שיחות על שמונה פרקים לרמב"ם

by Yeshayahu Leibowitz, ישעיהו ליבוביץ

"שמונה פרקים" לרמב"ם, חלק ממפעלו של הרמב"ם "פירוש המשנה", הוא מן התעודות הקלאסיות של ההגות היהודית הדתית לתולדותיה ובחינותיה, ברמה גבוהה ביותר של פופולריזאציה. אין זו תיאולוגיה, אלא אנתרופולוגיה פילוסופית דתית: הצגת דמות האדם מבחינה מעמדו בעולמו לפני האל.

שיחות על שמונה פרקים לרמב"ם מביא את עיקרי עיוניו של פרופ´ י. ליבוביץ ב"שמונה פרקים", תוך ציון הקשרים הפילוסופיים, החברתיים והמוסריים. קבוצת אנשים ונשים, בני גילים שונים, שאינם אנשי-מקצוע בחקר היהדות, עסקו בצוותא, בביתו של ליבוביץ, בקריאה ובשיחות חופשיות על "שמונה פרקים" ובהשלכות ממנו על בעיות שונות בהגות ובמעש, בעיות אנושיות-כלליות ויהודיות-ספציפיות. פרי השיחות האלה מוגש בזה כחומר למחשבה לציבור שעולמו הרוחני, האנושי והיהודי קרוב לזה של בני הקבוצה ההיא.

ישעיהו ליבוביץ נולד בריגה (1903) ולמד באוניברסיטאות ברלין והיידלברג. לבד מעיסוקיו המדעיים הירבה לעסוק בנושאי היהדות, המדינה והחברה. הרצאותיו, מאמריו וספריו הטביעו חותם עמוק על הציבור המשכיל בישראל; במקוריותם, ברעננותם וברוחב-יריעתם פתחו פתח לדיונים נוקבים בשאלות היסוד של קיומנו כאן. הגותו היהודית של ליבוביץ ופרשנותו את הרמב"ם משמשים כיום כחומר-לימוד בפני עצמו במוסדות להשכלה גבוהה.

332 pages, Unknown Binding

First published January 1, 1986

About the author

Wikipedia: Yeshayahu Leibowitz

Yeshayahu Leibowitz (Hebrew: ישעיהו ליבוביץ‎‎‎) was an Israeli Jewish public intellectual, professor of biochemistry, organic chemistry and neurophysiology at the Hebrew University of Jerusalem and a polymath known for his outspoken opinions on Judaism, ethics, religion and politics.

שעיהו ליבוביץ היה מדען והוגה דעות. שימש עורך האנציקלופדיה העברית והיה פרופסור לביוכימיה, כימיה אורגנית ונוירופיזיולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. נודע כמבקר חריף של ממשלות ישראל, וזכה לכינוי "נביא הזעם של החברה הישראלית".

ליבוביץ פרסם ספרים ומאמרים רבים, שבהם פירט את משנתו הפילוסופית, הדתית והפוליטית. בהגותו הפילוסופית ניכרים יסודות קאנטיאניים מובהקים; יסודות אלה ניכרים גם בגישתו של ליבוביץ לפילוסופיה של המדע, בעיקר בכך שהוא ראה את השיטה המדעית ככפויה על הכרת האדם, ובכך שהוא ראה חלקים ניכרים של ענפי הפסיכולוגיה כעומדים מחוץ לתחום המדע.[1] בהגותו הדתית גרס ליבוביץ כי עיקרה של היהדות הוא המצוות המעשיות, ולא האמונה. הוא התנגד בחריפות לתפיסה הדתית-לאומית, שקידשה ערכים כגון אדמה ולאום. מבחינה פוליטית זוהה ליבוביץ עם השמאל, וכמו כן תמך בהפרדת הדת מהמדינה.

ליבוביץ נודע בסגנון התבטאותו, ובכלל זה בהתבטאויות קיצוניות ופרובוקטיביות, כגון טענתו שבמדינת ישראל ישנם "יהודונאצים". עמדותיו עוררו עניין בקרב חוגים רחבים, גם בקרב מי שהתנגדו להן.