן. אבל זה לא. הזדהיתי עם הדמויות, והרגשתי את הכאבים וה-
insecurities
של כולם. זה עדיין מסוגל להיות מעט מונוטוני -- העלילה עצמה היא, סך הכל, פשוטה מאוד, והטון והתמה באמת לוחצים על אותו מקש יחיד, שוב ושוב. אבל זה עשוי נהדר, וזה מקש די מרתק.
אם אתם מחבבים כתיבה ספרותית, טרגיקומדיה מאוד יומיומית, ושמסוגלת לשאוב אתכם בתוך הייאוש הקטנוני המבריק שלו, אז "שטוקהולם" מומלץ בחום.
February 8, 2024
Loved it! Could not put it down! Thanks Noah!
September 12, 2024
The very first moment I read the summary of this book I was hooked; it seemed like classic absurdist Jewish humor and I wanted more. Actually reading it, however, was a different story.
It's not that this book was bad, it was just...boring. Despite them being well-developed, I felt no connection to any of our protagonists, and I seriously don't think it's due to the age difference either. The humor was sort of a letdown as well, as I was expecting more than a half-assed puff of air to be let out of my nostrils every 100th page--it's not that the humor wasn't there (my Ashkenazi senses tingled when the what were trying to be deadpan moments were detected) it was just that it was extremely weak and barely comical and rather cringey.
I still liked the overall story though. Each character was deeply developed and felt quite real, albeit unrelatable, even if they all came off as extraordinarily dumb. I felt that simply added to their charm. Lots of bonding and growth together as the book goes on made for a strong ending as well.
This one definitely has a niche audience, and you'll have to flip a coin to know if that's you or not it seems.
It's not that this book was bad, it was just...boring. Despite them being well-developed, I felt no connection to any of our protagonists, and I seriously don't think it's due to the age difference either. The humor was sort of a letdown as well, as I was expecting more than a half-assed puff of air to be let out of my nostrils every 100th page--it's not that the humor wasn't there (my Ashkenazi senses tingled when the what were trying to be deadpan moments were detected) it was just that it was extremely weak and barely comical and rather cringey.
I still liked the overall story though. Each character was deeply developed and felt quite real, albeit unrelatable, even if they all came off as extraordinarily dumb. I felt that simply added to their charm. Lots of bonding and growth together as the book goes on made for a strong ending as well.
This one definitely has a niche audience, and you'll have to flip a coin to know if that's you or not it seems.
April 14, 2017
מבלי להכנס לסיפור מחשש ספוילר, הספר מספר על ארבעה חברים בני שבעים פלוס - גיל שלא מרבים לכתוב עליו- שעוברים חוויה מטלטלת. כל פרק נכתב מנקודת ראותו של אחד החברים והספר מצליח לשמור מצד אחד על קוהרנטיות בסיפור ומצד שני לתת לכל אחד מהגיבורים קול יחודי , יש בזה טוב ויש בזה רע, לי הפרקים של יהודה היו קדים לקריאה והפרקים של נילי היו נהדרים, כך שמצד אחד היו חלקים שלא אהבתי אבל זה גם חלק מהעניין , שלא את כולם אנחנו אוהבים (ולכן בסופו של דבר אני חושב שהספר מצוין). כל אחת מהדמויות מתגלה בחולשותיה בחוזקתה והחוויה, שלעיתים היא ממש מטרידה ומטלטלת, אף מביאה אותם למקום חדש ואחר. יש בספר גם עיסוק שדן למשל באיך יסתיים הסיפור (לדעתי סיומת נהדרת) וברפרנסים לקולנוע שהתעסק בסוגיות של חברים ומוות.
January 8, 2024
really good!! i feel like i learned a little too much about the friends and i ended up kinda disliking the characters because of it but they were Real and Flawed
February 4, 2025
The premise of this one was so good, but I just couldn't get into it. It's very character driven, with lots of internal monologues and dialogue about nothing. I read 120 pages, and the events started to pick up, but not enough to keep me reading. Hopefully this'll be a better one for somebody else!
Thank you Bibliolifestyle and HarperVia for my copy!
Thank you Bibliolifestyle and HarperVia for my copy!
May 20, 2024
Tough one to rate. Absurd story that frustrated me but made me laugh a lot and has me considering friendship ... its resilience, its demands, its deafness, its clarity. Glad I read this!
