הישראלי הנצחי

by ניסן שור

תסריטאי נטול אמביציה של קומדיית מצבים מצליחה,
בן למשפחת מהגרים מברית המועצות, סובל ממחלה מסתורית: בכל פעם שהוא נוסע לחו"ל, תוקפים אותו כאבי ראש איומים, בחילות וחנק. ההורים שלו תמיד אמרו לו שזה כפר קטן, שאין כאן עתיד, שהוא צריך לקחת את עצמו ולברוח. הם השביעו אותו לעזוב, אבל הוא פשוט לא מסוגל. בעוד חבריו הטובים מהגרים מישראל בזה אחר זה, הוא נותר תקוע - לא מצליח לעזוב ולא יכול להישאר. עד שאירוע טרגי מאלץ אותו להתעמת עם השדים שלו.
ניסן שור קורע לגזרים את היְלִידִיוּת הישראלית הזחוחה כשם שאינו חס על הפנטזיה המתפנקת של הזָרוּת. כשהוא נע בווירטואוזיות בין התבוננות פנימית אכזרית לשיאים של גרוטסקה פראית, מציג שור לונה–פארק ספרותי חד–פעמי, שתאוצתו המסחררת מותירה את הקורא חסר נשימה. בלשון מושחזת וחסרת מעצורים, הישראלי הנצחי לוכד את נִשמתו החמקמקה של הרגע שבו אנו חיים.
ניסן שור הוא כותב ובמאי. ספרו 'לרקוד עם דמעות בעיניים', על ההיסטוריה של תרבות המועדונים והדיסקוטקים בישראל, ראה אור ב–2008 ועוּבד לסדרה דוקומנטרית בבימויו. שור כותב ומביים סדרות וסרטים דוקומנטריים והוא בעל טור בעיתון הארץ. הישראלי הנצחי הוא הרומן הראשון שלו.

280 pages, Paperback

First published May 1, 2017

Reviews

[AdiTurbo · Rating 5 out of 5]

ספר מבריק, ומי שכתב אותו הוא גאון. אין לי הסבר אחר לאיך הצליח לשלב כל כך הרבה תובנות מדוייקות על החיים שלנו כאן, על ישראל כקונספט וכפרקטיקה ועל החיים המודרניים בכלל ביחד עם דמות ראשית מעוררת הזדהות וחמלה, המון הומור אינטליגנטי וחד ואפילו עלילה, שהיא משהו שסופרים ישראלים רבים חושבים שאינו חשוב משום מה. התענגתי על כל משפט, וכל כך הרבה פעמים הרגשתי ששור מתאר את תחושותיי שלי באופן מדוייק ורגיש עד כדי כך שכמעט הייתי צריכה לקום ולבדוק שהוא לא נמצא בתוך הראש שלי. היכולת של שור להביט על כולם מהצד, עולים, יהודים, ערבים, דתיים, חילוניים וכו', מבלי לחסוך מאף אחד מהללו את שבט הביקורת וההגחכה, לראות את זרמי התהליכים הגלויים והנסתרים שפוצעים אותנו באופן אישי, ואת החברה שלנו באופן כללי, היא לא פחות ממדהימה. לחוש את הסבל, להעביר אותו, לא להתעלם מן התחושות הקשות ועם זאת להיות מסוגל להתעלות מעליו כדי לראות את התמונה הכוללת - זאת יכולת נדירה ומרשימה. מעטים הכותבים שיעזו לתאר את ישראל כמין מחלה ממאירה, רעל שברגע שהוא בדמך, לא תוכל להשתחרר ממנו באמת לעולם, גם אם תברח לקצוות העולם או תשתבלל לתוך עצמך, אך עבורי זה היה תיאור מאיר עיניים ומדוייק ביותר, מסביר המון בחיי שלי.
אני חושבת שלעולם לא אוכל לשכוח את הדיאלוג המעולה בין התסריטאי גיבור הספר לבין הבוס שלו המנסה לפטר אותו - פרייסלס לחלוטין, גאונות קומית וקיומית, והזדהיתי עם כל מילה. תודה לך, ניסן שור.

[yoav · Rating 2 out of 5]

קיומו המיוסר של אדם המתייסר ממחשבות קיומיות ובעיקר ייסר אותי.
אבל אני לא חובב של כתיבה אינטרוספקטיבית מתייסרת וההומור כאן לא היה במינון ממתן

[Nimrodds]

ההתחלה מתעתעת, נראית יותר טוב ובהמשך הספר לטעמי ירד ערכו, אף על פי כן, מומלץ

[Or · Rating 4 out of 5]

קראתי את הספר לפני שנה אז הזיכרון שלי לגביו טיפה מעורפל, אבל זה ספר עם עלילה בסדר, לא משהו מיוחד פרט לקטע המשונה עם הישראלי שכואב לו הראש מחוץ לישראל (כנראה סימליות שפספסתי). קורים דברים. מה שקורה משמש כר להרבה הבחנות מעניינות על חיי עולים חדשים בישראל ועל הקשר של ישראלים דווקא לישראל או לכל מקום אחר בעולם ומהבחינה הזו מאוד נהניתי מהספר. גם למדתי כל מיני דברים על החוויה של עולים חדשים מבריה"מ בישראל השונה מאוד ממה שהכירו. יש קטעים מבדרים בספר.

[Meirav Rath · Rating 1 out of 5]

לא סיימתי.
מעיק, מעיק, מעיק, מעיק.
מדכא וקודר ועמוס יותר מדי ביותר מדי חזרות והקצנות של אותו תיאור.

[יהודה טראוב · Rating 4 out of 5]

הספר כולל 18 פרקים מישראל ומן העולם, הממוספרים לפי הסדר. אחדים מן הפרקים שמתרחשים בחו"ל כוללים בכותרת, מלבד מספרם, גם את מקום ושנת ההתרחשות.
מקום מרכזי מן האפיזודות שבארץ תופסת העבודה כתסריטאי והפיטורים ממנה בעקבות הכנסת חתול לאוּמן מְדַבֵּר לתוך המחזה "אבא חייל", לפי דרישת, אך בניגוד לכוונת התסריטאי הראשי. ואילו בחו"ל הרבה סובב סביב מותו של רפי, אחד משלושת החברים הצברים העשירים שעזבו את ישראל. מסביב לקבר מצטופפים "אמזונות" עם מחשופים וגברים מן הסיטי של לונדון עם שעונים יוקרתיים. האמזונות ו-"שעוני הרולקס והברייטלינג" מניחים זרים ואח"כ מצטלמים עם ערמת הפרחים שעל הקבר. בחו"ל הגיבור גם נתקף תמיד התקפים היפוכונדריים.