What do you think?
Rate this book
האמת שבפנים
“את כמו רעל, אלה. כמו וירוס שאי אפשר להיפטר ממנו. מהיום שהכרתי אותך נכנסת לי לעצמות ואני לא מצליח להוציא אותך משם! אני פאקינג לא מצליח להוציא אותך משם!״
שיחת טלפון לא צפויה באמצע הלילה תופסת את עדי ימיני לא מוכן. אביו, שאותו לא ראה עשר שנים, נפטר, ועליו לטוס לישראל. עדי מבטיח לעצמו שהביקור יארך עשרה ימים בלבד אך תוכניותיו מתפוררות וחייו עוברים טלטלה עמוקה עם השיבה הביתה. את העבר אי אפשר לשנות, את זה עדי יודע, אבל עתה עתידו מוטל בספק, בעוד גילויים חדשים מטילים אותו למערבולת ומכריחים אותו להתמודד לראשונה עם כל הדברים שמהם בחר עד היום לברוח.
חוות עילם, חוות הסוסים הטיפולית של אלה עילם, שקועה בקשיים כלכליים ונאבקת על קיומה. אלה תולה תקוות רבות בחממת עשבי התבלין שהקימה על אדמות המשק של אריאל ימיני. הצלחת החממה משמעה הצלת החווה שבה גדלה והסוסים היקרים לה מכול. אבל אז אבא של אריאל נפטר ואחיו התאום, עדי, שב בסערה אל חייה ומאיים להרוס את כל מה שעבדה קשה מאוד להשיגו. אלה צריכה להיאבק כדי לשמור על שלמותה של החווה שלה ועל שלמותו של ליבה.
האמת שבפנים הוא ספרה השמיני של סופרת רבי המכר, שרון צוהר, שכתבה בין היתר את הספרים כשהגלים מתחזקים ומלאכים מעל העיר.
האמת שבפנים הוא רומן סוחף, מרגש ומטלטל על אהבה, נאמנות למשפחה ולאדמה ועל התמודדות עם משקעי העבר.
ספריה הקודמים של צוהר ראו גם הם אור בהוצאת יהלומים וכיכבו כולם ברשימות רבי המכר.
שיחת טלפון לא צפויה באמצע הלילה תופסת את עדי ימיני לא מוכן. אביו, שאותו לא ראה עשר שנים, נפטר, ועליו לטוס לישראל. עדי מבטיח לעצמו שהביקור יארך עשרה ימים בלבד אך תוכניותיו מתפוררות וחייו עוברים טלטלה עמוקה עם השיבה הביתה. את העבר אי אפשר לשנות, את זה עדי יודע, אבל עתה עתידו מוטל בספק, בעוד גילויים חדשים מטילים אותו למערבולת ומכריחים אותו להתמודד לראשונה עם כל הדברים שמהם בחר עד היום לברוח.
חוות עילם, חוות הסוסים הטיפולית של אלה עילם, שקועה בקשיים כלכליים ונאבקת על קיומה. אלה תולה תקוות רבות בחממת עשבי התבלין שהקימה על אדמות המשק של אריאל ימיני. הצלחת החממה משמעה הצלת החווה שבה גדלה והסוסים היקרים לה מכול. אבל אז אבא של אריאל נפטר ואחיו התאום, עדי, שב בסערה אל חייה ומאיים להרוס את כל מה שעבדה קשה מאוד להשיגו. אלה צריכה להיאבק כדי לשמור על שלמותה של החווה שלה ועל שלמותו של ליבה.
האמת שבפנים הוא ספרה השמיני של סופרת רבי המכר, שרון צוהר, שכתבה בין היתר את הספרים כשהגלים מתחזקים ומלאכים מעל העיר.
האמת שבפנים הוא רומן סוחף, מרגש ומטלטל על אהבה, נאמנות למשפחה ולאדמה ועל התמודדות עם משקעי העבר.
ספריה הקודמים של צוהר ראו גם הם אור בהוצאת יהלומים וכיכבו כולם ברשימות רבי המכר.
- GenresRomance
500 pages, Unknown Binding
Published January 1, 2018
63 people want to read
Ratings & Reviews
Friends & Following
Create a free account to discover what your friends think of this book!
