דידי הרימה את ראשה אל עושר ושאלה: "זאת תרמית פירמידה?" הוא הביט בה מבולבל. "על מה את מדברת, מתוקה?" "אני מפחדת להצטער על זה." "את לא תצטערי." "ושיהיה לי רע." עושר משך בכתפיו. "למי טוב?"
אז זהו, שלאף אחד. דידי תקועה בעבודה שהיא מרוויחה בה מעט מדי, רואי תקוע בגוף של בודי בילדר, עושר תקוע בבדידותו ורוזי הקשישה תקועה היכן שהוא, קשה להבין מה באמת קורה במוחה של אישה דמנטית. בדיוק אז פורצת לחייה של דידי הצעה שאי אפשר לסרב לה: הון עתק בעבור כתיבה ביוגרפיה, מומצאת למחצה, לאישה שאינה זוכרת כלום. כצפוי, דבר אינו צפוי מנקודה זו, ואת חייה של דידי מציפות בזו אחר זו שורה של פרשיות נסתרות מן העין, או לפחות כאלה שראוי להסתיר: רצח מהעבר, רומן משונה עם בחור חסר תועלת ושכן עם הפרעות אכילה. תזכירי לי מי את הוא רומן מסחרר שאינו חושש לצחוק על כל מה שאסור לצחוק עליו. אם יש בו אמת, היא אחת וצנועה ביותר: אף אחד לא יקבל אותך באמת חוץ מההורים שלך, וגם הם ישמחו אם תעשי גוונים.
נטע חוטר, בת 37, היא עיתונאית מתל אביב. אמא, רעיה וארבעה קילו ממשקל כבוד.
ספר חמוד ביותר וגם משעשע לפרקים שלמעשה תחת חזות של צ'יק ליט מסתתר פתרון תעלומה בלשית.
דידי, דניאלה, נפרדה ממיכאל ומאז חייה לא שבו למסלולם. מיכאל שבגד בה, עזב אותה ונישא למאהבת שלו כבר הספיק להוליד שני ילדים בזמן שדידי בת ה 35 עדין מתבוססת בעברה.
היא חיה בדירה מחולקת בדרום תל אביב ועובדת בחברת פרסום קטנה כקופרייטרית.
השכן שלה, רואי, הוא הומו לטנטי שלא מצליח להחליט אם הוא אוהב נשים או גברים. הוא עבר ניתוח קיצור קיבה ומאז הוא מתעמל בלי הפסקה ומסתתר בביתו פן יראו את עודפי העור בבטנו.
דידי נשכרת לכתוב את הביוגרפיה של רוזי. אבל רוזי לא זוכרת שום פרט מעברה ולכן דידי צריכה לחפור כדי למצוא את הפרטים.
רוזי הזקנה, לא רק עשירה כקורח אלא היא אישה צבעונית שאיבדה את אחותה בשואה, את בעלה כתוצאה מרצח ואת זיכרונה בניסיון התנקשות שצלח אומנם על בעלה אך הותיר אותה בחיים.
רוזי חייה בבית עצום המרושת במצלמות אבטחה דרכן הילדים שלה עוקבים אחריה. הנכד שלה גל, חיי עימה בבית המפואר כי הוא חוסך לנסיעה לדרום אמריקה, שני בניה שולטים בה ביד רמה באמצעות המצלמות ובאמצעות העוזר ששכרו לה ובן אחד ירד מהפסים, פסיכי לחלוטין שנעלם.
לסיטואציה הזו נכנסת דידי וככל שמתקדמת העלילה היא שוקעת יותר בסודות ובשקרים של המשפחה ובניסיון לפתור אותם.
הכתיבה הומוריסטית וקלילה והדמויות המרכזיות, דידי ורוזי מעניינות. הדמויות האחרות בסיפור די פלקטיות וסטראוטיפיות אבל זה לא פוגם בהנאה מהספר ובעלילה (שחייבים להודות יש בה מרכיבים הזויים ובלתי סבירים).
שנון, לפעמים אפילו מצחיק, וכיפי, למרות שכל הגברים בו מגעילים וכל הנשים קורבנות נוירוטיות, ושעלילת המתח די חלשה. לא נורא, חסרות לנו מספיק כותבות מצחיקות של ספרות קלילה בארצנו, וצריך לטפח כאלו היכן שניתן למצוא אותן. מצויין לקריאת טיסה או שפעת.
