התמכרות

התנגשות #2

by Dana L. Elgrod, דנה לוי אלגרוד

אי-אפשר להבין איך ביום בהיר אחד אנחנו פוגשים אדם שמשנה את כל נתיב החיים שלנו. אי-אפשר להבין למה דווקא האדם המסוים הזה גורם לגוף שלנו להתמכר אליו בתשוקה בלתי מוסברת, וללב שלנו לפרפר בחוסר אונים בתוך החזה שלנו.

לכל אדם יש חלום. החלום שלי, בתור פסנתרנית מחוננת, היה ללמוד באקדמיה למוזיקה בבוסטון. אבל לא זכיתי להגשים אותו. הכול נקטע לפני חמש שנים כאשר התבשרתי שחליתי.

הצלחתי להתגבר על המחלה, פעמיים, אבל הפכתי לשקופה. לבלתי נראית. פרשתי ממרוץ החיים וגזרתי על עצמי המתנה ארוכה ומייגעת ליום שבו הכול יסתיים. לסוף.

למרות זאת ציפה לי אור קטן בקצה המנהרה. חתונה. עמדתי להינשא לידיד המשפחה, גבר נאה, מוכשר ומצליח, שבחר לבלות אתי את חייו.

הנתיב הברור שלי השתבש באותה הטיסה הגורלית שבה פגשתי את הגרמני המשוגע.

פתאום לא הרגשתי שקופה. ראיתי את עצמי בשלל גוונים עזים. הרגשתי שהחיים חזקים ממני ושאני רוצה להפסיק להמתין ולהתחיל לחיות. נשאבתי לתוך העולם היצרי שלו ונצרתי כל שנייה שבה הייתי חלק מהחיים המסעירים שלו.

התמכרתי לעוצמות שלו, התמכרתי לתשוקה שלו והתמכרתי לצורך של הלב שלי להרגיש. אבל ידעתי שזה זמני, שאני חייבת לחזור לנתיב שלי.

לא הבאתי בחשבון דבר אחד. ההתמכרות חזקה מהכול.

"התמכרות", רומן מטלטל וחושני והצמד של הספר "התנגשות", הוא ספרה השביעי של דנה לוי אלגרוד. ספריה הקודמים זכו להצלחה מסחררת בארץ ובחו"ל.

Genres: Ebooks

400 pages, Paperback

Published January 1, 2017

About the author

My name is Dana Levy Elgrod. I am married to Sir James Elgrod...Well, he's not really a sir, but for me, he is. I am the proud mother of Shachar, a smart, gifted little girl of 7 going on seventeen and Jonathan, my fiery, funny little boy of 5, who has the amazing ability to stretch the truth to suit himself.

I am a lecturer in communications at a private university and CEO of a public relations company. I'm addicted to books; at the age of six I entered a library and haven't left since.

The first romance I ever read, and that left the biggest mark, was 'Gone With The Wind'. Whenever I'm having a bad day, I just think of Scarlett O'Hara, and say to myself" After all... tomorrow is another day."

I was raised in a warm and loving family. My parents taught me the power of imagination, to aim as high as I can, and to live life without fear because good things happen to good people. When I met my husband, I realized how amazing it is to live with someone who shows you what love and passion with no boundaries are all about.

I hope and pray that I have succeeded in conveying this message to my readers.

Why did I decide to write The Passion to Survive?

After the Tsunami in Thailand, a plot started forming in my mind. It stayed with me for a few years, but I never thought about developing it any further. Until one evening, my husband told me something that I already knew. He said that if I don't start writing this book, I would always regret it. The next morning, I sat in front of my computer and wrote the first sentence. I erased it and wrote it again, then I changed it and rewrote it, and so it continued for the next twelve hours. The Passion to Survive trilogy was written in one breath. Once I started, I was barely able to stop, and the result is in front of you. I live and breathe my books. Into each one, I have instilled my values, my beliefs, and my love. In each of the characters, there is a little of the people in my life, and there is no doubt in my mind that I am truly blessed!

Reviews

[noa · Rating 5 out of 5]

כשהתחלתי את הספר לא חשבתי שאני אוהב אותו בכלל.
הגרמני המשוגע היה פשוט לא בשבילי.
ואז שמתי לב שאני לא מספיקה לקרוא.
ושהדמות הנשית מטורפת ושלרגעים אני גם מתחילה לאהוב את הגרמני.
ומפה לשם אני אובסס.
אם חשבתי שהספר הראשון טוב זה רק כי לא קראתי אותו.
הדרך שבה הוא מדבר אליה כמו זבל בהתחלה והשינוי שהוא עושה פשוט מהפנט.
למרות שגם בסוף הוא מדבר אליה כמו זבל זה הפך לשפה שלהם.
היא לחלוטין האישה עם הביצים הכי גדולות שנתקלתי בהן.
עפתי על המשפטים האובדנים שלה ועל זה שהיא יכולה להיות הכי עדינה בעולם ושמחה אח״כ להוריד לו סטירה.
העלילה הייתה מרתקת, הכתיבה שאבה אותי והדמויות. אוי אלוהים. אני מאוהבת.