Community Reviews
Displaying 1 - 16 of 16 reviews
July 23, 2018
חבל שסופרת מוערכת כמו שרון צוהר שכבר הוציאה ספרים טובים כמו "כשהגלים מתחזקים" ו"מלאכים מעל העיר", מוציאה לאור טיוטות לא ערוכות, לא מגובשות ולא מוצלחות כמו "האמת שבפנים".
וחבל שאין בנמצא עורכת טובה שתדע לבצע את עבודת החיתוך, העריכה, קיצוץ העמודים המיותרים הרבים ושכתוב היצירה ההיסטרית והבוסרית הזאת.
התוצאה היא 500 עמודים בהם הסופרת לא השכילה לבנות עולם אמין, ודמויות עגולות שניתן להזדהות עמן.
לדוגמא: הגיבורה מתיימרת להיאבק על "מפעל חייה", חוות סוסים טיפולית שהקימה בשתי ידיה, וזאת על אף שכאם חד הורית היא קורסת תחת נטל כלכלי. אלא שבכל הספר עב הכרס הזה לא שמענו מילה על החווה עצמה, על הפעילות של הגיבורה בחווה, על מאמציה לשמור על החווה, על הטיפולים שנערכים בה, על המטופלים, על כך שמישהו מבקר בה בכלל, על הסיבות לכך שהקימה את החווה מלכתחילה ולכך שהיא נאבקת על החזקתה. לא ניכר שיש לגיבורה קשר כלשהו לחווה או לסוסים, שכן לא מתואר קשר כזה. עוד מסופר כי בחווה 30 (!!!) סוסים, אך לגיבורה עובד אחד בלבד, והיא עצמה לא מגיעה לחווה, כך שלא ברור מי בדיוק מתפעל את העסק, מטפל ב-30 סוסים, ולמה לכל הרוחות, אם חד הורית תיאבק להחזיק חווה ענקית של 30 סוסים, כשחווה טיפולית סבירה של מפעיל בודד אמורה להחזיק עד 4-5 סוסים לכל היותר, וכמה עובדים.
גם הסיפור לפיו מדובר באם חד הורית קשת יום אינו אמין, שכן היא לא עושה דבר כל היום ויש לה די והותר זמן לבוא ולהתנדב בערוגות העגבניות של הגיבור. אפילו אם היה מדובר באשה נשואה עם ילד, קשה היה לי להאמין שהיה לה כל כך הרבה זמן פנוי כמתואר בספר. רוב הנשים בגילה שמחזיקות בית ועסק, ובוודאי האמהות שבהן, עובדות קשה מאד על מנת לפרנס את עצמן ואת המשפחה ומגיעות הביתה מהעבודה כשהן נופלות מהרגליים, לבשל, לנקות, להשלים סידורים, וכמובן: לבלות כמה שיותר זמן על הילד שלהן.
זו רק דוגמא אחת מיני רבות, ואפילו לא נכנסתי לאיפיון הדמויות, שכלל לא מאופיינות, שכן מדובר בשני פלקטים שרק מתמזמזים, שוכבים, ומצויים בסערת רגשות, כאשר הגיבור מרבה להשתכר, לצעוק שהוא לא יכול יותר ולעלות על מטוס לניו יורק (כי הוא מפוצץ בכסף) והגיבורה בוכה בלי הפסקה, במקום לעבוד ולבלות על הילד שלה.
וחבל שאין בנמצא עורכת טובה שתדע לבצע את עבודת החיתוך, העריכה, קיצוץ העמודים המיותרים הרבים ושכתוב היצירה ההיסטרית והבוסרית הזאת.
התוצאה היא 500 עמודים בהם הסופרת לא השכילה לבנות עולם אמין, ודמויות עגולות שניתן להזדהות עמן.
