כותבת הנאומים

by מגי אוצרי

ליאת קנולר באה מבית רמת־שרוני אשכנזי, בורגני ולוחץ, ומאז מאכזבת בהתמדה את הוריה, למשל בכך שבגיל ארבעים היא עדיין רווקה בלי ילדים, או בבחירה שלה לא להצטרף לפירמת עריכת הדין של המשפחה, אלא לדשדש בשולי עולם העיתונות תמורת שכר רעב באתר אינטרנט זניח.
לילה אחד מגיעה שיחת טלפון לא צפויה ובה גילוי מטלטל בדבר דוקטור לאנה ביטון, "כותבת הנאומים", הפוליטיקאית־הכוכבת שכולם אוהבים לשנוא ושונאים לאהוב, אחת הנשים המשפיעות ומעוררות המחלוקת ביותר במדינה. ביטון, שצמחה מהמיץ של הזבל, הפכה מילדת רחוב עבריינית ומסוממת לתקווה החדשה הגדולה של מערכת הבחירות הנוכחית. האישה הכריזמטית, החדה והנאה כובשת את הקהל באמצעות כרטיס הקיפוח ולא לוקחת שבויים. היא צמחה ממצוקות, היא יודעת היטב על מה היא מדברת, והיא מדברת: נאומיה הסוחפים הפכו מזמן לתופעה שלא נראתה כמותה בארצנו, וכולם יודעים שלטוב או לרע, לאנה ביטון היא אחת שהולכת "עם האמת שלה".
אך מהי בעצם האמת שלה? זה מה שליאת נחושה לגלות, כי דווקא
היא — שמעריצה את לאנה ומקנאה בה בו בזמן — קיבלה את הכוח להרוס אותה כליל, או אולי דווקא לבנות אותה.
בעוד ליאת נסחפת למעמקי הסוד, היא מגלה שהאמת אף פעם לא פשוטה, וכמו לאנה — שום דבר אינו רק שחור
או רק לבן.
סדרת טלוויזיה המבוססת על הספר כותבת הנאומים, עומדת לעלות בקרוב.
מרגלית (מגי) אוצרי, ילידת חיפה, 1983. דוקטורנטית למשפטים באוניברסיטת תל אביב. מתגוררת בתל אביב עם בן זוגה ועם בתם.
ספרה הראשון, שתי השמשות של דדיקה, ראה אור בהוצאת "כנרת זמורה ביתן", נכלל ברשימת ספרי הביכורים המומלצים של הספרייה הלאומית לשנת 2015, וזכה בפרס קרן לייב גולדברג. כותבת הנאומים הוא ספרה השני.

184 pages, ebook

First published December 1, 2017

Reviews

[Siv30 · Rating 5 out of 5]

"אגב, לא היה במחאה הזאת שום דבר חברתי. זאת היתה סתם מחאה של ילדי שמנת מפונקים, שבוכים למה לא נותנים להם לגור ברוטשילד. אין דבר שאני שונאת יותר מאלו, אתם יודעים? חבורה של ילדים אשכנזים ממשפחות עם כסף, שיושבים כל היום בבית קפה במקום לעבוד, לא עושים צבא ובוכים כל היום, 'אוי אוי אוי לקחו לנו את המדינה'. בגלל זה הם חושבים גם שמגיעה להם דירה ברוטשילד, כי הרי זה ש ל ה ם. כמו שהמדינה ש ל ה ם. יש להם איזו תחושה של בעלות מלידה על המדינה הזאת, במיוחד על האיזורים השווים. על ההתנחלויות אין להם תחושה של בעלות, אבל על מקומות שדירה בהם שווה ארבעים אלף למטר דווקא כן"

כותבת הנאומים הוא מותחן פסיכולוגי מצויין שמתעתע בקורא בהצלחה עד כמעט לסופו. הסופרת מצליחה בכך בצורה יוצאת דופן בשל העיסוק הפרובוקטיבי של הספר בפוליטיקה של זהויות (אשכנזים מול מזרחיים), ברווקות מזדקנת בתל אביב ששייכת לצעירים תוך התמקדות בתיאורים כמעט מבחילים של חיי הרווקות הבודדים ונטולי הזוהר (כולל סטוצים חד פעמיים והתעסקות בריח הואגינה של הגיבורה), בטיבה של הורות וביחסי הורים וילדים (על הצדדים המכוערים שבהם וביחסי הכוחות שבתוכם) וביחסים בין תקשורת ופוליטיקה. כל אלה הן הסחות דעת מצויינות מהעלילה המרכזית שבבסיסה אירוע נוראי אחד שכשהו מתגלה, מיד פועלת המספרת לטשטש אותו ולהתעלם מהמשמעויות שלו.

