עלילותיה של תל אביבית הנודדת מטרנד לטרנד, רגע לפני סוף המילניום. בחיפושיה אחר מטרה, שייכות, היא מנהלת מרדף אחרי הטרנדים המתחלפים, נסחפת ועוקבת בקדחתנות אחרי תנועתן של המגמות המשתנות בחשיבה, בשפה, בהרגשה, בצורה, בעשייה, ובתקשורת – הכל כדי להיות בעניינים, להיות מחוברת אל הטרנד התורן, שייכת איכשהו, מתישהו, לחברה שההפכפכנות היא אולי הדבר הכי יציב בה. מסביב לה רוחשים עוד רודפי עכשוויות, התעדכנות, התחברות, כאלה שמוגדרים כמי שהטרנד נושף בעורפם והולך לפניהם ומחזיק אותם עומדים על שתיים, בני דור אחד- אלה שנולדו בתחילת שנות השישים, צאצאים של מקימי המדינה, שנאלצים לחיות בה.
הגיבורה הטרנדית שאין לה שם מנסה לעוף עם הרוח של החברה המשתנה, לנוע יחד עם התנודות, ומוצאת בארעיות שמכתיבים לה החיים על פי טרנד החופש, יופי ואהבה.
הספר החדש של אורלי קסטל בלום הוא ספרה השמיני. קדמו לו "לא רחוק ממרכז העיר", "סביבה עוינת", "היכן אני נמצאת", "דולי סיטי", "סיפורים בלתי רצוניים", "המינה ליזה", וספר הילדים "שנינו נתנהג יפה". ספריה תורגמו לשפות שונות וזכו לביקורות נלהבות ברחבי העולם.
Orly Castel-Bloom (Hebrew: אורלי קסטל-בלום) is an Israeli author.
Orly Castel-Bloom was born in north Tel Aviv in 1960, to a family of Egyptian Jews. Until the age of three, she had French nannies and spoke only French. She studied film at the Beit Zvi School for the Performing Arts in Ramat Gan.
Castel-Bloom lives in Tel Aviv and has two children.
Castel-Bloom's first collection of short stories, Not Far from the Center of Town, was published in 1987 by Am Oved. She is the author of 11 books, including collections of short fiction and novels. Her 1992 novel Dolly City, has been included in the UNESCO Collection of Representative Works, and in 1999 she was named one of the fifty most influential women in Israel. Dolly City has been performed as a play in Tel Aviv.
In Free Radicals, Castel-Bloom stopped writing in the first-person. In Human Parts (2002) she was the first Israeli novelist to address the subject of Palestinian suicide bombings. Her anthology of short stories You Don't Argue with Rice, was published in 2003. Castel-Bloom has won the Prime Minister's award twice, the Tel Aviv award for fiction and was nominated for the Sapir Prize for Literature.
Israeli literary critic Gershon Shaked called her a postmodern writer who "communicates the despair of a generation which no longer even dreams the dreams of Zionist history."
סיפור, או קובץ סיפורים, מלאים בביקורת נוקבת וסאטירית על המציאות, בצורה שהיא על יד אחת קומית וקולחת אך עם זאת מפוכחת. כאילו מצליחה לזקק משהו מכל ההתנהגויות הנבלעות בתוך היומיום, להאיר טרנדים באור חדש ולשפוך אור על תופעות אנושיות ותרבותיות שכבר התרגלנו להתרגל אליהן - להתייחס אליהן בהינף יד.
כמה שהיא מצחיקה, זה משהו. הרבה זמן לא קראתי ספר כל כך מצחיק - לא רק מתוחכם ונוקב - אלא פשוט מאוד משעשע.