[Shira Maman · Rating 3 out of 5]

שנים שלא קראתי ספר של סופרת ישראלית, וכנראה שזה ימשיך ככה עוד כמה שנים.
אני בתקופת מבחנים אז מרגיש לי שהכל עובד לייי עכשיו והעיקר לקרוא.
הספר הזה היה לא רע בכלל מצד שני גם לא נהנתי ממנו. קודם כל הגיבור הוא כל מה שאני אוהבת בגיבור וכל מה שאפשר לשנוא, אהבתי שהוא דוש רציני אבל לא אהבתי את הכינויים שלו למין הנשי. הגיבורה הייתה די חביבה.
סהכ הופתעתי לטובה מהכתיבה אבל חייבת לציין שהעלילה הייתה לי קצת משעממת ומצאתי את עצמי מדלגת על לא מעט מהעלילה.

[Shalva · Rating 4 out of 5]

קריאה חוזרת לכבוד הספרים החדשים
משום מה ירד לי מהזוג טיפה אבל אני לא מסוגלת לדרג פחות

[Kasandra Setrakova · Rating 4 out of 5]

היי חברים וחברות,
אחרי שיחה עם אחותי על קלישאות... הייתי במוד לספר לא קלישאתי... ורפאל עלה לראשי.

הגבר הזה הוא בין המיוחדים שנכנסו לחיי 😍

*שבע-עשרה שנים לא הייתה לי נקודת תורפה*

אז הסיפור מתאר את אמה, בחורה שעברה הרבה בחיים, ובגלל זה חושבת שהיא הפכה שקופה, היא נוסעת ללונדון שבוע לפני החתונה, והתמזל מזלה 😂 והשכן שלה בטיסה הוא הגרמני המשוגע שהכרנו בספר התנגשות. נרקמת בינהם שיחה, והם מדברים במשך כל הטיסה הארוכה שלהם.(לא תמיד מבחירה של שני האובייקטים שמנהלים את הדו שיח, אבל שיחה זו שיחה).

"תפסיק לדבר כל הזמן על סקס."אני מנסה למתן את קולי,
"אנחנו לא מכירים בכלל ולא נוח לי עם זה."
" ראלף." הוא מושיט לי את כף ידו. בלי משים אני מושיטה את כף ידי וזו טובעת ביד הענקית שלו.
"עכשיו אנחנו מכירים." הוא קורץ לי.
"אפשר לחזור לדבר על סקס."

במהלך הדיאלוג הם מגלים שהם ישהו באותו המלון, אך קובעים לא לשמור על קשר... אחרי שעת שינה קצרה, אמה "מתבקשת" להצטרף לראלף לאירוע משפחתי.. ונענת לבקשה. כך קורה במשך כל השבוע החופשי שלה שהיא רצתה "להקדיש לעצמה".

"זהו, כאן הרומן בינינו מסתיים." המבטא הכבד נשמע משועשע. אני מכווצת את עיניי שוב וננעלת על הלסת המלבנית שלו.
"זה לא אני, זו את." הוא מגחך.
"אם לא היית כל כך מוזרה , אולי הייתי נכנס איתך לחדר ועושה לך טובה."

הקשר בין השנים נשמע מושלם..אל עצוב.

"את משוגעת." חיוך ערמומי מופיע על פניו ואצבעותיו מרפרפות על גבי, פורטות על קצות העצבים מנגינה מסעירה וחושנית.
"ידעתי שאת משוגעת ברגע שראיתי אותך."
כף ידו השנייה נסגרת סביב צווארי ואני עוצמת את עיניי ונאנחת.
"אבל את לא המשוגעת שלי." טון הדיבור שלו מקשיח בפתאומיות.


בגלל שראלף לא הכי בקיא בכל העיניין של הרגשות, הוא מרחיק אותה..

האגדה שלי התנפצה לי בפנים." אני אוחזת בצוואר של ונושכת לו את השפה.
"ועכשיו אתה תשכח מי אני ומה הסיפור שלי ותיתן לי לילה שלא אשכח לעולם."