ליאת קנולר, כתבת פוליטית לא מוצלחת באתר חדשות שולי. היא בת 40, רווקה וחייה בדירת סטודנטים חצויה הרחק מהוריה הבורגנים והאשכנזים שחיים בוילה ברמת השרון. יום אחד מגיע לליאת מידע על פוליטיקאית מרוקאית מובילה, לאנה ביטון.

לאנה ביטון גדלה בפנימיה והצליחה לצאת מחיים של עבריינות, פשע וסמים ללמוד דוקטורט ולסחוף אחריה את ההמונים בשיח הפוליטי ועל אפליה שלה.

הגילוי על הסוד שהיא מסתירה יהפוך את חייה של לאנה ביטון ושל ליאת קנולר.

באמנות מצליחה הכותבת לתעתע בקורא שנשבה ברצף האירועים המסחרר, בנאומים חוצבי הלהבות שנשתלו בפיה של לאנה ביטון ובתיאורים של חיי הרווקות הפאטתיים של הגיבורה. מניפולציות על גבי מניפולציות עד שלא ניתן לדעת מה האמת ומה השקר ולעיתים האמת לא חשובה כמו האופן שבה הגיבורים תופסים את האמת.

נהנתי לקרוא ונשאבתי לסיפור. מגי אוצרי כתבה עלילה שבנויה היטב וכך גם הדמויות.

[AdiTurbo · Rating 5 out of 5]

ספר מתוחכם החושף את המניפולציות שמאחורי פוליטיקת הזהויות ושיח המוצא בישראל ובכלל. אבל מעבר לכך, הוא גם ספרות מתח טובה הכתובה היטב, שבה עד הרגע האחרון אי אפשר להיות בטוחים מי עובד על מי ולמה. כולם עושים מניפולציות על כולם ספר הזה, גם הסופרת על הקוראים. יש כאן אמירות מעניינות על משפחות - הדמויות הפועלות ברומן מייחסות בתחילה כל מחדל או אכזבה בחייהן למוצאן, אך מגלות לאיטן שכל המשפחות מקוללות בסודות, שקרים ודפיקויות אחרות במידה זו או אחרת, מעל למוצא זה או אחר. הרומן מדבר על הורות מסוגים שונים, על תחושת שייכות, ועוד ועוד תמות חשובות ומעניינות, אך אין להבין מזאת שמדובר על סיפור דידקטי או מניפסט. להיפך, הסופרת סומכת על קוראיה, ומותירה להם את המקום להסיק מסקנות. רומן קולח, מהנה מאד לקריאה, שמספק גם חומר רב למחשבה.

[Zek · Rating 5 out of 5]

אל הספר הזה הגעתי בזכות המלצתה החמה במיוחד של סיוי וחמשת הכוכבים המנצנצים כאן למעלה מעידים שהאלופה שלנו צדקה גם צדקה ומסקרן יהיה לעקוב אחר הסופרת המוכשרת הזו

[Racheli Zusiman · Rating 5 out of 5]

ספר מעולה ממש. תענוג. מותח, סוחף, מרתק, מלא בתובנות חדות גם על נושא אשכנזים-מזרחים, תחום התקשורת, יחסי גברים-נשים, יחסי הורים-ילדים. כתיבה משובחת. נתתי לו את הכוכב החמישי (הנדיר, אצלי) כי לטעמי מדובר פה בהישג מטורף של הכותבת. למרות שהטוויסטים היו לי די ברורים בערך מאמצע הספר, המראה שהיא מעמידה בפני החברה שלנו מאוד מדויקת ומאוד אמיצה בעיניי. אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי השנה ובכלל.