לדוגמא: הגיבורה מתיימרת להיאבק על "מפעל חייה", חוות סוסים טיפולית שהקימה בשתי ידיה, וזאת על אף שכאם חד הורית היא קורסת תחת נטל כלכלי. אלא שבכל הספר עב הכרס הזה לא שמענו מילה על החווה עצמה, על הפעילות של הגיבורה בחווה, על מאמציה לשמור על החווה, על הטיפולים שנערכים בה, על המטופלים, על כך שמישהו מבקר בה בכלל, על הסיבות לכך שהקימה את החווה מלכתחילה ולכך שהיא נאבקת על החזקתה. לא ניכר שיש לגיבורה קשר כלשהו לחווה או לסוסים, שכן לא מתואר קשר כזה. עוד מסופר כי בחווה 30 (!!!) סוסים, אך לגיבורה עובד אחד בלבד, והיא עצמה לא מגיעה לחווה, כך שלא ברור מי בדיוק מתפעל את העסק, מטפל ב-30 סוסים, ולמה לכל הרוחות, אם חד הורית תיאבק להחזיק חווה ענקית של 30 סוסים, כשחווה טיפולית סבירה של מפעיל בודד אמורה להחזיק עד 4-5 סוסים לכל היותר, וכמה עובדים.
גם הסיפור לפיו מדובר באם חד הורית קשת יום אינו אמין, שכן היא לא עושה דבר כל היום ויש לה די והותר זמן לבוא ולהתנדב בערוגות העגבניות של הגיבור. אפילו אם היה מדובר באשה נשואה עם ילד, קשה היה לי להאמין שהיה לה כל כך הרבה זמן פנוי כמתואר בספר. רוב הנשים בגילה שמחזיקות בית ועסק, ובוודאי האמהות שבהן, עובדות קשה מאד על מנת לפרנס את עצמן ואת המשפחה ומגיעות הביתה מהעבודה כשהן נופלות מהרגליים, לבשל, לנקות, להשלים סידורים, וכמובן: לבלות כמה שיותר זמן על הילד שלהן.
זו רק דוגמא אחת מיני רבות, ואפילו לא נכנסתי לאיפיון הדמויות, שכלל לא מאופיינות, שכן מדובר בשני פלקטים שרק מתמזמזים, שוכבים, ומצויים בסערת רגשות, כאשר הגיבור מרבה להשתכר, לצעוק שהוא לא יכול יותר ולעלות על מטוס לניו יורק (כי הוא מפוצץ בכסף) והגיבורה בוכה בלי הפסקה, במקום לעבוד ולבלות על הילד שלה.
September 8, 2023
אוף לצערי הפעם זה היה לא.
אני נהנית מאוד מהכתיבה של שרון אבל הפעם לא אהבתי את הדמויות ולא הצלחתי לקבל את המעשים שלהן.
לא הצלחתי להבין למה הדמויות הראשיות מרגישות בנוח ליצור אינטראקציות פיזיות כאשר אחד מהם נמצא במערכת יחסים אחרת, והיה הזוי בעיניי ששני הצדדים משתפים עם זה פעולה בלי אפילו להזכיר שהם אולי לא אמורים לעשות את זה. כאב לי הלב על בת הזוג ההיא שמחכה לחבר שלה בניו יורק ואין לה מושג שהוא רק מחפש איך להתחמק מלדבר איתה ומתנשק לו עם האקסית. איכס.
בנוסף הרגשתי שהמסביב היה לא אפוי עד הסוף. אחד הדברים שאני הכי אוהבת בספרים שקראתי עד עכשיו של שרון הוא שמרגישים ממש את התחקיר שנעשה על נושא הספר ושיש עלילה מאוד משמעותית מעבר לסיפור האהבה אבל פה זה לא הרגיש ככה. כן היו איזכורים של מושגים בחקלאות שזה היה לי נחמד, אבל נושא החווה הטיפולית שהייתי בטוחה שיהווה חלק מהותי בסיפור היה סופר צדדי ולא הוסבר כמעט, ככה שלא באמת הרגשתי שאכפת לי מהמקום ולא יכלתי להתחבר למניעים של הדמות.
