עשרה ימים ב-רה

by Sergio Bizzio

מה יש בהן, בחופשות, שמקרב אותנו אל עצמנו? מה יש באקזוטי, בשמש הזרה, שמאיר ומעיר בנו את החלק הפנימי, הקמאי, את הרצון הנקי? מה יש בהסרת השעון מפרק היד שמוחק את עיוורון הצבעים שדרכו אנו מתבוננים ביומיום, שמרפה את שרירי העורף ומאפשר לנו לסובב את ראשינו ימינה ושמאלה?
ברגע שסרחיו ביסיו לוקח את גיבוריו – גבר ואישה – לחופשה משחררת באתר נופש על חופו של אי בעמוד הראשון, אנו יודעים שמשהו עומד להתרחש: מה שקורה הוא שברגע שקרלוס, בן הזוג, מעורר את תחושותיו הפנימיות והקמאיות, ומתבונן בכנות על רגשותיו ועל חייו, הוא מגלה שהוא לא אוהב את זוגתו. אלא שהגילוי מגיע יממה אחת בלבד לאחר החתונה, דקה לפני שקופצים למים של חיי היום-יום.
הפתיחה, הלא פחות ממושלמת, של "עשרה ימים ברה", היא המבוא למעדן ספרותי של ממש, המושרש עמוק בתוך תיאורי הנופש של החיים העכשוויים. בכורה עולמית ליצירה טרייה, שנראית כאילו נכתבה במקור בעברית.
כשהסוריאליסטי מתחפש לריאליזם מושלם. ביסיו מחייב את הקורא להפסיק לשקר לעצמו" גיא פינקלשטיין, סופרת
"אף אחד לא גורם לטקסט לזרום בטבעיות ממילה למילה כמו ביסיו" יוחאי ג'רפי, בלוגר
"ביסיו לא מנסה להראות כמה הוא טוב: הוא פשוט טוב" אירה יושפה, מורה לעברית
"ביסיו לא משאיר אופציה לנשימה סדורה. מהרגע הראשון הטקסטים שלו מובילים את הקורא למסלול שכולו תמהיל של תשוקה וזעם ופורקן וקלסטרופוביה שנסגרת עליו לאט. כי ביסיו מצליח למכר את הקורא לארבעת הקירות המתעתעים האלה, ולהוציא ממנו הזדהות מוחלטת עם המקום שבו הטירוף מקבל אומץ. לביסיו יש את האומץ." איילת מוהר, עורכת

112 pages, Unknown Binding

First published December 1, 2017

About the author

Sergio Bizzio es narrador, dramaturgo y director de cine. Publicó las novelas El divino convertible (1990), Infierno Albino (1992), Son del África (1993), Más allá del bien y lentamente (1995), Planet (1998), En esa época (2001), Rabia (2004), Era el cielo (2007), el libro de cuentos Chicos (2003), el ensayo en verso El genio argentino (2005), y las colecciones de poemas Gran salón con piano (1982), Mínimo figurado (1990), Paraguay (1995), El abanico matamoscas (2002), y Te desafío a correr como un idiota por el jardín (2008). Escribió las obras de teatro Gravedad (1999), La china (1995, en colaboración con Daniel Guebel), El amor (1995), y la novela El día feliz de Charlie Feiling (2006). Dirigió los largometrajes Animalada (2001), 100 tragedias (2008, en colaboración con Mariano Galperín) y el documental Rey Queen (2006). Durante 2009 se estrenará su tercera película como director, No fumar es un vicio como cualquier otro. También integra la inclasificable banda musical Súper siempre junto a Alfredo Prior, Francisco Garamona y Alan Courtis, que acaba de editar su primer disco, #Juicio al perro.

Reviews

[G · Rating 3 out of 5]

Teoría lacaniana bajo la forma de novela. Diez días en Re trata sobre el deseo en las relaciones de pareja, ese cruce imposible de subjetividades. Bizzio está obsesionado con el tema, lo cual tiene sentido. Las relaciones íntimas son el epicentro del deseo. La extrañeza de la luna de miel de esta novela no es extrañeza poética como en Shklovski, no es extrañeza kafkiana o religiosa, tampoco es macabra o borgeana. Es lacaniana, es el horror del deseo como problema intratable que estructura al ser humano. Se lee como una rápida pesadilla. Deja restos diurnos.

