בוקר של שוטים

by Yitzhak Ben-Ner, יצחק בן-נר

עוזאי חברוני, המכונה חברונסקי. מושבניק בן 33. חריג גבולי. שחיצוניותו המלבבת אינה מלמדת על מוגבלותו. בן בכור למשפחה המומה מחמת שכול כפול. מספר את עצמו ב - 17 מונולוגים רצופים. בלשון אישית מיוחדת. עוזאי. איש תם ומלא אמונה. מספר על עצמו. על משפחתו. אנשי כפרו. על חיפושיו אחר אלכסנדרה, אהובתו העלומה. חבריו החריגים. והסביבה המתנשאת והאכזרית. "בוקר של שוטים" - ספר נשמה. ספר מדבר, הצריך להיקרא בהקשבה לזרימת העלילה הפנימית. למקצבים. לקיטועים. לפואטיקה של רחשי הלב. למערכת הדימויים. לסמלים. לתפיסה הדו - מימדית של המציאות, נכוחה ודמיונית. זהו ספרו ה - 12 של יצחק בן - נר. קדמו לו: "האיש משם", "שקיעה כפרית", אחרי הגשם", ארץ רחוקה", "פרוטוקול", "מלאכים באים", "תעתועון", וספרי ילדים "בעקבות מבעיר השדות", "קישונה", "ידידי עמנואל ואני" ו"ג'ינס".

154 pages, Unknown Binding

Published January 1, 1992

About the author

Yitzhak Ben-Ner (Hebrew: יצחק בן-נר) was born in Kfar Yehoshua, Israel, in 1937 and studied literature and drama at Tel Aviv University. Ben-Ner is a writer, screenwriter, playwright, journalist and film critic. He also edits and hosts radio and TV programs. He began publishing stories as a young boy, and his first book for adults was published in 1967. Several of his books and stories have been adapted for the screen and stage; his play Ta'atuon received First Prize at the Theatroneto Festival (1990) and was performed at the Royal National Theater, London, in 1998. Ben-Ner has been awarded the prestigious Agnon-Jerusalem Prize (1981), the Bernstein Prize (1981), the Ramat Gan Prize for Literature (1983), the Prime Minister's Prize (2006) and the ACUM Prize for Lifetime Achievement (2008).

Reviews

[Siv30 · Rating 4 out of 5]

עוזאי חברוני הוא בחור מוגבל בשיכלו. כבן למשפחה חקלאית הוא מתאר בסידרת מונולוגים את חייו והתמודדותו עם המוגבלות השיכלית שלו, ההתייחסות החברתית אליו ואל לקותו ואל מותם של האחים התאומים שלו והשפעתם על משפחתו.

בשפה נוגעת ללב הדמות של עוזאי מתארת את הקשיים החברתיים שלו, העלילות והאלימות הפיזית והמילולית הקשות שהוא סובל. את אהבתו לא אלכסנדה, בחורה שפעם ראה באוטובוס ומאז הוא מחפש אותה במסעות לאורך ולרוחב הארץ ותמיד כשהוא מתקרב למושא אהבתו היא מתחמקת ממנו ומגיעים בחורים שמתעללים בו. את מגעיו החברתיים עם בני המושב ודמויות שחולפות בחייו.

דמותו של עוזאי, אופטימית ובעלת נפש יפה. למרות הקשיים שבהם הוא נתקל, הוא לא מאבד את חוש ההומור שלו ואת אמונתו בבני האדם שרובם מחזירים לו רק רעה. הוא מנסה לזכות באהבתם של הוריו ולעשות עבורם מעשים שיוציאו אותם מאבלם הכבד על התאומים. והוא רואה את העולם בצורה חיובית גם כאשר הוא מתמודד עם אירועים קשים מאוד.

ספר יפיפה למרות הקושי הגדול והמראה שמציבה דמותו של עוזאי לעוולות החברתיות שבהן הוא נתקל. באופן לא שיפוטי הוא מציג את הדעות הקדומות שבהן הוא נתקל וביחס המלגלג שהוא סופג. ספר חריג בנוף הסיפורת העברית. הדמות של עוזאי בלתי נשכחת והשפה שלו היא אחת מהיפות שקראתי.