והדבר הכי מעצבן בספר הוא הרומנטיזציה שהרגשתי כלפי העבודה החקלאית והמגורים במושב. למה כולם מתייחסים לעובדה שהדמות הראשית יצרה לעצמה חיים באמריקה מאפס, הוא הקים חברה שמגלגלת מיליונים ועדיין כל הדמויות שם מנסות לשכנע אותו לעזוב הכל ולחזור למושב לקטוף קישואים. איזה מן משפחה וחברים אתם??? איפה הפרגון? לא מבינה את ההתנהגות הזו והיא מגעילה ומזעזעת אותי. האנוכיות וחוסר הסובלנות, להבין שיש אנשים שונים וכל אחד רוצה משהו אחר בחיים וזה ממש ממש בסדר! זה שאבא שלך חקלאי לא אומר שתרצה להיות חקלאי! ואין אף דמות שאומרת את זה ככה חוץ מזה שמרגיש שכולם פונים נגדו, ובצדק. ומה הקטע?! שבסוף הוא זורק הכל וחוזר למושב! פשוט הזיה מוחלטת. זו רומנטיזציה ובמציאות זה בחיים בחיים לא היה קורה. גם ההארה האקראית הזו שפתאום הוא הבין שמשפט נקודתי שאבא שלו אמר לו בגיל 10 הוא המקור לכל הבעיות שלו. נו באמת. אנשים הולכים לטיפול פסיכולוגי של שנים על גבי שנים ולא מצליחים להבין לגמרי מה גרם להם לקשיים אז מבט בתמונה באלבום ירפא אותך פתאום? אם זה היה ככה כל הפסיכולוגים היו מובטלים.
אה וכל הנושא של אני בהריון ממך אבל לא אספר לך, אין לי כוחות נפש אפילו להתחיל לדבר על זה. אני פשוט מכחישה שזה קרה בספר.
כן אהבתי את העיסוק בנושא של מושב, גרתי לתקופה מסויימת במושב והיה כיף לראות את הדברים המוכרים בספר ואני אוהבת את צורת הכתיבה של שרון מאוד.
העלילה עצמה והדמויות הן אלה שהפריעו לי לאהוב. בקיצור, פחות. אוף.
אני נהנית מאוד מהכתיבה של שרון אבל הפעם לא אהבתי את הדמויות ולא הצלחתי לקבל את המעשים שלהן.
לא הצלחתי להבין למה הדמויות הראשיות מרגישות בנוח ליצור אינטראקציות פיזיות כאשר אחד מהם נמצא במערכת יחסים אחרת, והיה הזוי בעיניי ששני הצדדים משתפים עם זה פעולה בלי אפילו להזכיר שהם אולי לא אמורים לעשות את זה. כאב לי הלב על בת הזוג ההיא שמחכה לחבר שלה בניו יורק ואין לה מושג שהוא רק מחפש איך להתחמק מלדבר איתה ומתנשק לו עם האקסית. איכס.
בנוסף הרגשתי שהמסביב היה לא אפוי עד הסוף. אחד הדברים שאני הכי אוהבת בספרים שקראתי עד עכשיו של שרון הוא שמרגישים ממש את התחקיר שנעשה על נושא הספר ושיש עלילה מאוד משמעותית מעבר לסיפור האהבה אבל פה זה לא הרגיש ככה. כן היו איזכורים של מושגים בחקלאות שזה היה לי נחמד, אבל נושא החווה הטיפולית שהייתי בטוחה שיהווה חלק מהותי בסיפור היה סופר צדדי ולא הוסבר כמעט, ככה שלא באמת הרגשתי שאכפת לי מהמקום ולא יכלתי להתחבר למניעים של הדמות.
והדבר הכי מעצבן בספר הוא הרומנטיזציה שהרגשתי כלפי העבודה החקלאית והמגורים במושב. למה כולם מתייחסים לעובדה שהדמות הראשית יצרה לעצמה חיים באמריקה מאפס, הוא הקים חברה שמגלגלת מיליונים ועדיין כל הדמויות שם מנסות לשכנע אותו לעזוב הכל ולחזור למושב לקטוף קישואים. איזה מן משפחה וחברים אתם??? איפה הפרגון? לא מבינה את ההתנהגות הזו והיא מגעילה ומזעזעת אותי. האנוכיות וחוסר הסובלנות, להבין שיש אנשים שונים וכל אחד רוצה משהו אחר בחיים וזה ממש ממש בסדר! זה שאבא שלך חקלאי לא אומר שתרצה להיות חקלאי! ואין אף דמות שאומרת את זה ככה חוץ מזה שמרגיש שכולם פונים נגדו, ובצדק. ומה הקטע?! שבסוף הוא זורק הכל וחוזר למושב! פשוט הזיה מוחלטת. זו רומנטיזציה ובמציאות זה בחיים בחיים לא היה קורה. גם ההארה האקראית הזו שפתאום הוא הבין שמשפט נקודתי שאבא שלו אמר לו בגיל 10 הוא המקור לכל הבעיות שלו. נו באמת. אנשים הולכים לטיפול פסיכולוגי של שנים על גבי שנים ולא מצליחים להבין לגמרי מה גרם להם לקשיים אז מבט בתמונה באלבום ירפא אותך פתאום? אם זה היה ככה כל הפסיכולוגים היו מובטלים.
