כשנולדתי היה לי הכול, אבל עכשיו אין לי כלום. אין לי מה להפסיד יותר.
קיבלתי הזדמנות שנייה, אולי הזדמנות להתחלה חדשה. אני לוקחת אותה, אבל רק כי היא מקרבת אותי אליו, אל האחד שאני מחכה לו כבר שבע שנים. לעולם לא אוותר עליו. לעולם לא אוותר לו.
לא ציפיתי לפגוש אותך בדרך. דווקא עכשיו, כשכבר הפסקתי להאמין שאתה קיים. בגללך, חלומות שכבר לא העזתי לחלום חוזרים לרדוף אותי. הם נותנים לי תקווה, הם מבלבלים אותי.
“תגיד משהו. תגיד עוד משהו, בבקשה…”
הוא
נולדתי בלי כלום והשגתי את הכול. נלחמתי נגד כולם, הגעתי לנקודה אליה שאפתי להגיע. אני חי את החלום ולא אתן לאף אחד להרוס את זה. גם לא לך.
לא ציפיתי לפגוש אותך. אני לא מוכן שתגרמי לי להרגיש כך. את משקרת, את משחקת, את מבלבלת אותי. את מסוכנת ואני חייב להיפטר ממך.
אבל את מושלמת.
ואת מסתירה סוד. אני חייב לגלות מה הוא.
דבר אחד אני יודע – היום, יש לי הרבה מה להפסיד… בגללך.
הלביאה הלוחמת מאת שרון חיון גינת. ספר ראשון מתוך דואט הלביאה הלוחמת כחלק מסדרת האריות. עלילה סוחפת ומהפנטת, רווית מסתורין ומתח. גינת רוקמת סיפור מתוחכם ומכשף ומשאירה את הקורא חסר אוויר וצמא לעוד.
סה”כ בסדרת האריות ארבעה ספרים שמחולקים לשני דואטים, דואט הלביאה הלוחמת ודואט האריה האגדי.
אני לא מאמינה שטרחתי לקרוא את הספר הזה עד הסוף, אבל לא נורא, כי עכשיו אתם לא תצטרכו. אלה אברמוביץ' היא ישראלית, יפיפייה מדהימה עוצרת נשימה וסקסית בטירוף, יהודיה "טובה" ששומרת על מסורת, בעלת אייקיו של 198, זיכרון פנומנלי, יכולות חישוב נדירות, בוגרת 8200, שלושה תארים, דוברת כמה שפות, האקרית הטובה בעולם, מומחית קרב מגע ועוד אומנויות לחימה, עוזרת למוסד בפעולותיו הסודיות, מנטרלת מחבלים וגברים אלימים כאחד, פורצת למחשבים, לסלולאריים ולדירות, מנטרלת מצלמות אבטחה, ועוד ועוד, והיא רק בת 20 וחצי! מאחוריה גם עבר טרגי ביותר הכולל אמא שמתה בלידתה, אב ושלושה אחים גדולים שנרצחו בפיגוע, חטיפה והתעללות על ידי דודתה ועוד ועוד. לסיכום - דמות עם רמת אמינות 0. באופן כללי אמינות היא לא צד חזק של הספר הזה, כגון מפקד 8200 שאיכשהו מכהן בתפקידו במשך 10 שנים ועוד ידו נטויה, פרוטוקול החקירה המשטרתית שאלה עוברת אחרי הפיגוע בו נהרגה משפחתה, ועוד. גם הכתיבה לא היתה ממש לטעמי. אבל כל זה באמת בקטנה. הדבר המזעזע העיקרי בספר הזה והסיבה לכך שהוא קיבל ממני כוכב אחד (בנדיבות) היא דמותו של אנטוני ספקטור, הדמות הגברית הראשית, שבו אלה מתאהבת. דמות גברית מזעזעת, שמזכירה את הדמות הראשית ב"ספק סביר", דרך אגב (שגם קיבל ממני כוכב אחד מאותה סיבה). מכירים את הכתבות שהופצו לאחר הרצח של מיכל סלה ז"ל - כיצד תזהי שאת במערכת יחסים אלימה עם בן זוג מסוכן? אז אנטוני ספקטור עונה כמעט לכל הקריטריונים שמוצגים שם. חברות, אם בעל הדירה שבה אתן גרות (או כל גבר אחר) נכנס לדירה שלכן ללא רשותכן, מחטט