Hagar Yanai (Hebrew: הגר ינאי; born 1972) is an Israeli author, recipient of the 2008 Prime Minister's Award for Israeli Authors and two-time recipient of the Geffen Award for Best Original Hebrew Fantasy.
הקללה של סוף סדרה - צריך לסגור את הקצוות ויש יותר מדי מהם. העלילה מתפתלת לכל עבר, הדמויות וההגיון סופגים את הנזק. מרגיש כאילו לקראת הסוף הוזנחה העריכה, טעויות התרבו וביטויים החלו לחזור על עצמם הרבה (למה הכל חרוך?). כמו כן, ״שיט, היה צריך לפתח את הדמויות? באסה, בואו ננסה לעשות את זה עכשיו ואולי זה יפצה על שני ספרים ללא.״ המרמור הגדול שלי נגד הדמויות של אלה ויונתן הוא האנוכיות האינסופית שלהם. מתחילת הספר הראשון הם מכריזים על מטרות נעלות ולמעשה דואגים רק לרגשותיהם של עצמם. הקלות בה הם נוטשים מאחור אחד את השני ואת משפחתם (כולל את הדאוס אקס מאכינה החד-פעמי, כך מסתבר, של אבנעזר) מסחררת. ולא, ה״אפילוג״ לא עוזר.
This entire review has been hidden because of spoilers.
איזה כיף שהטרילוגיה באה על סיומה, בחיי! ממש שקעתי לתוך הסיפור בחלקים מסויימים, והדיאלוגים של יונתן ופזוזו אדירים. אבל, לא אהבתי את הקונפליקט הרגשי שהספר מבוסס עליו. הוא בסדר, אבל לא מחזיק ספר שלם (או טרילוגיה שלמה) לבדו. וגם הקשר בין האחים כמעט ולא היה נוכח באופן מוזר, אלה נזכרת באחיה לראשונה לקראת אמצע הספר. מאוד מוזר. למרות זאת נהנתי למדי מהקריאה. פנטזיה ישאלית משובחת.
Unfortunately I didn't like this as much as the first two. I felt like the characters became less sympathetic; Ella didn't have much agency and Yonatan was whiny, selfish and ineffectual.
Since, to the best of my knowledge, the book was not released in English, the review is in Hebrew. I'll be happy to translate it if anyone wants to read it.
הספר השלישי בסדרה, שלו חיכינו כמעט עשור, אולי לא גרוע כמו הראשון אבל בוודאי שהוא חזרה לאחור. שוב העלילה מלאה חורים ושוב דאוס אקס מכינה הוא הכלי העיקרי שדוחף את העלילה. החלק הרגשי בספר לא משכנע ודמויות פועלות בניגוד לטבען יותר מדי פעמים מכדי לקרוא לזה עומק. לצערי המקסימום שאני יכול לדרג את הספר הוא שלושה כוכבים מתוך חמישה וגם זה בעיקר מהכבוד על הניסיון. ספר טוב זה לא.