[Siv30 · Rating 3 out of 5]

"עשרה ימים ב-רה" פחות מוצלח לטעמי מ"אהבה לכל החיים". הרבה אלמנטים בו נשארים מעורפלים ובשילוב אלמנטים פנטסטיים ועלילה שמתקדמת בקפיצות לא תמיד ברורות, פחות אהבתי את הספר, למרות שבהחלט הפתיחה שלו חזקה.

אירנה ומרקוס מגיעים לירח דבש באי רה. אי מבודד, כמעט נטוש שילידים גרים בו בג'ונגל. ביום הראשון, מרקוס מגלה שהוא למעשה לא אוהב את אירנה בזמן שהוא מנפנף לה מהחוף. מרוב זעזוע היד שלו נותרת באוויר והוא לא מסוגל להורידה.

מנקודה זו מרקוס מנסה להסתגל לגילוי המרעיש ומשתבלל בעצמו. אירנה שחשה שמשהו אינו כשורה ממשיכה בירח הדבש כאילו דבר לא קרה.

בעשרה ימים האירועים תוכפים, והזוג חווה אירועים מוזרים ובלתי ברורים.

הסוף של הנובלה לא ברור כך גם לא האירועים שהובילו את מרקוס למעשה לחרב את ירח הדבש שלהם.

סיפור חביב לא יותר מכך.

[Ezequiel · Rating 1 out of 5]

Un ejercicio aireano que salió mal. Tiene un comienzo interesante pero termina bifurcándose por cualquier lado. Muchos personajes que no aportan absolutamente nada. Escenas sin sentido. Un final lamentable.

Lo terminé solamente porque es corto.

[Flor · Rating 2 out of 5]

Me pareció aburridísimo

[Gal · Rating 1 out of 5]

לא הבנתי

[Tamar Warshai · Rating 2 out of 5]

יותר 2.5 אבל החלטתי לעגל למטה.
הנובלה מספרת על זוג בירח דבש, כשהגבר מגלה בפסקאות הראשונות שהוא לא אוהב את אשתו. הגילוי הזה מרגיש דרמתי אבל ההמשך של הנובלה הולך לכיוונים סוריאליסטים ומפתח את הסוגיה רק בעקיפין ובאופן סמלי ומרומז. זה נחמד והכתיבה טובה, אבל הדמויות שטוחות לחלוטין ואני הרגשתי שזה מתמסמס. אולי היה עובד טוב יותר כסיפור קצר.

[Matias Vigano · Rating 4 out of 5]

3,5 Una novela muy buena, empieza con todo y la trama es bastante atrapante. Con el correr de las hojas va perdiendo un poco el rumbo y la magia. No es una mala novela, al contrario, la disfruté muchísimo, pero no es una obra maestra.

[IGNACIO ROMERO · Rating 2 out of 5]

Si Maradona erró un penal ( y erró varios), es también probable que Bizzio haya escrito un libro tan malo.
Me encanto rabia y Era el cielo, me desveló Borgestein, pero este me costó terminarlo. Y eso que era cortito.

[Santiago La Rosa · Rating 3 out of 5]

Un bizzio aireano: es al que mejor le sale. La novelita está entre su relato el campo y el escritor comido.

[Juan · Rating 2 out of 5]

Parece como si lo hubiera escrito por una obligación contractual. Igual es entretenido y llevadero, como para 3 estrellas. Le quedan 2 porque de Bizzio esperaba más.

[Gon Zalo · Rating 3 out of 5]

El desamor, el deseo en la pareja y la desazón en los personajes principales se mezcla con lo desopilante de los personajes secundarios que van apareciendo en estos diez días de luna de miel donde Bizzio juega un poco con el inconsciente de los protagonistas y deja una buena novela. Me gustó. Consigue por momentos un máximo de tensión que se suspende de a ratos con la relación que los protagonistas van generando con las personas que conocen en la isla.