ומרחרח את כל חפציכן, וספציפית את מגירת הלבנים שלכן, עובר על חפציכן האישיים, מחטט במחשב הנייד שלכן ועובר על מסמכים וקבצים, וכל זה בטענה שמותר לו כי הדירה שייכת לו - אתן צריכות לפתוח תלונה במשטרה ולהתרחק ממנו, לא להתאהב בו. כשהבוס שלכן (או כל גבר אחר) משפיל אתכן, מזלזל בכן, מקטין אתכן ומטריד אתכן מינית (גם אם אתן נמשכות אליו מסיבה לא ברורה) - אתן צריכות להגיש תלונה, לא להתאהב בו. כשגבר טוען שאתן שייכות לו (ובמיוחד כשאתם אפילו לא בזוגיות, וכמובן גם אז) - אתן צריכות להתרחק ממנו, לא להתאהב בו. אם גבר מקנא לכן, מפרשן כל התנהגות שלכן כאילו אתן שוכבות/מאוהבות בגבר אחר, חושד בכן, בטוח שאתן משקרות לו כל הזמן - אתן צריכות להתרחק ממנו, לא להתאהב בו. כשגבר רוצה לקבוע מה תלבשו, להחליט בשבילכן מתי אתן יכולות לצאת לבילוי ומתי אתן צריכות לחזור הביתה, שולט במה שקורה ביחסי המין ביניכם שכמובן מתבצעים לפי הרצונות שלו והדרך שלו (וחלילה לא מתעניין אם זה מתאים לכן או כואב לכן) - אתן צריכות להתרחק ממנו, לא להתאהב בו. אם גבר מאשים אתכן כגורם הבלעדי לכל ההתנהגות המזעזעת שלו שסקרתי לעיל, כי אתן פשוט כל כך יפות ומטריפות - אתן צריכות להתרחק ממנו, לא להתאהב בו. ובוודאי ובוודאי לא לנסות לפייס אותו, לנסות להוכיח לו שכן אפשר לסמוך עליכן, ולרצות להתחבב עליו. זהו אנטוני ספקטור. וכמובן שכל הסובבים של אותו אנטוני ספקטור רק מדברים על כמה הוא בעל אישיות חיובית, למעשה טוב לב, וכו' וכו'. נשמע מוכר? לאורך כל הספר רציתי פשוט לקחת מחק גדול ולמחוק כל זכר לאנטוני ספקטור מהספר ומהיקום בכלל. וזה בנוסף לעוד קצת מיזוגניות ושוביניזם "בקטנה" כגון משפטים על כך שנשים במחזור הופכות למטורפות, סצנות סקס שבהן כואב לאלה אבל היא בכל זאת נהנית, שהדרך לפתור את המשיכה האלימה של ספקטור לאלה היא רק על ידי שישכב איתה (הצעה של דמות גברית אחרת), השתלטנות של ספקטור בסצנות סקס (ובכלל פסקאות הזויות על כך שהוא שולט בעולם כי הוא שולט באיברי המין של הנשים שהוא מזיין, שגומרות לפי פקודה ממנו). אפילו בדמות של בן שכביכול אמורה להיות דמות חיובית, לא ניתן להימנע מהשוביניזם - הוא קטע את הקשר שלו עם אלינור בגלל השירות שלו במוסד, אבל מחליט לחזור אליה לאחר הרבה שנים שבהן לא ראתה אותו, כי היא עומדת להינשא לאחר. היא כמובן מקבלת אותו בחזרה מיד. אני בטוחה שיש עוד דברים ששכחתי לציין. הספר הוא חלק מדואט שלאחריו עוד דואט המשך. איכשהו לא נראה לי שאנטוני ספקטור יקבל את מה שמגיע לו (כלא והוקעה פומבית), או שמטרת הספר להציג מה *לא לעשות* ובאיזה גברים *לא להתאהב*, ולכן לא אמשיך לקרוא כמובן. אני חושבת שמה שהכי זעזע אותי היא הכמות הגדולה של ביקורות חיוביות ומשתפכות שיש לספר הזה, שזו הסיבה שהתחלתי לקרוא אותו. ארבעה-חמישה כוכבים? כמעט רק סופרלטיבים? על תוכן כזה? עצוב, מייאש ומדכא. Don't. Just don't.