אה וכל הנושא של אני בהריון ממך אבל לא אספר לך, אין לי כוחות נפש אפילו להתחיל לדבר על זה. אני פשוט מכחישה שזה קרה בספר.
כן אהבתי את העיסוק בנושא של מושב, גרתי לתקופה מסויימת במושב והיה כיף לראות את הדברים המוכרים בספר ואני אוהבת את צורת הכתיבה של שרון מאוד.
העלילה עצמה והדמויות הן אלה שהפריעו לי לאהוב. בקיצור, פחות. אוף.
January 26, 2024
2.75⭐️
אני מתה על הכתיבה של שרון ועד הספר הזה, כל הספרים שלה שקראתי היו חמישה כוכבים בשבילי. אבל זה?… לא.
עד עמוד 200 בכלל לא הרגשתי כימיה בין הדמויות. אחר כך דברים קצת זזו והיו קטעים חמודים אבל עדיין, הרגשתי שכל אחד מהם במקומות אחרים בחיים. לא אהבתי את הדמות של עדי- מתנהג כמו ילד בן עשר אבל מתיימר להיות מישהו שבעבודה קשה השיג מיליונים? לא מסתדר לי. לא ראיתי את האישיות של אלה בכלל חוץ מזה שהיא מאוהבת בעדי. לא היה בה פרט מעבר.
בעמוד 400 היה גילוי שלא אגלה כדי לא לעשות ספוילרים אבל נורא כעסתי על אלה. נורא. ואם כמה שלא אהבתי את הדמות של עדי- היא עשתה לו עוול ענק. והוא סלח לה על זה בשניה. כל הסוף הרגיש ליי מהיר מידי.
מה שכן אהבתי הוא שהספר מתאר את הקשיים הכלכלים של החקלאיים ומרגיש לי שזה נורא אמיתי במיוחד במציאות של המלחמה.
אני במסע לקרוא את שאר הספרים של שרון ומקווה שהבאים שאקרא יהיו טובים כמו הקודמים או לפחות יותר טובים מזה.
אני מתה על הכתיבה של שרון ועד הספר הזה, כל הספרים שלה שקראתי היו חמישה כוכבים בשבילי. אבל זה?… לא.
עד עמוד 200 בכלל לא הרגשתי כימיה בין הדמויות. אחר כך דברים קצת זזו והיו קטעים חמודים אבל עדיין, הרגשתי שכל אחד מהם במקומות אחרים בחיים. לא אהבתי את הדמות של עדי- מתנהג כמו ילד בן עשר אבל מתיימר להיות מישהו שבעבודה קשה השיג מיליונים? לא מסתדר לי. לא ראיתי את האישיות של אלה בכלל חוץ מזה שהיא מאוהבת בעדי. לא היה בה פרט מעבר.
בעמוד 400 היה גילוי שלא אגלה כדי לא לעשות ספוילרים אבל נורא כעסתי על אלה. נורא. ואם כמה שלא אהבתי את הדמות של עדי- היא עשתה לו עוול ענק. והוא סלח לה על זה בשניה. כל הסוף הרגיש ליי מהיר מידי.
מה שכן אהבתי הוא שהספר מתאר את הקשיים הכלכלים של החקלאיים ומרגיש לי שזה נורא אמיתי במיוחד במציאות של המלחמה.
אני במסע לקרוא את שאר הספרים של שרון ומקווה שהבאים שאקרא יהיו טובים כמו הקודמים או לפחות יותר טובים מזה.