December 14, 2017
כתיבה קולחת,עכשו��ית.,ועם הרבה הומור. פשוט תעבוד.
August 24, 2024
The novel “Stockholm,” written by acclaimed Israeli author Noa Yedlin originally was published in Israel in 2016. It was translated into English and published in the United States in November of last year. I was given an advanced reader’s copy for free, and this is my independent review.
Let me say from the outset that this book did not meet my expectations. Based on the author’s literary accolades, including Israel’s Sapir Prize (the Israeli Man Booker) and the Prime Minister’s Prize for Hebrew Literary Works, I expected better. I also expected better based on the premise: a group of elderly friends, each close to 70 years old, decide to keep the recent death of one of their group a secret from ANYONE and EVERYONE, including the deceased‘s mother and sister, and all of their own family members. Why? Because within a few days the winner of the Nobel Prize for economics will be announced, and winners must be alive at the time of the announcement in order to receive the accolade (and its accompanying large sum.) The deceased appears to be a leading candidate for the prize, and his friends want him to receive the honor they think he deserves. Various friends also might benefit from this outcome.
What ensues, obviously, is a madcap adventure trying to keep the death secret. The story is told through the eyes of the different friends, alternating chapters and corresponding to their current involvement in the deception. This goes on entirely too long. Had the book been at least 100 pages shorter, it might’ve been more palatable. Many pages are devoted to each individual’s pathos and feelings of belonging within the group and beyond and their various relationships with other members and their own families and intimate relationships.
As one would expect, the dead body begins to decompose, and each step is disgustingly described in detail. At one point, the group moves the body from his apartment to one of their homes. The detailed description of the process was revolting; I had a hard time reading it in all its gory details. The ending seemed anticlimactic and rushed.
Overall, I truly expected better. Nevertheless, I thank Ms. Yedlin, HarperCollins Publishers Inc., and NetGalley for giving me the unpublished manuscript of the book. As I said at the start, I am leaving this review voluntarily.
Let me say from the outset that this book did not meet my expectations. Based on the author’s literary accolades, including Israel’s Sapir Prize (the Israeli Man Booker) and the Prime Minister’s Prize for Hebrew Literary Works, I expected better. I also expected better based on the premise: a group of elderly friends, each close to 70 years old, decide to keep the recent death of one of their group a secret from ANYONE and EVERYONE, including the deceased‘s mother and sister, and all of their own family members. Why? Because within a few days the winner of the Nobel Prize for economics will be announced, and winners must be alive at the time of the announcement in order to receive the accolade (and its accompanying large sum.) The deceased appears to be a leading candidate for the prize, and his friends want him to receive the honor they think he deserves. Various friends also might benefit from this outcome.
What ensues, obviously, is a madcap adventure trying to keep the death secret. The story is told through the eyes of the different friends, alternating chapters and corresponding to their current involvement in the deception. This goes on entirely too long. Had the book been at least 100 pages shorter, it might’ve been more palatable. Many pages are devoted to each individual’s pathos and feelings of belonging within the group and beyond and their various relationships with other members and their own families and intimate relationships.
As one would expect, the dead body begins to decompose, and each step is disgustingly described in detail. At one point, the group moves the body from his apartment to one of their homes. The detailed description of the process was revolting; I had a hard time reading it in all its gory details. The ending seemed anticlimactic and rushed.
Overall, I truly expected better. Nevertheless, I thank Ms. Yedlin, HarperCollins Publishers Inc., and NetGalley for giving me the unpublished manuscript of the book. As I said at the start, I am leaving this review voluntarily.
December 8, 2023
For more reviews and bookish posts visit: https://www.ManOfLaBook.com
Stockholm by Noa Yedlin is a dark comedy about an older group of friends (late 60s, early 70s) attempting to keep secret the death of a friend. Ms. Yedlin is an award-winning Israeli writer.
Yehuda is an economist who is having a tough time publishing his book. The one way he is most likely to publish is if his childhood friend, Avishay wins the Nobel Prize and writes an introduction.
But Avishay died, and the Nobel committee doesn’t award the prize posthumously.
Yehuda’s friends have their own motives to participate in the ruse. Zohara is Avishay’s secret lover and is afraid she will be left out. Nili just loves the excitement, and Amos is an academic who wants to show he is not jealous of his colleagues’ success.
This is an original dark comedy, with a flowing narrative and very entertaining. The story is somewhat bombastic, but it’s a silly premise to tell a character-driven tale.
