מרבית יצירותיו של י.ל. פרץ הנם סיפורים קצרים. גם יצירה זו הנה אוסף של סיפורים קצרים בה מתוארים חיי דלת העם על חייהם הפשוטים, בחיבה ובאהבה, תוך הדגשת רחמנותם, טוהר לבם וגדלות נפשם. כך בקובץ הסיפורים זה הוא כותב בחיוב על הנכונות למסור את הנפש על קידוש השם, ומעריץ את צניעותה, טוהרה וחכמתה של האישה היהודייה. פרץ כתב באור חיובי ואוהד על תנועת החסידות. מתוארים חיי החסידים העוסקים בעבודת השם מתוך אהבה ושמחה אמיתיים. הוא הדגיש את ההתעלות הדתית הבאה ממעמקי הנפש מתוך הארה פנימית ולא מתוך נאמנות עיוורת לרבי ולשלטונו. י"ל פרץ לכתב בעיקר עברית, והשתדל לתרגם יצירות רבות שלו לשפה זו, מתוך הכרה שזו שפתו הנצחית של העם. זאת על אף שהמוני קוראיו לא שלטו היטב בעברית, ועבורם כתב ביידיש.
Isaac Leib Peretz (Polish: Icchok Lejbusz Perec, Hebrew: יצחק־לייבוש פרץ), also sometimes written Yitskhok Leybush Peretz, best known as I. L. Peretz (י"ל פרץ) was born in Poland. He worked as a lawyer before he fully gave himself to writing. His debut was at the age of 27 and he was the first Yiddish author to leave the sjtetl and use the big city, with its poverty, basement houses and factories, as a theme.