[Cata Requejo · Rating 3 out of 5]

ahora entiendo lo que me dijo mi amigo diego, no se me hace tan interesante un hombre recién casado de 30/40 tantos que descubre que en realidad no ama a su mujer.
aunque si me gusta que la mayoría de los personajes de bizzio sean, como decirlo, medio salames? no salames no, cómo mediocres. que te dan pena, ortivas, cómo que no se adaptan a la sociedad.

no es el mejor pero esta bueno, súper cortito

[Hugo Damián · Rating 2 out of 5]

Bizzio nunca me ha defraudado… hasta hoy. Diría que la primera mitad del libro mantiene ese espíritu de “que sucederá a continuación”, pero la segunda parte falla en mantener ese momentum y se cae a pedazos.



Diría que el autor por momentoes está tan perdido en la selva literaria como los personajes en la selva literal.



Diría que es una suerte haberlo leído en digital y no haberle reservado tanto lugar en la biblioteca.

[Gregorio Nicolás · Rating 4 out of 5]

Es una novela muy entretenida, con una trama sencilla con la que en muchos momentos uno se puede sentir identificado.
Excelentes giros en la trama que aportan frescura a través de sucesos completamente inesperados.

[Moshe · Rating 4 out of 5]

הספר מספר על מערכת יחסים מוזרה של זוג נשואים טרי במהלך
חופשת ירח הדבש שלהם. זו לא בדיוק מערכת יחסים שניתן היה
לצפות לה מזוג שרק עתה נישאו.

הסיפור מתעתע ונע בין מציאות להזיה. המקום והאנשים בסביבה
תורמים, במודע או שלא, להתפתחות העלילה, לעיצוב הזהות
וגיבוש האופי של הדמויות הראשיות.

[Flor Cosma · Rating 2 out of 5]

Lo leí en horas, me entretuvo y ya.
Me confundió bastante el desarrollo de la historia y el final me dejó con sed de algo más. De hecho pensé que faltaban páginas (efectos de leer con Ebook)
Me esperaba otra cosa después de haber leído Rabia.

[Ceci Damiani · Rating 4 out of 5]

Un libro con una premisa que me pareció muy interesante pero no me gustó como se fue desarrollando.
Carlos e Irina, una pareja de recién casados realizan un viaje de luna de miel, no bien comienza ese viaje, incluso antes de llegar, Carlos cae en la conclusión de que no la ama y todo acto de afecto que realiza hacia ella es una suerte de pantomima. Luego suceden algunas cosas que va a hacer dudar el protagonista. Me quedó sabor a poco.

[Emiliano · Rating 2 out of 5]

En pocas páginas (y con una fuente de tamaño enorme), Bizzio explora con cierto grado de comicidad los senderos del desamor. Una lectura entretenida y liviana.

[Magui Cf · Rating 1 out of 5]

Me llevó muchísimo leerlo a pesar de ser tan corto. Sencillamente no era lo que esperaba y no me aportó nada más que ganas de terminarlo cuanto antes.

[Sebastián · Rating 2 out of 5]

El desamor más verosímil y viscicitudes de las más inverosímiles. No queda nada de nada, salvo un leve resquemor.

[Clari Cane · Rating 2 out of 5]

Arranca 10 puntos, cierra con 3 puntos.

[Patricia Goñi · Rating 3 out of 5]

Me gusto , empieza muy bien , después va decayendo un poco pero vale la pena leer las novelas de Bizzio

[Guillermo · Rating 1 out of 5]

Quizás no esté del todo mal este libro para otros lectores, pero menos mal que lo leí gratis porque para mí son poquísimas páginas imitando mal a César Aira.

[Loopanar · Rating 3 out of 5]

Se deja leer

[Guido · Rating 2 out of 5]

Increíble que sea el mismo autor de Rabia. Sentí que nunca arrancó. Lo terminé porque es corto.

[Ivabelle Arroyo Ulloa · Rating 4 out of 5]

Vertiginoso

[Marcos · Rating 3 out of 5]

Un cuento largo que se lee en 1h. Bien narrado y con un quiebre de la historia que se va de bizarro

[Leo Lamas Saquilán]

Meh.

[Marcela Castro · Rating 1 out of 5]

Absolutamente decepcionante. Abre mil historias y no desarrolla ninguna.

[Julian Borensztein · Rating 3 out of 5]

Este ok. Facil de leer con algunas cosas muy de Fontanarrosa y una escena en la selva que me hizo acordar a apocalypse now