It’s hilarious that the MacGuffin in Stockholm by Noa Yedlin is the death of a good friend which has everything and has nothing to do with the plot. The story is about an aging generation, their fears, demands by children and grandchildren, retirement, technology, and the need to reinvent yourself at an advanced age.
A fun book, filled with humor that also tries to answer meaningful questions, while also shine a light on the characters’ insecurities. These older folks find themselves attempting to redefine what is a partnership, family, and society. Some of them value privacy, while others simply don’t care anymore.
All things everyone have to deal with, but not at that age.
I haven’t read many books about people who are older than 70. Each chapter, or section, is written from the point of view of a different person which makes the reading interesting. One of the characters I found to a lot in common with and it was easy to read, others I had nothing in common but enjoyed their sections, and others were just OK. But the fact that we don’t all like the same thing is part of the narrative, and I think made the book better.
Stockholm by Noa Yedlin is a dark comedy about an older group of friends (late 60s, early 70s) attempting to keep secret the death of a friend. Ms. Yedlin is an award-winning Israeli writer.
Yehuda is an economist who is having a tough time publishing his book. The one way he is most likely to publish is if his childhood friend, Avishay wins the Nobel Prize and writes an introduction.
But Avishay died, and the Nobel committee doesn’t award the prize posthumously.
Yehuda’s friends have their own motives to participate in the ruse. Zohara is Avishay’s secret lover and is afraid she will be left out. Nili just loves the excitement, and Amos is an academic who wants to show he is not jealous of his colleagues’ success.
This is an original dark comedy, with a flowing narrative and very entertaining. The story is somewhat bombastic, but it’s a silly premise to tell a character-driven tale.
It’s hilarious that the MacGuffin in Stockholm by Noa Yedlin is the death of a good friend which has everything and has nothing to do with the plot. The story is about an aging generation, their fears, demands by children and grandchildren, retirement, technology, and the need to reinvent yourself at an advanced age.
A fun book, filled with humor that also tries to answer meaningful questions, while also shine a light on the characters’ insecurities. These older folks find themselves attempting to redefine what is a partnership, family, and society. Some of them value privacy, while others simply don’t care anymore.
All things everyone have to deal with, but not at that age.
I haven’t read many books about people who are older than 70. Each chapter, or section, is written from the point of view of a different person which makes the reading interesting. One of the characters I found to a lot in common with and it was easy to read, others I had nothing in common but enjoyed their sections, and others were just OK. But the fact that we don’t all like the same thing is part of the narrative, and I think made the book better.
February 3, 2024
I wanted to give 5 stars to counteract the absurdly low average (as of today) of 3.43 stars. But that's not how this rating system is supposed to work.
This was such an unusual book, and that alone might earn it a favorable rating - but only if the author "pulls it off." Luckily, Yedlin did that and much more.
Why valorize novelty? Because after a long life of reading fiction, I conclude that there are only so many stories. Therefore, a book that manages to be both original and well-done, manages to be "novel" without gimmicks and cuteness - that is to be celebrated.
That's not all. I have read original and well-done books that were not enjoyable. Or weren't that interesting. Or didn't *quite* ring true. (And I am excluding speculative fiction, where the rules of believability and originality are completely different.)
This work is startling in its believability, its truth about people, revealed by interior monologues and exterior dialogues.
This book is character-driven, so if that's not your interest, don't even start. There's just enough action to move the book forward (and what action!).
The events that happen aren't as believable as the characters are, but I found it possible to go with the flow. And accept that in a slightly different place from the world that I think I live in (and have read about in murder mysteries) -- an unattended death is treated more casually than I would expect. In addition to that challenge to verisimilitude, there are a few loose ends not tied up: Victor, Gidi, and Nathan.
These characters aren't always admirable, and the humor is dark, but they are so very real that I admire the writing for that reason alone. These characters think a lot of despicable things, but they don't perform any despicable actions. I love that distinction. And by the end, they have become wiser and ever-so-slightly better.
The translation is wonderful (I guess) and I also very much enjoyed her translator's note.
This was such an unusual book, and that alone might earn it a favorable rating - but only if the author "pulls it off." Luckily, Yedlin did that and much more.
Why valorize novelty? Because after a long life of reading fiction, I conclude that there are only so many stories. Therefore, a book that manages to be both original and well-done, manages to be "novel" without gimmicks and cuteness - that is to be celebrated.
