אני הייתי הסלע שעליו התנפץ, עד שלא היה זקוק לי יותר. הוא היה צריך" להתרחק ממני כדי להתקיים. הייתי מטען עודף, משקולת שגררה אותו למטה. אז הוא חתך את החבל, הניח לי לצלול ושחה אל החוף.”
אליזבת הארט מעולם לא חשבה שזה יקרה לה.
מאוהבת ובהיריון, היא מצאה עצמה עומדת מול כל האורחים שהוזמנו לחתונתה ומבשרת להם בקול רועד שהטקס מבוטל.
בפעם האחרונה שראתה את קולין יאנג, חתנה המיועד, הוא עמד בחדר השינה שלהם ונישק אותה לשלום. שעת החתונה הגיעה, וקולין לא.
חמש שנים אחר כך, היא מגדלת לבדה את בתם ונאבקת בהוצאות שמאיימות להטביע אותה. משום מקום ובלי התראה הגבר ששבר את לבה חוזר, ויש לו דרישות.
ליזי למדה את הלקח הכואב שלה, ואין לה כוונה לחזור על טעויותיה, אולם ללבה תכניות משלו.
האם ניתן להשאיר את העבר מאחור, האם אפשר לסלוח ולזכות בהזדמנות שנייה?
I loved it so much! I'm a freak for second-chances books and I kinda love those young parents stories with a sad element of leaving and coming back. Usually I don't read books written by Israeli authors, but the story was pretty good and the writing was descent and I enjoyed it very much.
אליזבת התאהבה בקולין בתיכון. הוא היה נער הזהב, קפטן נבחרת הפוטבול שכל נערה בבית הספר חמדה לעצמה. היא היתה חנונית עם חלומות על לימודים באוניברסיטה. והוא אהב אותה. ביום חתונתם, קולין אינו מופיע לחתונה ומותיר לאליזבת פתק שבו הוא מסביר שהפסיק לאהוב אותה. אליזבת בהריון, נאלצת להסביר למוזמנים שהחתונה מבוטלת כי החתן נעלם.
עתה חמש שנים מאוחר יותר, אליזבת אם חד הורית נאבקת לפרנסתה ולגדל את בתה, וקולין מופיע והוא תובע את בתו ואת ליבה של אליזבת בחזרה. אליזבת שמתקשה להסתגל לשובו של קולין, נאבקת עם עצמה, עם הזכרונות, התיסכולים על אובדנים רבי שחוותה והקושי הגדול ביותר שלה לסלוח לקולין על שהרס את חייה: הותיר אותה להתמודד עם הרכילויות, עם גידול הבת, עם שברון ליבה ועם החיים שלאחר קולין.
בניגוד לספרים אחרים של הסופרת, הספר לא רצוף בכל דף שני בתיאורי סקס פורנוגרפיים אלא בזיכרונות מהעבר ובתיאור חייהן של אליזבת ובתה בהווה. העבר של קולין בחמש שנים האלה די נותר לוט בערפל והפרטים שנמסרים בספר אינם מספיקים בכדי ליצור תיאור של מציאות.
יחד עם זאת בשלב מסויים הספר הופך למסחטת דמעות מלודרמטית והתיאורים והגילויים על חייו של קולין ועל מערכת יחסיו עם אביו ממש הופכים לסרט ערבי. לא שזה רע למי שאוהב את ז'אנר הסרט הערבי של יום שישי בצהרים.
וכשנגמר פרק סחיטת הדמעות מיד עוברים לפרק הרעלת הסוכר כשקולין מכפר על העבר ועל הצער והסבל שגרם לאליזבת. סה"כ ספר נחמד. נקרא תוך מספר שעות. ומתאים למי שסובל מחיים חסרי דרמה ורוצה להרגיש ביתר שאת את נדנדת החיים.
ספר מקסים, סיימתי אותו ביום אחד. סיפור כואב אבל לי הוא היה קצת צפוי. נהנתי מאוד מהקריאה למרות שהיה אפשר למתוח אותו קצת פחות. בכל מקרה מאוד ממליצה למי שעדין לא קרא.