ובזה פוגע בה, אך רגע לפני שהיא עושה טעות איומה, הוא בא לעזרתה, יחד עם אלנה ופני הצלקת.

הספר קורע מצחוק!!!! לא יצא לי לצחוק כ"כ חזק חחחח

אמה מקסימה, חזקה, שיודעת מה היא רוצה.
ראלף.... הוא תינוקי ואגואיסטי, אך כדצריך אותו הוא עושה את מה שצריך, ואי אפשר באמת לדרוש ממנו יותר מזה.


אני בטוחה שאני הולכת לחזור אליו שוב ושוב ושוב.. 😍

[Nana17 · Rating 3 out of 5]

הספר התמכרות מספר על אמה, צעירה שאובחנה פעמיים בלוקימיה, וטסה לאנגליה לבלות שם שבועיים לפני החתונה שלה, ובמחלקה הראשונה דרכיה מצטלבות עם בחור משוגע(די... תיאור ספציפי, הוא נראה קצת חולה), והלאה משם היא מתחילה ללמוד מה זה באמת אומר לחיות.

אבל עד כמה שזה נשמע חמוד המצב לא כזה.
ראלף, ה'משוגע הגרמני' הוא שמוק, הוא די ההגדרה של שמוק.
כן בהמשך הספר הוא 'אהב אותה וכיבד אותה ונתן לה הרבה יחס' אבל זה לא פותר אותו מהעובדה שהוא היה דמות זוועתית.
אני מניחה שהיו תכונות שהיו נחוצות לעלילה, אבל לא נראה לי שעד כדי כך.

המצב כזה; אמה, הדמות הראשית שלי, הרגישה שקופה ועלובה מהרגע שהיא חלתה בפעם הראשונה בסרטן.
כולם ריחמו עליה, והיא הגיעה למצב שרק אבא שלה ראה מעבר למחלה שלה, וכתוצאה מכך היא נשארה לבד.
כשידיד ילדות(נראה לי) מציע לה נישואים, היא בטוחה שזה הכי טוב שמגיע לה, שהוא בחר בה ולא באחרת, ובעצם מרגישה חסרת ביטחון בקטע לא נורמלי.
ואז מגיע השמוק ששם זין על המחלה שלה, וטוען שכל ההגבלות שיש עליה הם חסרי ערך.
אני מניחה שהיה צריך שהוא יהיה קצת חסר טאקט כדי לתת(או להכריח) למנצחת סרטן שני קפה ואלכוהול, ועוד כל מיני שטויות שהיא עשתה, וכתוצאה מכך היא הרגישה שהיא חייה ונושמת באמת.

הסיבה שבכל זאת הספר קיבל את ה-3 כוכבים היה בגלל הבנייה של הדמות הראשית(טוב, לפחות איך שהיא הייתה בחלק הראשון של הספר).
היו לה המון תכונות ששייכות ל-2 דמויות שאני כותבת עליהן כבר בערך 5 שנים, ובגלל שהיה דימיון רב כל כך היה לי קל להתחבר לדמות ולהבין אותה, וכל הזמן היה לי מן כאב כשקראתי על הסבל שלה.
אבל... צריך גם לקחת בחשבון שעשיתי לילה לבן בקריאת הספר, ובדרך כלל השיפוט שלי לא הכי שבעולם, אז יכול להיות שנהנתי יותר מהספר ממה שהוא היה באמת.
אבל אני כמעט בטוחה שהסופרת רשמה קושי אמיתי בדמות, שגרם לי להתחבר לדמות וממש להנות מהקריאה שלה, בנוסף לכתיבה נחמדה, ו... פה זה נגמר.
ה-3 (אולי 2 וחצי) היו רק על הדמות הקלה, הכתיבה הבסדר, וההנאה מלילה לבן.
והשתיים שירדו בגלל הרבה דברים, אבל לא קראתי הרבה זמן ספר מעבר קליל אז שיהיה.

את הספר הזה השגתי מאחותי, ובדרך כלל הספרים שלנו נחלקים לשתי קבוצות; שלי - נוער, סופים פתוחים\רעים, התמקדות בדמות אחת, נושאים כבדים.
אחותי - דמויות בטווח ה18-36, הרבה סקס לא הגיוני, סופים טובים, וספר די קליל.

