מתנה מרות, שידעה שאני מעריץ של יעקב רז :)
הספר חביב, מצליח לתאר בצורה די ריאליסטית את "עולם הקצוות". השירים מבית הכלא מצויינים, ואפילו העלילה מחזיקה כסיפור מסגרת לחוויות המשונות שעוברות עליו.
אבל אי אפשר להגיד שקניתי לגמרי, הדמויות קלושות וקשה להתחבר למישהו מהחבר'ה ממש ממש.
תחושה חזקה גם שחלק מהקטעים נתפרו מסביב.
אהבתי במיוחד את הסוף האופייני לאיש, את השיר "אני קוטף פרח ממגדיר הצמחים בספריית בית הכלא", ואת תיאור קבלת הפנים של קנג'י בארבע בבוקר, כשהוא עובר ממרצדס למרצדס ומבקש סליחה מכולם.. טקס הכתרה של שוגון של המאה העשרים.