אז שמעתי הרבה על הספר הזה של אילת וכששאלתי חברות אם לא קראתי אילת מעולם איזה ספר כדאי לי לקרוא, כמעט כולן המליצו על הספר הזה.
הספר מתאר את סיפורם של אליזבת וקולין והסיפור הוא לגמרי סיפור של הזדמנות שנייה.
קולין נוטש בכנסייה את אליזבת בהריון ועם לב שבור. היא לא מצליחה להבין מה השתבש ומתי קולין הפסיק לאהוב אותה.
בחמש שנים האחרונות היא נאבקת לגדל את הבת שלהן לבד, תוך כדי שהחשבונות לוחצים עליה וסוגרים עליה.
ואז קולין חוזר. אבל אליזבת לא הנערה שהייתה, והלב שלה לא משהו שלקולין יהיה קל לקבל בחזרה.
למרות שאני בדרך כלל לא מתחברת לטרופ של ילדים והריון בספרים, נהנתי ממש מהכתיבה המרגשת של אילת ומהדרמה שקוראת בספר ככל שמתקדמים בעלילה.
הדבר היחיד שלא הצלחתי להתחבר אליו זה הדמות של אליזבת. הרגשתי שהרבה מהפעמים היא הייתה עסוקה ברחמים עצמיים (גם אם בצדק) ופחות התחברתי לזה. יש לי גם בעיה עם קנאה בספרים. סצנה אחת בדרך כלל עושה לי את העבודה, אבל לאורך כל הספר אליזבת הודפת את קולין אחרי שפגע בה אבל כל שנייה מראה לו שהיא מקנאה. בסצנות דרמטיות שלא התאימו לאופי הקשוח והקר של אליזבת, שהיא סיגלה לעצמה לאחר שקולין עזב אותה.
קנאה בעייני זה רגש מעט ילדותי והרגיש לי לא מתאים בספר מרגש כזה.
אבל מלבד זאת נהנתי לקרוא את הסיפור ההזדמנות שנייה של קולין ואליזבת ולדעת שאהבה אמיתית מנצחת למרות הכל.
“אני הייתי הסלע שעליו התנפץ, עד שלא היה זקוק לי יותר. הוא היה צריך להתרחק ממני כדי להתקיים. הייתי מטען עודף, משקולת שגררה אותו למטה. אז הוא חתך את החבל, הניח לי לצלול ושחה אל החוף.”
אליזבת הארט מעולם לא חשבה שזה יקרה לה. מאוהבת ובהיריון, היא מצאה עצמה עומדת מול כל האורחים שהוזמנו לחתונתה ומבשרת להם בקול רועד שהטקס מבוטל. בפעם האחרונה שראתה את קולין יאנג, חתנה המיועד, הוא עמד בחדר השינה שלהם ונישק אותה לשלום. שעת החתונה הגיעה, וקולין לא. חמש שנים אחר כך, היא מגדלת לבדה את בתם ונאבקת בהוצאות שמאיימות להטביע אותה. משום מקום ובלי התראה הגבר ששבר את לבה חוזר, ויש לו דרישות. ליזי למדה את הלקח הכואב שלה, ואין לה כוונה לחזור על טעויותיה, אולם ללבה תכניות משלו. האם ניתן להשאיר את העבר מאחור, האם אפשר לסלוח ולזכות בהזדמנות שנייה?