January 27, 2024
אני מאוהבת בשרון, היא מעבירה את הרגשות של הדמויות פשוט מושלם
העלילה של הספר לא מפוצצת או דרמטית אבל אני אוהבת אותו ממש, מצאתי את עצמי חוזרת לקטעים מסוימים פעם אחר פעם.
בספר הזה היו כמו שתי עלילות ממש נפרדות של הדמויות, כל אחת בפני עצמה כזה ולקח זמן עד שהגיעה הרומנטיקה באמת, אבל לדעתי זה היה מתבקש..
לא היו ממש הרבה קטעים של הדמויות הראשיות כזוג וזה באסה אבל הקטעים שהיו מושלמים אז מי אני?
לא. היה. פרולוג.
העלילה של הספר לא מפוצצת או דרמטית אבל אני אוהבת אותו ממש, מצאתי את עצמי חוזרת לקטעים מסוימים פעם אחר פעם.
בספר הזה היו כמו שתי עלילות ממש נפרדות של הדמויות, כל אחת בפני עצמה כזה ולקח זמן עד שהגיעה הרומנטיקה באמת, אבל לדעתי זה היה מתבקש..
לא היו ממש הרבה קטעים של הדמויות הראשיות כזוג וזה באסה אבל הקטעים שהיו מושלמים אז מי אני?
לא. היה. פרולוג.
June 27, 2019
כמו כל הספרים של שרון גם הספר הזה היה לא פחות ממעולה. הסיבה שנתתי 4 כוכבים ולא 5 היא מכיוון שהיו כמה חלקים בספר שדי היו צפויים בעיניי אבל זה לא משנה את העובדה שעפתי עליו וכמובן שאני ממליצה עליו מאוד למי שטרם קרא.
May 17, 2025
נהנתי מהספר אבל אהבתי יותר ספרים אחרים שלה. רוב הספר נשאר בקו רגוע ולא היו הרבה דיאלוגים או אירועים דרמטיים אבל זה כנראה האופי של הספר גם. אחרי האמצע של הספר הורגש שקצת נמרח והאורך מכביד אבל ברובו הכתיבה זורמת כמו בכל הספרים של שרון
February 17, 2018
❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️🌹🌹🌹🌹
November 27, 2021
ספר נחמד, ממכר, סיפור על אנשים עם קשיים מאוד גדולים שבסוף מוצאים נחמה אחד בשני. נחמד, לא יותר.
March 27, 2022
ספר שלוקח זמן להיכנס אליו.. התחלה איטית . יחד עם זאת למי ששורד את ה140 עמודים הראשונים. הספר הוא ספר חמוד עם עלילה לא מקורית במיוחד.
May 5, 2022
כולם תמיד אמרו שהספרים של שרון מדהימים, וגם ספר זה מדהים, אך בהחלט ציפיתי ליותר
August 2, 2022
4.5 כוכבים!! ספר מהמם וכל כך נהניתי (במיוחד מהסוף!!!), הורדתי חצי נקודה כי היו חלקים איטיים שלא קרה בהם כלום אבל זה ספר שבאמת שווה קריאה💜💜
May 1, 2023
3.5⭐️-3.75⭐️
לא סגורה על זה
לא סגורה על זה
August 7, 2024
עדי וצאלה המדהימים. ספר כזה ישראלי כזה נוגע ללב ונוגע בהתמודדות של החקלאים פה במדינה לצד סיפור אהבה כובש.
November 19, 2024
סיפור נהדר. נהניתי מכל רגע בקריאת הספר.
March 16, 2025
הסקירה האהובה על הספר האהוב 🥰
”היא שאלה מה כבר אני מבין בפרחים, ואני שראיתי את מרבדי הפרחים שבמשק של ההורים מול עיניי אבל לא רציתי שהיא תדע על זה, אמרתי שאני לא מבין גדול בפרחים אבל יודע מה בחורות אוהבות. כשהיא שאלה מה הן אוהבות, לפי דעתי, חייכתי ואמרתי ’חרציות‘. כי אני יודע מה הבחורה שעזבתי מאחור אוהבת ולכן ליבי מתכווץ.“
----
עדי חוזר לארץ לאחר עשור ללוויה של אביו שנפטר, כדי להתמודד עם משקעים מהעבר וחרטות על דברים שכבר אי אפשר לתקן וכדי להיות שם למען המשפחה שלו, שלא ראתה אותו כל הזמן הזה. הוא מבטיח לעצמו שהביקור בארץ יהיה מקסימום עשרה ימים ולאחר מכן הוא יטוס חזרה לחיים שלו בארצות הברית, כי אין לו סיבה להישאר. אך באופן בלתי צפוי, הוא נשאר ליותר זמן משתכנן ומבין שאת העבר אי אפשר באמת להשאיר מאחור. והחזרה שלו מלמדת אותו להתמודד עם כל מה שברח ממנו עד כה וכל מי שהשאיר מאחור. כולל אותה.