That's not all. I have read original and well-done books that were not enjoyable. Or weren't that interesting. Or didn't *quite* ring true. (And I am excluding speculative fiction, where the rules of believability and originality are completely different.)
This work is startling in its believability, its truth about people, revealed by interior monologues and exterior dialogues.
This book is character-driven, so if that's not your interest, don't even start. There's just enough action to move the book forward (and what action!).
The events that happen aren't as believable as the characters are, but I found it possible to go with the flow. And accept that in a slightly different place from the world that I think I live in (and have read about in murder mysteries) -- an unattended death is treated more casually than I would expect. In addition to that challenge to verisimilitude, there are a few loose ends not tied up: Victor, Gidi, and Nathan.
These characters aren't always admirable, and the humor is dark, but they are so very real that I admire the writing for that reason alone. These characters think a lot of despicable things, but they don't perform any despicable actions. I love that distinction. And by the end, they have become wiser and ever-so-slightly better.
The translation is wonderful (I guess) and I also very much enjoyed her translator's note.
February 20, 2024
When Avishay Sar-Shalom drops dead a week before the Nobel Prize is announced, his four best friends conspire to hide his death so that he will still be eligible to receive the award. I started this on my Kindle last year and gave up on it. At the advice of a friend, I tried it again on audio. With lots of dark humor, there were laugh out-loud and quiet chuckle moments plus lots of commentary on friendship, aging, death, marriage and parenthood. And while I was compelled to make it to the end to see what happened, I didn't love it. The best part of the book was the appended note from master translator Jessica Cohen who has translated every major Israeli writer including David Grossman, Amos Oz, Etgar Keret and more. Cohen asks how these characters, who are so Israeli, can exist in English? "If a person (and by extension , a character) is in part defined by the language she speaks, is she still the same person when she speaks an entirely different language? Rather than transposing a story that takes place in Tel Aviv to, say, London, New York, or Melbourne, I prefer to locate the characters in a setting that perhaps only in my imagination - a sort of bizarro world in which they are still in Israel, but they can now miraculously speak fluent, idiomatic English, as can everyone they interact with." I would be interested in watching the adaptation on television to see and hear how this characters speak in Hebrew.
June 28, 2024
3 1/2 stars. I listened to this book, the narration was great. This is the story of a small group of friends in Tel Aviv. All in mid to late 60s. Some are married, some are divorced, all ourall are professional and have been friends for decades.
One of them turns up dead just a few days before he is expected to receive a Nobel prize for economics. For various reasons, largely relating to his life’s work and what the prize would mean for his legacy, the other friends decide to basically keep his death a secret for a few days. The story goes from there, what could go wrong??? The writing was excellent, the character development was quite good. This book was originally written in Israel in Hebrew, so of course it needed to be translated. My Hebrew is far from fluent, but obviously often things are, a bit affected by the translation. Overall, I would say that it was a very enjoyable book. The premise was very specific and even with all the amazing character development, I felt it went on a little too long. That being said, there is something that is very nuanced about being Israeli. The intensity and the softness commingling within a single person in any singular moment is something I have not seen in any other part of the world. The author and the translator do a very good job with it and that kept me engaged throughout the book. I just think it was a bit longer than it needed to be.
One of them turns up dead just a few days before he is expected to receive a Nobel prize for economics. For various reasons, largely relating to his life’s work and what the prize would mean for his legacy, the other friends decide to basically keep his death a secret for a few days. The story goes from there, what could go wrong??? The writing was excellent, the character development was quite good. This book was originally written in Israel in Hebrew, so of course it needed to be translated. My Hebrew is far from fluent, but obviously often things are, a bit affected by the translation. Overall, I would say that it was a very enjoyable book. The premise was very specific and even with all the amazing character development, I felt it went on a little too long. That being said, there is something that is very nuanced about being Israeli. The intensity and the softness commingling within a single person in any singular moment is something I have not seen in any other part of the world. The author and the translator do a very good job with it and that kept me engaged throughout the book. I just think it was a bit longer than it needed to be.
August 12, 2024
Super close to giving it 1 star but I feel like that should be reserved for something I find truly objectionable or insulting.
There were a ton of contrivances to get the plot rolling in the 1st place and you spend all your time with unlikeable characters. The writing was drawn out and rambly - like sooo many words to say that "this guy is dead, wow can't believe he's really dead now, he's really gone isn't he". I kid you not the same revelations about death were still being re-spelled out with only 10 pages left in the book.