לפני שהתגייסתי עבדתי בחנות ספרים (לפני שנה בערך) וכל משמרת הייתי מקבלת אין ספור המלצות על הסדרה הזאת. "זאת הסדרה הכי טובה שקראתי בחיי" "הסדרה הזאת תשנה לך את החיים" "אחרי הסדרה הזאת אני לא יכולה יותר לקרוא ספרים רומנטיים כי כלום לא משתווה לסדרה המדהימה הזאת" וכו' יש לי דבר אחד להגיד, אתן צריכות פסיכולוג. באמת אין בושה בלקבל עזרה, אבל אם מישהי פה חושבת שאנטוני ספקטור הוא דמות סבירה אז הייתי ממליצה בחום לעבור טיפול כי משהו שם לא בסדר. אני כבר בת 19 ואני זוכרת שילדות בנות 13 היו מגיעות וקונות את הספר הזה ומתעוררת בי שאלה איפה ההורים שלהן?! איך קורה מצב שבגיל 19 בתור בחורה בוגרת קשה לי לקרוא את הספר הזה אבל ילדות בנות 13 במקרה הרע ו16 במקרה הטוב נהנות ממנו ומהללות אותו? * *****ספויילרים ודעה מפורטת: אנטוני ספקטור- גבר אלים, נימפומן, ובעל חברה שידוע שהוא מתעלל בעובדים שלו, אבל, הוא חתיך אז ברור שזה בסדר להתעלל בעובדים שלך ובנשים?!?! אלה אברמוביץ'- בחורה דתיה ושומרת מצוות שלא מפריע לה לדבר על סקס בצורה מאוד מפורטת ליד האמא של בן הזוג החולני שלה והמשפחה שלו, בחורה עם אייקיו 198 (זה בכלל קיים?) שלא מסוגלת לעשות 1 ועוד 1 ולהבין שהבחור שהיא נפלה לקסמיו הוא איש חולני ואלים. בנוסף, אלה היא הבחורה היפה בתבל אבל כל כך קשה לה להיות עד כדי כך יפה שכולם רק רואים בה בובת מין. ( אלה, לפעמים זה האנשים שאנחנו בוחרים להיות בסביבתם.)🙄
אני לא ארחיב במילים על החוויות הקשות המתוארות בספר. חוויות שאמורות להיות רומנטיות עד אירוטיות והן פשוט תיאורים של אונס. אם מישהו היה מצמיד אותי לקיר ומכריח אותי להתנשק איתו , לא הייתי "פותחת את הפה ומתמסרת אליו" הייתי מתקשרת למשטרה. לשכב עם מישהו ואז לבכות אחר כך זה לא נורמלי. אשמח גם להבין מה הכותבת חשבה לעצמה בחלק שאנטוני לכאורה מתבאס שאלה לא בתולה ?!