בדרך כלל היא אוהבת את הספרים האלו בגלל האהבה הגדולה והסופים הטובים שיש בספרי שלה, אבל היא גם לא סובלת את המין ואת המריחות שעושים בספרים מהסוג הזה.
בנוסף, שמתי לב שיש משהו שקיים בכל הספרים האלו, וחייב להיות בכולם; שני הבני זוג העתידיים מושכים בצורה לא נורמלית, הם מתחרמנים זה מזה רק בגלל שהם מסתכלים זה על זה, והבחור תמיד, אבל תמיד צריך לחשוב שהוא טוב יותר מכולם ונעלה וכל השטויות האלו.
באמת.
אין משהו אחרת.
כאילו מה עבר לרוב הסופרות בראש? "בואו נהפוך את הגבר לטינופת אנושית ואת הבחורה למישהי שנופלת לרגליו בסוף הספר והוא גם" אף אחד לא למד, הם סבלו מהמריחות של כן לצאת לא לצאת כן לצאת לא לצאת כן לצאת לא לצאת, ויצאו ביחד וזהו, לרוב רק הבחורות משתנות בעיקר כי מסיבה כזו או אחרת הן גילו שיש יותר לחיים בזמן שהבחור פשוט מתגבר על לשכב עם בחורה כל שבוע, והפחד מאהבה.
למה זה הדבר היחיד שאפשר לרשום עליו? אני לא מבינה איך אפשר לשבת ולקרוא איך האישה רגע אחד זועמת מספיק כדי לרצוח מישהו אבל מיד חושבת עד כמה שהוא 'נראה טוב בצורה לא נורמלית'.
מי נהנה מזה, בחיי, זה כל כך מעיק על הקריאה שמצאתי את עצמי מגלגלת עיניים יותר מידי ממה שאני אמורה.

והמין.
שיהיה אני בת 17, אני לא אמורה לקרוא את זה או להבין, אבל... הסופרת באמת חשבה שהדרך הכי טובה שאמה תלמד לחיות זה להתנסות בחשפנות? באמת? אין דרך טובה יותר?
הילדה מנגנת בפסנתר כמקצוענית, היא מציירת שיט, למה לא להשתמש בזה, למה לדחוס אישה שמחכה כבר למות כדי שתפיק להמתין לסרטן שיהרוג אותה לנסות חשפנות כמשהו שיגרום לה לחיות.
פעם ראשונה, בסדר, שיהיה, היא רצתה להרגיש שהיא מסוגלת למשוך מישהו מינית אליה, קורה והגיוני; היא מרגישה כמו גווייה מהלכת והיא רוצה להרגיש שווה משהו, חייה עם זה.
אבל שוב ושוב? לא אכפת לי מה, זה היה כל כך מיותר ומייגע כמו רוב הסצנות המיניות שהיה אפשר לקצץ חצי ספר.
פשוט לקרת השלוש רבעי הספר היא הרסה אותה, אמה הייתה אולי עם קצת יותר ביטחון אבל היא הייתה נואשת מינית וזה היה כל כך מעצבן ולא מעניין בכלל.

לומר את האמת כשקראתי רבע ספר, לא הבנתי למה לעזאזל יש עוד טונה עמודים.
היא בילתה, היא הייתה בחיים, היא גילתה סיבה שבגללה תבטל את החתונה, היא יודעת שהשמוק רוצה אותה והיא רוצה אותו, בשביל מה עוד 300 עמודים?
אני הבנתי שהבחורה חייה בסרט שהיא צריכה להתחתן עם הבחור ההוא כדי לשמח את אבא שלה, וזאת אומרת, רק ככה היא תשמח אותו באמת, אבל למה 300.
ואז הלאה זה סתם נדנדה בין לא לראות את הבחורה ללראות עד יום החתונה עצמו, ואז סוף הספר.

מה שעוד שמתי לב כבר לקראת 5 בבוקר, זה שהכתיבה התחילה לעצבן אותי.
אני שמתי לב שהיא ממהרת יותר מידי בכתיבה.
היא כתבה סצנה שבה אמה יוצאת מבית בוכה, דומעת מתמוטטת והכל, רצה בוכה, לוקחת מונית לבית שלה, בוכה עוד יותר חזק, מגיעה הביתה, נושמת נשימה עמוקה, נכנסת הביתה, ומתנהלים איתה כאילו לא קרה כלום.
וזה חוזר על עצמו הרבה.
לא רואים שהיא בכתה? לא רואים שהיא במצב זוועה?
מה שעוד הסופרת לא נתנה מספיק זמן לרגשות לשקוע.
היא רושמת לרגע שהדמות פרצה בבכי ורגע ��חרי כועסת רגע אחרי נחרדת ורגע אחרי ותשת ומבודדת, באותו קטע, ופה כל הרגשות שהיו לי עם הדמות הראשית פשוט נהרסו.
היא פשוט הביעה רגש באופן מוגזם, שלומר את האמת זה היה בדיוק כמו אימוג'ים; קצרים, קיצוניים, וחסרי משמעות.
כבר לא הרגשתי עומק מהדמות הזו, ככל שהספר התקדם היא נהרסה ואז לקראת הספר הייתי די אדישה למחשבה שהיא תמות, כי כבר לא היה לי אכפת מימנה כמו שהיה לי בתחילת הספר, כשבתחילת הספר כאב לי על כל פעם שהיא הרגישה רע או מתוסכלת או אפילו טיפה עצובה.
העמיקות שהייתה בה התמלאה בכיבכול אומץ וחיים, והיא סתם נהייתה דמות שיטחית ופזיזה שאף אחד לא אוהב או מתחבר אלי.

