מינוטאור הוא סיפור על סוכן חשאי ישראלי בשנות הארבעים לחייו, האוהב, מרחוק, אהבה נואשת, אישה צעירה שלא פגשה בו מימיה. השניים מנהלים חליפת מכתבים מסועפת - מארג צפוף העוטף את חייהם בלא להותיר פרצה. אלכס אברמוב, הסוכן החשאי, הוא בנו שלי יהודי רוסי בעל חווה גדולה בשרוןץ לכאורה "גיבור ישראלי" אופייני - יליד ארץ-ישראל שורשי, חניך בית-ספר חקלאי, לוחם פלמ"ח ואיש ה"מוסד". אך במקביל לנתיב חיצוני הזה, מנהל אברמוב חיים פנימיים שהם בעצם מסע ארוך של כיסופים לעולמה הקסום של הרומנטיקה האירופית, ותיאה, הנערה האנגלייה, היא מחוז הכיסופים הללו, הרחוק מחייו החיצוניים כרחוק המערב מן המזרח. ספר מדהים ומרתק ביותר.
רקוויאם לנעמן הוא סאגה של משפחה ישראלית, מ-1895 ועד 1974. רומן נוגה הרוקם, בהומור עצוב, עלילה רבת תהפוכות, שהתרתה הופכת לתפילת אשכבה לחלום הישראלי.
Benjamin Tammuz (Hebrew: בנימין תמוז) was born in Russia in 1919 and immigrated to Palestine with his family at the age of five. Tammuz was a sculptor as well as a diplomat, writer, and for many years, literary editor of the Ha'aretz newspaper. His numerous novels and short stories have received many literary prizes.
אני מוכרח להעיר על היחסים במינוטאור בין הגברים השונים בסיפור והדמות הנשית הראשית; הם עוברים את מחוז הקרינג' ופשוט מטרידים ולא נעימים. זה לא רק ביקורת פרוגרסיבית שנשלפת מהמותן, אני חושב שהיחסים הללו מעיבים על האלגוריה (או מטאפורה או וואטאבר) ומוזילים אותה. חוץ מזה, הסיפור הזה, ורקוויאם לנעמן ביתר שאת, מעוררי מחשבה על היחסים של ישראלים-יהודים לארץ ישראל, למדינת היהודים, ועוד בסביבה הזאת. רקוויאם לנעמן במיוחד הרגיש מאוד רלוונטי לישראל 2023.