שני חוטי–חיים, מתקופות ומעולמות שונים, נשזרים בספר יוצא–הדופן הזה. הראשון בהם מפגיש מרצָה לתולדות האמנות ואם לילד, שזה זמן רב אינה מצליחה לזכור שהעולם קיים, עם חייל עולה מרוסיה המתפרנס מכשרונו לקפוץ, ללכת מכות, ולהישרף. השני, הממוקם בפריז שעל קו התפר בין המאות התשע–עשרה והעשרים, מפגיש סוחר עתיקות ארמני גדול עם ציוריו של אנרי מאטיס בתחילת דרכו, וקושר ידידות לא–צפויה בין האיש הזה, שלבו נתון לשכיות החמדה של המזרח, לבין קורטיזנה השבויה בזכרון מגע–יד. שני חוטי הספר מתבוננים בתשוקה, ובאובדן; בפניו המרובות, המפתיעות–לעתים, של החופש; ובגעגועים ליופי, שאף הם קיימים בכל תקופה ובכל מקום. זהו ספר פורץ–דרך. הן באופן שדמויות ומערכות יחסים נטוות בו בהדרגה למעין דוגמת-אריג - וריאציות על תשוקות–אנוש ושברונן; והן מתוך כך שהוא קורא תיגר על סדר העדיפויות הרגיל של סיפורת ונותן קול, ולעתים אף קְדימָה, למה שנחשב תמיד ל'חצר האחורית' של הרומן, ולמעשה, לחצרות האחוריות עצמן. שכן תמיד, מבעד לסאון ההתרחשויות, אפשר לשמוע את צליליו של העולם האחר - זה שחי בגינות צדדיות, בשלוותם–לכאורה של חפצים דוממים; בַּצהוב–ואדום של קערת פירות, בנוף מתכהה בחלון רכבת - סבך–קורים דק, מנצנץ–ונעלם, שבו אנו ארוגים. אמנות ההכרחי מאת דורית פלג בהוצאת כנרת זמורה ביתן, עורכת הספר: נועה מנהיים, 439 עמודים.