לאהוב, לשוטט, להפליג

by אוריאל קון (Editor), Virginia Woolf (Contributor), וירג׳יניה וולף (Contributor)

פיסה רטורית, מנה מדודה של עולם, נאום המדוקלם באוזני מאזין מדומיין – יש קסם בטקסטים התחומים במסגרת של כמה אלפי מילים בלבד, והמחברים מביעים בהם את דעותיהם בנושא כלשהו. עשרות שנים טרם הופעתם של הרצאות ״טד״ וסרטים דוקומנטריים בגוף ראשון, עסקו אינספור סופרים, וביניהם סופרי מופת, באמנות כתיבת המסה הקצרה.

כזוהי אסופה זו. היא מאגדת שבע יצירות המבקשות לתקשר ביניהן בצורה בלתי אמצעית: רוברט לואיס סטיבנסון מפענח את יסוד האהבה ואת מכשולי הנישואים. ולטר בנימין כותב סקיצות על המשוטט ועל הבטלה, וגארנט קדוגן מתרגם אותן להליכה בצל הגזענות. וירג׳יניה וולף מחפשת עיפרון ברחבי לונדון. הנרי דייוויד ת'ורו מוצא את חירותו בחיק הטבע, בעוד שלגִי דה מופסאן נמאס מפריז הקפיטליסטית והוא מפליג לוונציה תוך האזנה למוזיקה רחוקה של עיר והתבוננות משכרת בכוכבי הלילה.

"לאהוב, לשוטט, להפליג" הוא מעין מסלול מחשבתי לא יציב שעשוי להוביל אותנו לנקודה מסוימת, אך לא מוגדרת: לנסיעה קליידוסקופית וצנועה בנבכי חשיבתם של סופרים אהובים, ובטקסטים רעננים ומעוררי מחשבה. עצם הטעימה מהם, והמעבר מאחד לאחר, מייצרים מעין סיפור בתנועה שכיף לקרוא, שאותו קשה לשחזר.

Genres: Short Stories

122 pages, Paperback

Published January 1, 2017

Reviews

[Siv30 · Rating 4 out of 5]

אסופת מסות על אהבה, שוטטות, הפלגה והחוויה האנושית. מבחינתי המסה הבולטת היא "הולך בעור שחור" של גארנט קדוגן, שמתארת כיצד הליכה פשוטה הופכת בארה״ב למסע של דריכות, הישרדות והגדרת חירות. לסקירה מפורטת בעברית ואנגלית, קישור לבלוג שלי -

https://sivi-the-avid-reader.com/to-l...

[Gal · Rating 3 out of 5]

יש כאן סיפורים חזקים מאוד כמו של סטיבנסון ובנימין
אך גם בינוניים למדי כמו מופסאן ותורו שפוגמים באווירה הכללית של הספר

[Moshe · Rating 3 out of 5]

אהבתי רק שלושה סיפורים.

מעל כולם בלט הסיפור "הולך בעור שחור" מאת גרנט קדוגן.

"חטאי היחידי הוא העור שלי. מה עשיתי שאני, שאני כל כך שחור מדוכדך" [פטס וולר]

המספר את סיפורו של אדם המפתח מגנוני הגנה שונים, או כפי שהסופר קורא לו "נוהלי
בטיחות", שיגנו עליו כשהוא הולך ברחוב [בעיקר מפני השוטרים].

כמצוין בציטטה שלעיל, זאת משום שהוא אדם שחור. וזה בלבד, לצערנו, הופך אותו
"לאדם מסוכן" שצריך להיזהר מפניו.

דוגמא ל-"נוהל בטיחות" שמפתח: "הייתי רואה אישה לבנה צועדת לקראתי
בלילה וחוצה את הכביש כדי שהיא תרגיש בטוחה."

על כל זה אפשר לומר, עד שאתה לא נמצא בנעליו של מישהו, לא תוכל
להבין, באמת, מה הוא מרגיש.

[Moran · Rating 3 out of 5]

לא מהאוספים הטובים של תשע נשמות, פחות התחברתי לרוב הטקסטים (או לתרגום שלהם).
עם זאת כן למדתי קצת יותר על חלק מהכותבים, ולמדתי שאני רוצה לקרוא יותר (טוב, לרוב פחות) ממה שהם כתבו.

[Matan · Rating 3 out of 5]

נהדר שהטקסטים תורגמו לעברית, והקטעים של ר"ל סטיבנסון ווולף פשוט נפלאים (סטיבנסון כאן הוא לא פחות מתגלית עבורי), אבל הקשר בין היצירות די מקרי, הכריכה מקושקשת והמחיר יקר מדי.