אני חושב שראוי לשים את הספר הזה עם הספרים העיונים. ממש התלהבתי מהקונספט הסיפורי העוטף מעבר עיוני על עקרונות לחימה הגנתיים. אתזכר אותך למקרה שתשכח בעתיד - המפקד אמון על הגנת מוצב מרוחק, על מעבר טבעי יחיד של נהר בקצה החזית. יש לו 50 חיילים והוא צריך להתגונן מפני אויב בגודל לא ידוע, עם כוח לא ידוע, והוא אף לא יודע אם הוא צפוי להגיע או שלא יגיע כלל. הסיפור מתרחש ב״כפר החלומות״ בו הוא חולם חלומות רצופים על הגנת מעברות פתיים. מכל איטרציה הוא מסיק מסקנות ולומד לחלום הבא אשר מתרחש בדיוק באותו מקום עם צוות אחר אך בגודל זהה של אנשים.
ראשית, ההקדמה. אני חושב שהיא הולמת ונותנת בדיוק את הרקע הדרוש כדי להיכנס ישר אל הספר (לפחות במהדורה שברשותי). היא מסבירה על רקע הכתיבה שהוא מלחמת הבורים, על סוגי הנשקים בשימוש (שראפנל לדוגמא) והיא גם נותנת אודות כללים על המחבר.
הספר מספק לנו מפה הכרחית בשביל להבין את המתאר הפיזי בו מתרחש הסיפור, וזה כל כך חשוב ומלהיב אותי. גם הציטוט בתחילת כל חלום, מוסיף לאווירה אם כי הכתיבה שלהם ומשמעותם אינה ברורה במיוחד במבט ראשון.
הספר עצמו, הספר מסופר מנקודת מבטו של המפקד, מקבל ההחלטות והוא מתמצה לאורך הספר בדיון פנימי של המפקד הכולל מחשבות ותחושות המתבטאות בפקודות לחיילים. כל חלום הוא מגבש אסטרטגיה ומגבש עמדה, אשר מבוססת על עקרונות הנבנים לאורך הספר, בנוגע לאופן פיזור הכוחות, מוסר עבודה וסדר, ניצול השטח, התמודדות עם האוכלוסייה המקומית, ואופן בניית ההגנות בהתאם לנשק האויב. כל חלום אנו עדים לחסרונות בגישת המפקד - מה הוא לא ניצל כמו שצריך, התמודדות לקויה עם האוכלוסייה המקומית, פספוס ההתייחסות לנשק היריב, וכו׳ וכו׳.
המעבר בין הסיפוריות שבהכנות לקרב ובקרב למסקנות הקונקרטיות מקל הן על ההבנה של המסקנות והן על הקריאות של הספר כולו - הוא זורם במיוחד לספר עיון.
זה ספר מומלץ להרהור, פשוט לבחון את הסיטואציות ולחשוב מה היית עושה, למה היית שם לב ולמה לא, לעבור על המסקנות ולהבין איך אתה מיישם אותן בהווה בתור חובב אשר לא רואה את שדה הקרב אלא במשחקים ובראשך בלבד.
זה ספר שפתח לי את הראש ובא לי לקרוא אותו שוב, אנסה לחפש עוד ספרים בסגנון.