[yoav · Rating 5 out of 5]

העלילה בקצרה: לאנה ביטון, היתה נערה בסיכון שנכלאה במוסד לעבריינים צעירים ולאחר שחרורה הרימה את עצמה מאשפתות, עד שקיבלה תואר דוקטור והחלה לנאום ברחובות והפכה לנציגת המזרחיים כאשר עברה השלילי הופך לחומר בעירה הממחיש את האפליה והיא הפכה לפוליטיקאית שעומדת לזכות בבחירות. אבל יש סוד אחד בעברה שאיתו היא לא יכולה או מסרבת להתמודד. העיתונאית ליאת קנולר מגלה את סקופ חייה אבל הוא שולח אותה להתמודדות עם עצמה ומשפחתה. עד כאן מחשש לספויילר.
זה ספר אקטואלי מאוד, שמתרחש בימינו ומבוסס על חוויות מוכרות מאוד. מתחיל כספר מתח ואז מעמיק מעט והופך לרומן העוסק בחיי המשפחה, הורים וילדים, ואז שב בתפנית מעט מפתיעה ומערער את מה שחשבנו.

[Netta · Rating 5 out of 5]

אחד הספרים הטובים שקראתי השנה. מומלץ בחום.

[Orrezz · Rating 4 out of 5]

מרתק, מצחיק לפעמים, מתאר בצורה מדויקת איך זה לעבוד בגוף תקשורת בישראל. הדמות של הפוליטיקאית מרתקת אבל הסיום לסיפור שלה היה פחות אמין בעיניי ועוד פחות אמין היה האופן שבו הגיבורה השלימה איתו. בכל זאת ממש נהניתי, דווקא הרבה בזכות קטעי המעבר שהיו מוצלחים למדי. מצפה לקרוא ספרים נוספים של מגי אוצרי

[Anna Yadgarov · Rating 2 out of 5]

ליאת קנולר, עיתונאית כושלת ממוצא אשכזני עובדת בעיתון אינטרנטי זניח, חיה חיי רווקות פתאטיים תל אביביים בדירה שכורה עלובה. בגיל 40, היא לא נחלה הצלחה מקצועית, לא הקימה משפחה, היא נתמכת ע״י הוריה שאפילו קובעים עבורה תורים בקופת חולים. יחסיה עם הוריה, במיוחד עם אמה, מורכבים.

ובפינה השנייה - לאנה ביטון. פוליטיקאית מרוקאית כריזמטית, שגדלה בתנאים קשים, הדרדרה לפשיעה וסמים, קמה מאשפתות, השתקמה ובעשר אצבעותיה בנתה לה קריירה פוליטית מצליחה וסחפה רבים אחריה. המצע המפלגתי שלה סובב סביב נושא נפיץ בישראל - אפליה נגד המזרחים.

כאשר ליאת מגלה סוד מעברה של לאנה, היא מתלבטת אם לפרסם את הסיפור. הסיפור של לאנה גורם לליאת לבחון גם את חייה האישיים שלה.

הדמות של ליאת פטאטית. ילדה בת 40 מרוכזת בעצמה. הבחירות שלה הזויות. היא אפילו לא עושה עבודת תחקיר טובה, לא מהססת לשקר ולפגוע כל עוד זה משרת את האינטרסים שלה. ואפילו לקראת הסוף, האמת לא ממש חשובה לה, הפתרון שלה להכל זה שקרים ועוד שקרים.
ההורים של ליאת אשכרה אומרים משפטים כגון: ״קצת הדחקה עוד לא הרגה אף אחד. לא את כל האמת צריך לצעוק בכל רם כמו ילדים. לא תמיד צריך לדעת את האמת״.

הספר מלא בהסברים רבים ולא נחוצים. כל מחשבה, רגש או תובנה מפורטים ומוסברים בפרטי פרטים, שוב ושוב, מבלי שלקורא ניתנת האפשרות להסיק מסקנות, להבין ולעכל לבד את הדברים. הכל לעוס לעיסת יתר.

הניגוד בין ליאת ולאנה. ליאת האשכנזייה המפונקת והפריבילגית, מאלה שחושבים שהכל מגיע להם. יש לה יחסי אהבה-שנאה עם אמה. לאנה חמה, ממוקדת כריזמטית, עובדת קשה ועושה הכל בשביל להגן על משפחתה, בשר מבשרה. פחות התחברתי. העולם לא עד כדי כך שחור ולבן. לא ממש אהבתי את הדמויות, והסוף לא ממש הגיוני.
מה שכן, הספר כתוב בשפה מאד יפה ורהוטה.