"כל החיים אמרו לי שאני צריכה לפחד ממה שנמצא בחוץ, עכשיו גיליתי שהדבר שממנו אני באמת צריכה לפחד נמצא בפנים. עמוק, עמוק בפנים".
קייטלין ליינשר לא יודעת מה זה בית. מאז שהייתה ילדה קטנה, ידעה שאסור לה להיקשר כיוון שמעולם לא נשארה במקום אחד יותר מכמה חודשים בודדים. לכן כשאמה מעירה אותה באמצע הלילה והן עוברות שוב לעיר אחרת תחת זהויות חדשות, היא אינה מופתעת.
ובכל זאת, משהו שונה הפעם. כשאמה של קייטלין מבשרת לה שהיא יכולה ללמוד בבית הספר כמו נערה רגילה, אור אדום נדלק בראשה אבל היא לא מהססת, וקופצת על ההזדמנות להכיר חברים חדשים ולהיפתח לעולם. החומות שבנתה סביבה מתפוררות, וחייה עולים על מסלול חדש. כך לפחות זה נראה, עד שראיין מגיע.
ראיין קול מקבל ממעסיקו, ג'ונתן קארסל, משימה: למצוא את בתו ולהחזיר אותה אליו. הוא צריך להיות עדין ומתוחכם, מפני שאם יכשל, לא רק חייו יהרסו; גם חייה של אחותו. המפגש בין ראיין לקייטלין אינו מקרי אך גורלי. הוא עומד להפוך את חייה של קייטלין, המסובכים גם כך, על פיהם. שוב.
ראיין ייפתח בפניה עולם חדש, יחשוף סודות מעברה, ויעזור לה לגלות מה מסתתר בתוכה, וממה היא באמת צריכה לפחד.
"בורחת מעצמי" הוא ספר ביכורים מאת הדר בן-איטח, רומן לנוער ולכל מי שאוהב סיפורי אהבה, מתח ומסתורין.
זהו ספר שקיבלתי במתנה ו-וואו איזה מתנה זאת! נהניתי מהספר הזה מאוד. כל פרק רק עלה והגביר את האקשן, המתח ואלוהים, כמה מתח. הדבר הראשון הוא קייתלין עם הפה הסאסי שלה הייתה מוכנה לבעוט בתחת של אנשים ולקחת להם את השמות (כן, אני יודעת באנגלית נשמע טוב יותר). לאורך כל הספר תהיתי לגבי היחסים בין אמא שלה לאבא שלה והקשר ביניהם שהוביל לסיטואציה הנוכחית. אתם לא מבינים מי הרע ומי הטוב פה ובמי לעזאזל אפשר לבטוח. וכמובן... ראיין, הו כן. ראיין. כל פעם שהוא איים על אנשים, חשבתי שאני עומדת למות מטלטלה מחשמלת. איזו דמות כובשת הוא. הייתי בטוחה שאני אבכה בסוף וצדקתי, אבל למזלי אלו היו דמעות של שמחה. הייתי בטוחה שהסוף יהיה אחר לגמרי, אבל קיבלנו משהו טוב שלם ומהמם לחלוטין.
זהו ספר לנוער, אבל לדעתי גם מבוגרים יכולים לקרוא אותו. אני התאהבתי בו ברמות ואני מציעה לכולם לקחת אותו לידיים, כי על בטוח לא תוכלו להוריד אותו מהידיים שלכם❤️
התחיל מבטיח, שמר על מתח יציב לאורך הספר והרס הכל בסוף.... הפרקים האחרונים מרגישים כאילו נגמר המקום לכתוב והיה צריך לסיים מהר את הסיפור, מרגיש מחופף ולא נסגר עד הסוף.. אם באמת זה עניין של לא לעבור כמות עמודים מסויימת לאורך הסיפור היו המון פרטים ומידע מיותר ומרוח שיכול היה לרדת בעריכה לטובת סיום כמו שצריך ועם מחשבה פחות מזלזלת בקורא בסגירתו. חבל כי הרעיון לסיפור היה מצוין