עכשיו דמויות... ג'ני תהיה עדה על כך ש"לא חיבבתי" את קולין רוב הספר, אבל לקראת הסוף, הצלחתי לחבב אותו 😉 ולראות בו את הגבר המקסים שהוא
את ליז ישר אהבתי!! בחורה שאוהבת ללמוד מתאהבת בספורטאי.. בלה בלה בלה הוא גם מתאהב בה... אבל זה רק הפרולוג. אליזבת היא אחת הנשים החזקות שקראתי עליהם, לא רק שהיא חזקה, היא מלאת אהבה.. וגם פילפלית 😍😍
אתחיל מזה שרציתי לקרוא את הספר הזה מעל שנה ואף פעם לא יצא לי. כששמעתי על העלילה שלו הוא ישר סקרן אותי ותפס לי את העין וחיכיתי להגיע אליו קולין נוטש את אליזבת ביום חתונתם ומשאיר אותה עם לב שבור ועם תינוקת כעבור 5 שנים קולין חוזר עם מטרה להיות חלק מהחיים של ויויאן, הבת שלהם, ומנסה לזכות שוב באמון ובליבה של אליזבת
ההתחלה של הספר הייתה טובה, עם ההווה בשילוב מידתי של העבר שלהם אליזבת נפגעה וננטשה על ידי מי שחשבה שהוא אהוב ליבה, ובעקבות כך יש לה הרבה מחסומים, היא הייתה עסוקה בשנים האחרונות בעיקר בטיפול בויויאן ושכחה מהחיים של עצמה, שמה את ויויאן תמיד במקום הראשון ונתנה לה עדיפות ראשונה במקום להתייחס גם לרצונות ולחלומות של עצמה קולין מנסה לאט לאט לחזור אליה ולהתקרב לבת שלהם היו בניהם הרבה קטעים חמודים אבל גם מעט עצובים, בהתחלה ממש חיבבתי את הויכוחים הקטנים האלו שלהם ואת השנאה שמגיעה מהצד של אליזבת, אהבתי את הדרמה שהייתה שם
למרות שאני מעריכה את הגיבורה של הספר ברמות על החוזקות שלה במהלך השנים האלו היה לי די קשה איתה רוב הספר, היא בכתה או הייתה דרמטית בהגזמה כל פרק אני הבנתי את מה שעברה אבל כנראה כי הסופרת לא באמת הראתה את האהבה שלהם וכמה שהיא הייתה גדולה, אז אולי בעיקר בגלל זה לא הצלחתי להרגיש את הכאב שלה ולהבין את ההתנהגות שלה היא הזכירה לקולין בלי סוף את הנשים הקודמות שהוא היה איתן, ונתנה לי תחושה שאני קוראת על נערה בתיכון ולא על אישה בת 26. הויכוחים החזרתיים שלהם היו בלתי באיזשהו שלב וכבר הגעתי למצב שנמאס לי מהמנטרה הזאת ולא הרגשתי שאני רואה את הסוף
עכשיו, בנוגע לסיבה שבגללה קולין החליט לעזוב את אליזבת נעזוב את זה שהסיבה הייתה הדבר הכי צפוי, התירוץ הזה לא הצדיק את הפעולות האלו שלו ובעייני הוא יכל לחזור לפני ה5 שנים האלו לדעתי זה היה פיספוס ויכל להיות פה משהו יותר טוב והגיוני הסיפור הצדדי של ההורים שלה וגם הסיפור המשפחתי קצת שובר לב אבל אהבתי את הסגירת מעגל בסוף
אליזבת וקולין מכירים מהתיכון ,קולין היה הבחור המקובל וקפטן נבחרת הפוטבול נו אתן יודעות למי אני מתכוונת זה שכל הבנות מריירות עליו . אילזבת הייתה הנערה החנונית זאת שמבלה את רוב זמנה בספריה ,זאת שמוציאה ציונים טוהים בכדי לזכות במלגה לאונבריסיטה שתמיד רצתה .כשקולין צריך עזרה בלימודים הוא פונה לאליזבת ופה במערכת יחסים שלהם מתחילה . אליזבת וקולין מתקרבים ,השנים חולפות והם עוברים לגור ביחד בדירה משלהם וכשאליזבת נכנסת להיריון הם מתכננים להתחתן אבל כשיום החתונה מגיע וקולין לא מגיע לחתונתם ומשאיר לאליזבת פתק שהוא מסביר שהוא עוזב אותה הוא שובר את ליבה . כעבור 5 שנים קולין חוזר לחייה של אליזבת במטרה להכיר את בתם .