כך ש.. לצערי היו לי ציפיות גבוהות מידי לספר הזה; אחותי טענה שבשנייה שהיא סיימה לקרוא אותו היא התחילה חדש והמשיכה הלאה, אז הנחתי שזה אומר שהספר ממש ממש טוב.
לא.
הוא ממוצע מינוס.
ספר מעבר לממש לשרוף את הזמן.
אבל חמוד אני מניחה, יש ספרי 'סוף טוב עם מין לא מציאותי' טובים יותר.

[Tamar Gil · Rating 5 out of 5]

וואו. פשוט וואו.
5⭐️ הכי מהירים שנתתי לספר!!!
הספר הראשון בסדרה היה פחות בשבילי ונתתי לו 3.75⭐️ אבל לראלף ואמה מגיע הכלללל.
סיפור מעולה עם דמויות טובות אפילו יותר!
אמה היא הדמות שהכי מתחברים אליה ומזדהים איתה-
אמה לא נמצאת בקו הבריאות והיא הייתה חולה פעמיים בלוקמיה, וחושבת שהיא שקופה בעיני הסביבה שרואים רק את המחלה שלה.
היא נוסעת ללונדון ובטיסה לשם היא יושבת ליד גרמני משוגע🤭 ראלף כפרה עליו הוא פשוט מושלם ויוצא שיש להם קשר מידי ונוצרת חברות בניהם כי ראלף לא מתייחס לאמה כאילו היא פה לזמן מוגבל ולא מרחם עליה.
אמה מתלווה בתור הבת זוג של ראלף לחתונה של אחיו ואז לנשף ואז למועדון והחברות הופכת ליותר.
אבל כמובן שזה לא הכל…
הכי כאב לי שהוא הביא לה כסף ביום שאחרי- אבל לא מדברים על זה.
אחרי הרבה בעיות שנפתרו תודה לאל אמה וראלף ביחד והתחתנו וחיים באושר ובאושר עד עצם היום הזה והלאה כמובן
אין לי דברים רעים להגיד על הספר הזה
כתיבה זורמת ומעולה, דמויות שאני התחברתי אליהם, עלילה מעולה ואבא של אמה הוא אבא החלומות(הוא כזה מאמיייי)
קיצר 😚 של ספר

[Noa Coen · Rating 5 out of 5]

וואו איזה ספר😍😍😍
לפני שהתחלתי ירדו לי הציפיות מאוד בעכבות הספר הראשון שלדעתי היה לא טוב כלל, אך שהתחלתי את הספר ובמהלך הקריאה שלו כל הציפיות שירדו פשוט עלו ישר בחזרה והתווספו, הספר הזה פשוט מדהים הדמויות הראשיות היו פשוט הכל מבחינתי,
העלילה המדהימה והמעניינת.
מאוד ממליצה על הספר !!

[Noam · Rating 4 out of 5]

אין לי מילים עד כמה הספר הזה טוב , בטוח הרבה יותר טוב הספר הקודם לו .
אני התאהבתי בהם לגמרי .
בהתחלה כן היה קשה יותר להתחיל את הספר ולקח לי מלא זמן עד שהצלחתי לקרוא אותו , אבל ברגע שהגעתי למק מסוימת לא הצלחתי להפסיק לקרוא אותו וכל-כך נהנתי ממנו .

[Maayan Perets :) · Rating 5 out of 5]

לדעתי 4.5 כוכבים! ממש אהבתי את הספר הזה בניגוד לספר הראשון בטרילוגיה שהרגיש לי די שטחי.
אבל אהבתי את ראלף ואמה ממש, ממליצה :)

[Liron Reihan · Rating 5 out of 5]

איך משיגים גרמני משוגע?

[Mor Battach · Rating 4 out of 5]

4.5

[booksgirl · Rating 5 out of 5]

סמאש.סמאש.סמאש .
הגרמני המשוגע חדמש הפייב והספר הרבה יותר טוב מהראשון.