צאלה מנהלת חוות סוסים טיפולית שנקלעת לקשיים כלכליים והיא מחפשת פתרונות על מנת לשמור עליה. הפתרון היחיד שעליו היא מצליחה לחשוב הוא עשבי התבלין שלה, שגדלים באדמה שנמצאת במשק של אריאל, אחיו התאום של עדי. כל התקוות שלה תלויות בכך משום שזה יעזור לה להציל את החווה שלה ואת הסוסים, אך לאחר הלוויה של אביהם של עדי ואריאל, עדי שב אל חייה והפעולות בהן הוא נוקט מאיימות להרוס את כל מה שהתאמצה כל כך לבנות בשתי ידיה. כעת היא צריכה לשמור לא רק על החווה, אלא גם על ליבה.
מהי הסיבה האמיתית שגידולי התבלין שלה נמצאים דווקא שם? מה גרם לו לעזוב את הארץ ולא לרצות לחזור? ומה הוא עתיד לגלות, שעלול לשנות הכל מבחינתו?
----
זה לא סוד שאני אוהבת את הכתיבה של שרון צוהר, אבל אם יש ספר שלה שאני הכי אוהבת, זה האמת שבפנים. קראתי אותו לראשונה ב-2022 ומאז קראתי אותו עוד 4 פעמים. הוא מדבר על החקלאים בארץ ועל הקושי הכלכלי שהם מתמודדים איתו, שזה נושא חשוב בעיניי. ובמקביל ההתיישבות, הציונות ואהבת הארץ מתוארים בו כל כך יפה - וזה כבר הופך אותו לעוד יותר טוב.
ושתדעו שאני מאוהבת ברמות קשות בעדי וצאלה (ולא, אני לא משוחדת בכלל...) האהבה שלהם אמיתית, הדדית וכל כך יפה והתחילה עוד כשהם היו צעירים. ושנדבר על זה שהם חברי ילדות??? איך אני אוהבת!!! לא משנה כמה שנים עברו מאז הפעם האחרונה שהתראו, האהבה שלהם מעולם לא דעכה ולא פחתה, אלא להפך. זה מרגש לראות איך הם מוצאים את הדרך חזרה אחד לשנייה. וההתפתחות שלהם כדמויות, ביחד ולחוד, מדהימה. הם כאלה מתוקים והם הלב שלי ואני באמת לא יודעת את מי מהם אני אוהבת יותר!!! נקודת המבט שרואים הכי הרבה בספר הזה היא של עדי וזה מיוחד בעיניי. החולשה שלו לצאלה המסה לי את הלב והדברים שעשה בשבילה? אמאלה. ואז עוד שואלים אותי למה הסטנדרטים שלי גבוהים... ❤️🔥❤️🔥❤️🔥
בנוסף, הדמויות המשניות הוסיפו מאוד לעלילה, בעיקר יסמין ואריאל (והזוגיות היפה שלהם לאורך הספר) ועדן, שהוא הילד הכי מתוק בעולם!!! 🥹❤️
לסיכום, הספר הזה הוא חד משמעית הרומן הארצישראלי הכי אהוב עליי!!! הכתיבה מרגשת וסוחפת והוא פשוט קסום!!!