Also a good example of an Idiot Plot - like a bad sitcom where nothing would happen if all the characters weren't idiots. It does the thing where a revelation is made but everyone has to make B, C, D, E, and F wrong assumptions about what it means, meandering down every wrong path to pad out the book before it reveals that, actually, it was A all along! Frustrating to have the author dip her toes in so many different directions when it was obvious none of them would be committed to.
The only part I appreciated were some of the simple explanations surrounding real economic studies, e.g. happiness economics. You can tell she did her research.
Maybe read it if you're in a Bad Books club to poke holes in every decision these non-people make, otherwise skip it.
There were a ton of contrivances to get the plot rolling in the 1st place and you spend all your time with unlikeable characters. The writing was drawn out and rambly - like sooo many words to say that "this guy is dead, wow can't believe he's really dead now, he's really gone isn't he". I kid you not the same revelations about death were still being re-spelled out with only 10 pages left in the book.
Also a good example of an Idiot Plot - like a bad sitcom where nothing would happen if all the characters weren't idiots. It does the thing where a revelation is made but everyone has to make B, C, D, E, and F wrong assumptions about what it means, meandering down every wrong path to pad out the book before it reveals that, actually, it was A all along! Frustrating to have the author dip her toes in so many different directions when it was obvious none of them would be committed to.
The only part I appreciated were some of the simple explanations surrounding real economic studies, e.g. happiness economics. You can tell she did her research.
Maybe read it if you're in a Bad Books club to poke holes in every decision these non-people make, otherwise skip it.
February 21, 2024
The clever plot of Stockholm is that four friends in their 60s and 70s try to hide the sudden death of their friend Avishay who is believed to be among the front runners for the Nobel prize in economics to be announced 8 days hence. By Nobel rules, the winner cannot be deceased; or at least the committee cannot know he is deceased when they make their decision.
Their reasons for keeping the death a secret varies--they tell themselves it for Avishay's legacy but each has other reasons as well. Yehuda wants a blurb from a Nobel winner on his book; Amos thinks his own work in economics will be enhanced; Zohara hopes to reap some financial benefit from the cash prize; and Nili wants to be recognized as part of the group.
Needless to say, keeping a body in a bedroom in Tel Aviv comes with challenges. The farcical situation is occasionally laugh out loud funny but Yedlin is far too graphic in describing what happens to a decaying body. The madcap situation needed a much lighter touch.
This is not a book for the squeamish. The author was probably in her late 30s when she wrote this--it was just published in English this year when she is 48. I wonder if it seems as funny now.
Their reasons for keeping the death a secret varies--they tell themselves it for Avishay's legacy but each has other reasons as well. Yehuda wants a blurb from a Nobel winner on his book; Amos thinks his own work in economics will be enhanced; Zohara hopes to reap some financial benefit from the cash prize; and Nili wants to be recognized as part of the group.
Needless to say, keeping a body in a bedroom in Tel Aviv comes with challenges. The farcical situation is occasionally laugh out loud funny but Yedlin is far too graphic in describing what happens to a decaying body. The madcap situation needed a much lighter touch.
This is not a book for the squeamish. The author was probably in her late 30s when she wrote this--it was just published in English this year when she is 48. I wonder if it seems as funny now.
August 27, 2024
Stockholm is a dark comedy about a group of close-knit seniors who band together to conceal the death of one of their friends so he can be posthumously awarded the Nobel Prize for Economics.
The story revolves around five friends – three men and two women – who have been friends for over 50 years. One of them, a renowned economist, unexpectedly passes away just eight days before the announcement of the Nobel Prize for Economics. In a spur-of-the-moment decision, the remaining friends decide to keep his death a secret so he can still be in contention for the prize. However, as they attempt to maintain the facade, they encounter numerous unexpected challenges.
The book also has some humor. One of the friends wants to keep Avishai alive, not for the Nobel, because he wants the blurb on his own book cover to help his book sell more. The novel delves into themes of friendship, success, egos, aging, and mortality. The novel delves into themes of friendship, success, egos, aging, and mortality.
To listen to an interview with the author, visit the podcast at: https://zibbymedia.com/blogs/transcri...
The story revolves around five friends – three men and two women – who have been friends for over 50 years. One of them, a renowned economist, unexpectedly passes away just eight days before the announcement of the Nobel Prize for Economics. In a spur-of-the-moment decision, the remaining friends decide to keep his death a secret so he can still be in contention for the prize. However, as they attempt to maintain the facade, they encounter numerous unexpected challenges.