אני לא מכיר את נטע חוטר, ובמבט קצר בגוגל מסתבר שהיא יחסית די מוכרת. הספר הראשון שלה היה פשוט מצויין, קליל ומהיר לקריאה. נהנתי מכל רגע, הסוף היה צפוי אבל בהחלט אמליץ לכולם לקרוא את הספר :)
ממש אהבתי את הספר הזה, אבל אני חושבת שלא כולם יצליחו להתחבר אליו ולהבין אותו. בעיניי הוא מאוד אמיתי, רלוונטי ומדויק עבור הדור שלי והעולם התרבותי שלי. לקרוא אותו הרגיש כמו לשחות במים מאוד מאוד מוכרים. אהבתי את הדמויות, ותעלומת הרצח/תאונה מוסיפה לספר עניין. יחד עם זאת, כאמור, לדעתי לא כולם יצליחו להתחבר. גילוי נאות: אני מכירה את נטע חוטר, עבדנו פעם ביחד, והיא מהממת בעיניי.
ספר חמוד קליל ומצחיק לפרקים. סיפור המסגרת הוא עלילה בלשית כביכול על אישה בת 80 יורשת אימפריה שאותה מנהלים שני בניה, שבעלה נהרג בתקיפה בלב תל אביב ואילו היא איבדה את זכרונה, היא שוכרת את שירותיה של קופרטיירית כושלת כדי לכתוב גירסה ביוגרפית של הזכרונות שאינה זוכרת . בתוך המסגרת הזו מתוארים חייים תל אביבים של גיבורת הספר דידי, הכותבת, וחברותיה בסוף שנות השלושים לחייהן ושל דמויות נוספות בתל אביב של ימינו. משובץ בהברקות ובאבחנות קולעות, הספר קל לקריאה ומהנה.
בשלב הזה אני מוכנה לקרוא גם רשימות מכולת שנטע חוטר תכתוב - היא פשוט מצחיקה אותי, וזה לא קורה הרבה בספרים. חוץ מזה, העלילה סוחפת, הגיבורים פגומים ומקסימים מספיק שנהיה בעדם. הקצוות נסגרים כמו שצריך - וזה כבר יוצא דופן בז'אנר המתח. וגם צחקתי בקול לפחות עשר פעמים. ממליצה!
ספר קליל, משעשע ונחמד. התעלומה המרכזית בו מאוד שטחית, וכך גם הפתרון שלה. אחלה ספר למי שרוצה להעביר את הזמן, אבל אם אתם מחפשים ספר עם תעלומה מורכבת ופתרון מתוחכם - זה פחות ספר בשבילכם.
יש משהו בלקרוא ספר ישראלי שהוא כל כך ישראלי שקשה לקרוא אותו מרוב שהוא צועק- ישראלייי!! הספר מעניין לקריאה, מתאים למשפחות ישראליות להתנהל כך 😂, דיאלוגים מצחיקים וגם דיאלוגים עצובים- כמו כל משפחה ✌️.
Didi est coincée dans un boulot pas terrible et ne se remet pas d'une rupture qui l'a faite rétrograder dans un appartement d'une pièce alors qu'elle a plus de trente ans. Elle reçoit soudain une proposition alléchante : aider une vieille dame qui a perdu la mémoire a écrire sa biographie.
Le roman oscille entre la comédie de mœurs et le polard léger. L'hébreu est très accessible, les dialogues drôles, l'intrigue prenante (sans être bouleversante non plus). Vous aurez dedans des troubles du comportements alimentaires, des dépressions, des ruptures qui font mal et des développements positifs.
J'ai fait une critique plus complète de ce livre sur mon blog :
Написано хорошим, живым языком, читалось быстро и интересно. Атмосфера - типично тель-авивская, жанр- современные молодежные сериалы (которые я не смотрю, но книга мне их вполне заменила). Молодые, но уже не совсем молоденькие герои, симпатичные и смелые, плюс колоритная старушка. Когда по прочтении обдумываешь сюжет, понимаешь, что все в нем неправдоподобно, но это не мешает, так как сами герои и обстановка вполне реальные.