הלוואי שהייתי סופרת את כמות האנחות (ולא בצורה טובה, אלה היו אנחות של ייאוש)ואת כמות גלגולי העיניים שחוויתי לאורך הספר בדגש על אחרי עמוד 250, אם הייתי יכולה לחלק את הספר הייתי מחלקת אותו ככה: מההתחלה עד עמ' 250 בערך- עלילה שלא מתקדמת, משעמם, תיראןרים על אלה השווה. אפשר לגנוז את הרוב ולקצר ל 70 עמודים. מע'מ 250 עד הסוף- תיאורים גרפיים ובלתי פוסקים של גבר-חזיר (שקלתי להגיד שהוא קוף, אבל קופים הם חיות מאוד חכמות ביחס להתנהגות הברברית של אנטוני) מדבר על נשים בצורה מזעזעת (!!!) ואונס נשים.
בשלב מסויים החלטתי לדלג על עמודים ועל פרקים מסויימים כי פחדתי שיהיו לי קמטים בגלל שלל הפרצופים וגלגולי העיניים שעשיתי על הספר הזה .
לסיכום כיאני לא מסוגלת יותר לחשוב על הספר הזה: הספר שלכאורה מתיימר להיות רומנטי ואירוטי הוא ספר הרבה פחות מנסבל והרבה יותר מחולני ומסוכן. אסור לתת לילדות צעירות לקרוא אותו שלא יהפכו להיות נשים מוכות וחס ושלום נרצחות כי בעלן חושב שזה סקסי כשהן אומרות לו את המילה לא! אני אשמח לא לקרוא עוד דבר כזה בחיים שלי. אין שום סיבה שאקרא עוד 1500 עמודים שיצדיקו את האונס בצורת ספר הזה. הספר מרגיש כאילו גבר שלא נגע באישה מימיו כתב אותו (ואני אומרת את זה בצורה הכי מזלזלת ובוטה שאני יכולה לתאר)
וואווווווו, מה זה הספר הזה??? פיצץ לי את המוח. בהתחלה קצת עיצבן אותי שכל התיאורים בספר הם של אנשים יפים אבל אז הבנתי שכל היפים מבחוץ שבורים מבפנים וזה נתן קצת איזון לדמויות. לא יכולי להניח אותו מהידיים, מומלץ מאודדדדדד
הגעתי לספר הזה בעקבות המלצות אין סופיות והשתפכויות חוזרות בקבוצות הקריאה השונות והדירוגים הגבוהים וזו גם הסיבה שנתתי לספר הזה צ׳אנס עד הסוף, ואולי גם באמת לא רציתי להאמין שזה סוג הספר וסוג הגיבור שנשים נוהות אחריו והופכות לשלוליות בגללו.
זה אחד הספרים הגרועים ביותר שקראתי; לא אמין, בלתי ניתן להזדהות ורעיל בצורה קיצונית. המשלב הלשוני נמוך בצורה מחרידה והכתיבה ילדותית, לא מקצועית ופשוט מעצבנת. בוודאות היה אפשר לקצץ 50% מהספר המיותר גם ככה הזה אם מי שערכו אותו היו דואגים שלא כל משפט שלישי יהיה וריאציה של "הוא הסתכל על היצירה המושלמת, הלביאה הלוחמת המהממת שניצבת מולו" או "היא הסתכלה על הגבר המושלם, הקטלני, הלוחם האגדי שעמד מולה"... די דייייי, באמת כבר צעקתי בקול די. אם הייתי מקבלת 10 אגורות על כל פעם שגלגלתי עיניים או נחרתי בקול במהלך הקריאה של הספר הזה, הייתי כבר מיליונרית.