The book also has some humor. One of the friends wants to keep Avishai alive, not for the Nobel, because he wants the blurb on his own book cover to help his book sell more. The novel delves into themes of friendship, success, egos, aging, and mortality. The novel delves into themes of friendship, success, egos, aging, and mortality.
To listen to an interview with the author, visit the podcast at: https://zibbymedia.com/blogs/transcri...
December 27, 2023
Wild, complex caper with characters you'd only want to know as friends of a friend.
I don't read a lot (almost any) translated literature, so it's difficult to know where the writing ends and translation begins, but either way, I really enjoyed the writing itself. Sometimes very funny.
The characters were very unique, although it takes a while for them to differentiate. The book might have been a tiny bit better not starting from the perspective of the least likeable one of the friends - Zohara (self-interested, scheming, shallow). The other three were relatively normal, but quirky.
The book is a few years old, but it doesn't read that way. I don't know if this was taken care of in translation or if the lives of older people are so set apart from modern-modern times that there's a built in buffer.
Overall, worth the read and likely to standout for the general fiction reader. Slightly better for readers interested in academics/academia.
I don't read a lot (almost any) translated literature, so it's difficult to know where the writing ends and translation begins, but either way, I really enjoyed the writing itself. Sometimes very funny.
The characters were very unique, although it takes a while for them to differentiate. The book might have been a tiny bit better not starting from the perspective of the least likeable one of the friends - Zohara (self-interested, scheming, shallow). The other three were relatively normal, but quirky.
The book is a few years old, but it doesn't read that way. I don't know if this was taken care of in translation or if the lives of older people are so set apart from modern-modern times that there's a built in buffer.
Overall, worth the read and likely to standout for the general fiction reader. Slightly better for readers interested in academics/academia.
February 25, 2024
I loved the premise of this book. I expected it to be a quick read despite its almost 400 pages. Unfortunately, I found it difficult to really get into the book like I thought I would, and it took me a lot longer to finish than I anticipated when I picked it up.
All of the characters came across as angry, judgmental, and unhappy, which is more depressing than dark humor. There’s more internal dialogue, some of which really dragged, than character interaction or just general action.
Several times throughout reading I had the thought that this would have been better as a movie, so I was not surprised to find out that it was the inspiration for a tv series in Israel.
It’s well written and it’s worth the read, I was invested until the end, but my expectations for the book were so different than the reality that I really struggled to get through it. If we could offer half stars I’d give it 3.5.
All of the characters came across as angry, judgmental, and unhappy, which is more depressing than dark humor. There’s more internal dialogue, some of which really dragged, than character interaction or just general action.
Several times throughout reading I had the thought that this would have been better as a movie, so I was not surprised to find out that it was the inspiration for a tv series in Israel.
It’s well written and it’s worth the read, I was invested until the end, but my expectations for the book were so different than the reality that I really struggled to get through it. If we could offer half stars I’d give it 3.5.
August 31, 2025
Noa Yedlin begins with the death of one of the main characters. As the story progresses, the people who were his close friends are revealed in their kindness and compassion, as well as their selfishness and sensitivity.the plot progresses with one impossible incident after the next, all within the realm of credulity, but at the same time delving into the world of the macabre and absurd. While the story might happen anywhere, the novel is peopled unmistakably by Israelis, who are open and direct with their feelings and willing to go where many would not dare. Great story—the only criticism being the ending, which wrapped up too easily following the insanity of the plot, and the lives that rapidly and disastrously unraveled during the course of the book. It was a letdown, and felt as if their lives would have reflected the experience depicted in the story, rather than just slogging forward.
March 28, 2024
This book starts with an unusual issue: four good friends decide to conceal the death of the fifth friend in their group so that he might win the Nobel Prize in economics. The people involved have been friends of very longstanding; each is successful in his or her own field. Personal relationships are not so successful: divorces, estrangements. Each of the characters has a segment and the novel delves into each of their psyches as well as their feelings and interactions with each other. I thought that the time spent in each of their heads was just too long. I also thought that the denouement was obvious from the beginning. There were a few plot turns along the way but it just stretched out the inevitable. I understand that this was a TV series in Israel. Maybe made for better viewing than reading.
Displaying 1 - 30 of 93 reviews