רוצו לקרוא 3>
”היא שאלה מה כבר אני מבין בפרחים, ואני שראיתי את מרבדי הפרחים שבמשק של ההורים מול עיניי אבל לא רציתי שהיא תדע על זה, אמרתי שאני לא מבין גדול בפרחים אבל יודע מה בחורות אוהבות. כשהיא שאלה מה הן אוהבות, לפי דעתי, חייכתי ואמרתי ’חרציות‘. כי אני יודע מה הבחורה שעזבתי מאחור אוהבת ולכן ליבי מתכווץ.“
----
עדי חוזר לארץ לאחר עשור ללוויה של אביו שנפטר, כדי להתמודד עם משקעים מהעבר וחרטות על דברים שכבר אי אפשר לתקן וכדי להיות שם למען המשפחה שלו, שלא ראתה אותו כל הזמן הזה. הוא מבטיח לעצמו שהביקור בארץ יהיה מקסימום עשרה ימים ולאחר מכן הוא יטוס חזרה לחיים שלו בארצות הברית, כי אין לו סיבה להישאר. אך באופן בלתי צפוי, הוא נשאר ליותר זמן משתכנן ומבין שאת העבר אי אפשר באמת להשאיר מאחור. והחזרה שלו מלמדת אותו להתמודד עם כל מה שברח ממנו עד כה וכל מי שהשאיר מאחור. כולל אותה.
צאלה מנהלת חוות סוסים טיפולית שנקלעת לקשיים כלכליים והיא מחפשת פתרונות על מנת לשמור עליה. הפתרון היחיד שעליו היא מצליחה לחשוב הוא עשבי התבלין שלה, שגדלים באדמה שנמצאת במשק של אריאל, אחיו התאום של עדי. כל התקוות שלה תלויות בכך משום שזה יעזור לה להציל את החווה שלה ואת הסוסים, אך לאחר הלוויה של אביהם של עדי ואריאל, עדי שב אל חייה והפעולות בהן הוא נוקט מאיימות להרוס את כל מה שהתאמצה כל כך לבנות בשתי ידיה. כעת היא צריכה לשמור לא רק על החווה, אלא גם על ליבה.
מהי הסיבה האמיתית שגידולי התבלין שלה נמצאים דווקא שם? מה גרם לו לעזוב את הארץ ולא לרצות לחזור? ומה הוא עתיד לגלות, שעלול לשנות הכל מבחינתו?
----
זה לא סוד שאני אוהבת את הכתיבה של שרון צוהר, אבל אם יש ספר שלה שאני הכי אוהבת, זה האמת שבפנים. קראתי אותו לראשונה ב-2022 ומאז קראתי אותו עוד 4 פעמים. הוא מדבר על החקלאים בארץ ועל הקושי הכלכלי שהם מתמודדים איתו, שזה נושא חשוב בעיניי. ובמקביל ההתיישבות, הציונות ואהבת הארץ מתוארים בו כל כך יפה - וזה כבר הופך אותו לעוד יותר טוב.
ושתדעו שאני מאוהבת ברמות קשות בעדי וצאלה (ולא, אני לא משוחדת בכלל...) האהבה שלהם אמיתית, הדדית וכל כך יפה והתחילה עוד כשהם היו צעירים. ושנדבר על זה שהם חברי ילדות??? איך אני אוהבת!!! לא משנה כמה שנים עברו מאז הפעם האחרונה שהתראו, האהבה שלהם מעולם לא דעכה ולא פחתה, אלא להפך. זה מרגש לראות איך הם מוצאים את הדרך חזרה אחד לשנייה. וההתפתחות שלהם כדמויות, ביחד ולחוד, מדהימה. הם כאלה מתוקים והם הלב שלי ואני באמת לא יודעת את מי מהם אני אוהבת יותר!!! נקודת המבט שרואים הכי הרבה בספר הזה היא של עדי וזה מיוחד בעיניי. החולשה שלו לצאלה המסה לי את הלב והדברים שעשה בשבילה? אמאלה. ואז עוד שואלים אותי למה הסטנדרטים שלי גבוהים... ❤️🔥❤️🔥❤️🔥
בנוסף, הדמויות המשניות הוסיפו מאוד לעלילה, בעיקר יסמין ואריאל (והזוגיות היפה שלהם לאורך הספר) ועדן, שהוא הילד הכי מתוק בעולם!!! 🥹❤️
לסיכום, הספר הזה הוא חד משמעית הרומן הארצישראלי הכי אהוב עליי!!! הכתיבה מרגשת וסוחפת והוא פשוט קסום!!!
רוצו לקרוא 3>
Displaying 1 - 16 of 16 reviews