אנטוני ספקטור הוא התגלמות כל הדגלים האדומים במערכות יחסים (רומנטיות ובכלל), גבר שבשבילו נשים הן או זונות או מדונות ובשני המקרים זו סמכותו להחליט על כל אספקט בחיים שלהן - לאן ומתי יצאו, עם מי יסתובבו ומה ילבשו; נשים הן חפצים שהוא צריך לסמן בזרע שלו כדי שגברים אחרים יזהו את הפלישה לטריטוריה שלו והדרך היחידה שלו להתגבר או לשלוט בנשים שנכנסות לחייו היא לזיין אותן בכל החורים (תיאור שחוזר על עצמו מספר פעמים לא הגיוני בספר) כי לפי משנתו, דרך הכוס שלהן הוא מאמין שהוא שולט בעולם, וכמובן נשים גומרות רק לפקודתו ולא שניה קודם (שולט בעולם, כבר אמרתי?). כמובן שהוא גם גבר שלא מקשיב לאף אחד ולא מצליח לנהל אפילו את השיחה הכי סתמית שלא בצעקות ואיומים.
ולגבי אלה אברמוביץ׳... אל תטעו, שם הספר הוא אולי "הלביאה הלוחמת" אבל זה ממש לא סיפור על דמות נשית חזקה ומרתקת. ממש לא. כי אלה אברמוביץ׳ היא הדמות הנשית הכי בלתי נסבלת שקראתי בחיי, אי אפשר שלא לשנוא את ה״יצירה המושלמת הזאת״, האישה הכי יפה בעולם שגברים מאבדים את היכולת לשלוט בעצמם לידה; אישה שהיא גאון עם אייקיו של 198 שלעולם לא טועה (אבל איכשהו נכנסת למערכת היחסים המסוכנת הזו); האקרית העל הכי טובה בעולם שיכולה לפרוץ למחשבי מערכות הבטחון המתקדמים ביותר של מדינת ישראל אבל לא שמה הגנות פשוטות על המחשב האישי שלה (מה); האישה החסודה ושומרת המסורת שנרתעת מכל מגע מקרי אבל שאין לה שום בעיה לתאר בקולי קולות זיון גס ובוטה לפרטי פרטים מול האמא של מושא האהבה הלא הגיוני שלה במסעדה הומת אנשים (כדי להגן עליו כמובן, בכל זאת היא לביאה). דמות חסרת עומק, אופי או עמוד שדרה. כמו כן היא חייבת ללכת לגניקולוג לבדוק את ה"עקיצה" שהיא מרגישה כל הזמן בין הרגליים שלה, נשמע מאוד לא בריא (ובחייאת אפשר די כבר עם הדימוי המגוחך הזה, מה זה אומר בכלל למען האלות).
אחרי שמזהים את כל המסיחים השונים מבינים שזה בעצם סיפור על מערכת יחסים אלימה ורעילה במסווה של רומנטיקה, שמעודד מין אלים בכפייה במסווה של סקס לגיטימי (תיאורים פשוט מזעזעים מכל בחינה ולמען הסר ספק לא מדובר בBDSM, זו פשוט אלימות בוטה כלפי נשים) ומוסיף חטא על פשע עם מספר לא מבוטל של רמיזות פדופיליות וגילוי עריות.
לצערי אני רואה שהרבה נערות צעירות קוראות אותו, ומפחיד לחשוב שהן יסתכלו על מה שקורה שם כמושא להערצה או כשאיפות וציפיות למערכות היחסים שלהן בעולם האמיתי.
מצד המעריצות האדוקות של הסדרה (שמכתירות אותה כלא פחות מיצירת מופת) עולה כל הזמן הטענה שצריך לקרוא את כל 4 הספרים כדי להבין כמה שהסיפור גאוני ואיך לכל דבר (כולל צורת הכתיבה הלא מקצועית הזו) יש סיבה והכל נסגר יפה בספר האחרון. אני מצטערת, אבל לא. אם ספר לא יכול לעמוד בפני עצמו, ודורש עוד 1500 עמודים מיותרים כדי לספק לקורא.ת איזו תובנה שתפוצץ לי את המוח מרוב הגאונות שלה, הוא לא יצירה שראויה להיקרא ואני באופן אישי מסרבת להיות בת ערובה לסדרה הנוראית הזו, 500 עמודים היו די והותר ואין שום סיכוי שאתן לסיפור הזה עוד שניה מזמני.