אני רוצה רגע להתייחס לכתיבה של הסופרת ,קראתי לבנתיים כמה ספרים שלה ואני שמה לב לשיפור בכתיבה בכל ספר שיוצא לי לקרוא שלה .
לגבי קולין בתחילת הספר הוא היה מאוד חצוף לדעתי כאילו עזבת ל5 שנים ואז אתה חוזר לחיים של האקסית שלך והופך אותם ועוד דורש להכיר את הבת שלך אחרי שעזבת את אמא שלה ביום החתונה שלכם ??? אבל כמובן שמסופק הסבר שמראה שאי אפשר באמת לכעוס על קולין אחרי כל מה שהוא הצטרך לעבור .
" קולין הוא לא הגבר היחיד בעולם ,הוא רק האחד שלקח את הלב שלי וריסק אותו במכה אחת חדה "
אליזבת היא אמא מאוד טובה ,היא תמיד תשים את הבת שלה בראש סדר העדיפיות ותחשוב על טובתה .
" היא כל העולם שלי ,הבוקר והלילה וכל מה שבניהם .הדבר הכי טוב שקרה לי "
האמת שהמערכת יחסים של ההורים של אליזבת מאוד סיקרנה אותי הייתם רוצה לקרוא ספר עליהם,הם עוברים הרבה במהלך הספר בין אם זה ההתאבדות של בנם וכל ההתמודדות שהם עוברים זה היה מעניין לקרוא ספר על המערכת יחסים שלהם .
" י��ם אחד את תחזירי לי את לבי ."
מי שאוהב/ת ספרי הזדמנות שנייה ,אם חד הורית ,ממליצה לכם בחום על הספר הזה 🤍
עוד ספר מבית היוצרת אילת סווטיצקי שלעולם לא מאכזבת. קודם כל נדבר על זה שאני כל כך אוהבת ספרים עם אמ יחידנית שהאבא מגיע אחרי כל כך הרבה זמן ומתחבר עם הילדה הקטנה שלו, זה כזה חמוד ואני מאוהבת בטרופ הזה, וכאן בדיוק הספר ענה על הטרופ🥺🥺 ועכשיו נדבר על אילת כי איך אפשר שלא?? כמה אני אוהבת את הכתיבה שלה ואת הספרים שלה, הם באמת הכי מיוחדים בעולם וכל ספר שלה ייחודי ומהממם בפני עצמו, ומדבר על נושאים כל כך חשובים. כאן בספר אהבתי לראות שהיא הכניסה את הנושא סביב היריון וגם קצת אובדן, ומה קורה לגוף של אישה אחרי היריון שזה לא תמיד קל ואיך מתמודדים. אהבתי לראות את החיבור של האישה והגבר בספר כמו בכל ספר שאילת כותבת ואהבתי לראות איך הם לא ממהרים ביחסים ביניהם , ומפתחים את זה לאט למענם ולמען הבת שלהם❤️ אני חושבת שזה ספר שהרבה נשים יזדהו איתו וייהנו ממנו מאוד❤️
סיימתי לקרוא את הספר בפחות מ-8 שעות!!! לא יכולתי להניח אותו! איך אני אוהבת אותך אילת!!! סיפור מדהים, עם עלילה מעולה ועמוקה - דמויות מורכבות ופצועות. כמה רגש, כמה בכיתי :))))
ספר נחמד מאוד. היה עצוב לעיתים ומרגש. הגילוי הגדול היה מפתיע במקצת, מודה שלא ציפיתי לזה אבל הייתה לי הרגשה שמישהו מסוים היה מעורב. הדבר היחיד שפחות אהבתי היה את הגיבורה עצמה. היא אמנם חוותה דברים קשים וחיים לא פשוטים אבל עד 90 אחוז מהסיפור היא הייתה מעצבנת, קפיצית ובלתי נסבלת בעליל. בסך הכל נהניתי והעביר לי טוב את הזמן. דירוג של 3.5 שמעגלת ל 4 כי הסוף היה מוצלח.