בקיצור 0 מתוך 5, ספר שאף אחת לא צריכה לקרוא. ספר מכעיס שמזלזל באינטליגנציה של מי שקורא.ת אותו עם עלילה צפויה, קלישאתית ורדודה שמקדם מודלים מאוד מסוכנים של רומנטיקה, זוגיות ומיניות. ספר שגורם לך לרצות לקרצף את כל הגוף והמוח כדי לשטוף אותו מעלייך.
אמלהההההה שאלוהים יעזור לי איזה ספר מדהים! אני כל הזמן חושבת אם לתת לספר 4.5 או 5 נקודות כי זה כל הזמן משתנה. שלמדנו את סיפורה ועברה של אלה, הלב שלי נשבר וכמעט בכיתי. מה שממש עצבן אותי הוא איך אנטוני עוד פעם נכנס לה לדברים וממילותה המפורסמות של אלה, מי שאוהב מכבד. והוא לא כיבד בזה שהוא נכנס לה לפרטים האישיים וחפר. אני לא רוצה להתחיל לחשוב כמה כאב לה שהיא נכנסה למשרדו והיא ראתה איך כולם יודעים מה היא עברה. החוצפה שלהם עוברת כל גבול. אם זאת, ממש אהבתי איך כל מה שטוני רצה לעשות לה הוא עשה!! הדמויות לא מאכזבות ואני כל כך אוהבת את סיפור האהבה שלהם.
הספר הזה פשוט מדהים וככול שהמשכתי בסדרה ככה הבנתי כמה עמוק ספר יכול להגיע . הסדרה האהובה עליי !!!! בהתחלה לא ממש השתלבתי על הדמויות אבל ככול שממשיכים בספרים שבסדרה ככה התחברתי יותר לא השתעממתי לשנייה
נוראי! לא התחברתי לדמויות, לא התחברתי לעלילה, לא התחברתי כמעט לכלום בספר הזה. הגעתי לאמצע ולא רציתי להמשיך. אלה דמות מעצבנת. גאון? האמנם? אז למה היא כל כך מגוחכת? ולמה חשוב לכותבת להזכיר לנו כל הזמן כמה היא יפה? תודה על החידוד כל שני פסקאות, לא הרגשתי שטיפת מוח בכלל. ואנטוני? עזבו אני לא אתחיל בכלל לתאר כמה הוא רעיל... ומה נסגר עם המחשבות השטחיות של הדמויות? השפה הייתה דוחה ואני לא מתכוונת לגסויות. זה היה מעבר לגסויות, זה ממש דוחה ולא לצורך. קניתי את שני הדואטים ולא הצלחתי לסיים אפילו את הספר הראשון. לא מצליחה להבין על מה התשבוחות הרבות. יש סופרות ישראליות הרבה יותר טובות ממנה. ספר עם כל הקלישאות שקיימות על הז'אנר שמצליח לעבוד על רוב הקוראות ולהתחפש לספר "ארוטי עמוק ומותח". ממש לא ארוטי, ממש לא עמוק ולא בדיוק מותח. גרוע יותר מחמישים גוונים של אפור, אותו לפחות הצלחתי לסיים.
יש לי הרבה ביקורת כלפי הספר הזה. בעיקר כלפי הדמויות. קודם כל, הספר בהחלט כתוב בצורה סוחפת ויחסית מעניינת והצלחתי לסיים אותו בערך ביום קריאה למרות שהוא יחסית עבה. אבל! לא אהבתי את הדמות של הגבר, יש פה הרבה זגזוג על הגבול בין הסכמה לבין לא הסכמה, לא ברור למה הם כל הזמן הולכים מכות ואז עושים סקס או משהו אי אפשר להזדהות עם הדמויות כי הן דמיוניות מדי. כשאני קוראת ספר אני רוצה למצוא את עצמי קצת מזדהה או מבינה מה עובר על הדמויות בספר שלי וכאן הרגשתי שזה טיפה בלתי אפשרי לי - הבחורה הכי יפה, הכי חכמה. הכי כוסית, והבחור אגרסיבי ותוקפני וסתם די מגעיל ולא ברור מאיפה הוא מפליץ או למה את כל הכסף שלו. יש פה הרבה קפיצות בעלילה וחורים מוזרים אבל.. האם בא לי להמשיך לספר השני? קצת. קצת. אני כן יכולה להבין למה בנות ישראל היקרות שלא קראו ספר בחיים שלהן עפות על הספרים האלו. אבל אני בעיקר רוצה לדפוק לבחור נבוט בראש או לחילופין לשים אותו בכלא.
שמעתי על הסדרה הזאת כל כך הרבה מאז שהתחלתי לקרוא, גם ביקורות מצוינות וגם כאלו ממש שליליות לקח לי זמן להגיע לסדרה הזאת כי לא רציתי שההייפ ישפיע לי על החווית קריאה, נראה שהוא אף פעם לא יעלם אבל החלטתי להתחיל לקרוא אותה עכשיו, ובעיקר כי סקרן אותי ברמות מה אחשוב עליה
הספר הוא שילוב של כתיבה טובה ובניית עלילה שנכתבת מעולה ובצורה מעניינת, והדמויות המישניות מעניינות לא פחות מהראשיות למרות שידעתי הרבה מהעלילה עוד לפני שהתחלתי ממש סקרן אותי לדעת את הסיפור של אלה ואיך היא מספרת אותו
ההגזמה וההקצנה בתיאור הדמויות זה משהו מאוד עקבי בספר הזה וכל כך הרבה דברים לא מציאותיים בסיפור הזה ובעיקר באלה, אני פשוט זרמתי עם זה ולא יחסתי יותר מידי חשיבות לזה שהכל מאוד מוגזם ושהסופרת ממש הקצינה את העלילה ואת הדמויות, ואם הייתי שמה לב לזה יותר מדי הייתי פורשת על ההתחלה למרות שאלה מתוארת כבחורה הכי יפה, הכי גאונה, הכי מושכת והכי מושלמת גם לה יש את החוסר ביטחון שלה בעצמה ואני בטוחה שכל אחד ואחת יכולים למצוא את הדרך להתחבר אליה
עכשיו לגבי אנטוני… אנטוני חרא, אגואיסט, אובססיבי ברמה חולנית ומתנהג אל אלה כאילו היא הרכוש שלו למרות שלא היה בניהם שום דבר רומנטי (לא שזה בסדר גם אם זה כן היה) הוא מסוג הגברים המשניים האלו, האקס החרא שחוזר מהעבר ומנסה להחזיר אליו את הבחורה בסיפור אבל הקטע שפה הוא הגבר הראשי באמת שמצידי שתדרוס אותו משאית, ומודה שלא אהבתי אותו עוד מהעמוד הראשון של הנק מבט שלו
הספר ממש ארוך וקראתי אותו יחסית ממש מהר, אמשיך לספר השני בסדרה
ואוו, לא ציפיתי להתחלה שהיא פשוט כזאת מיוחדת, איך שהסיפור מסופר מ2 נקודות זמן, מהעבר שהוביל לרגע ההחלטה, ולתקופת ההווה, מיוחד, לא נתקלתי בזה בעבר וזה כבר נותן לי תחושה טובה בנוגע לספר. אני אוהבת שיש בספר גם את נקודת המבט של הגבר, זה מרענן ונחמד. ברגע שהיא דיברה על לצאת לריצה בסנטרל פארק הבנתי שהיא הולכת לפגוש בחור בדרך כזאת או אחרת, נהנתי מהיצירתיות אבל המיקום עצמו, האגם היה צפוי, בצורה חיובית לדעתי, ממתיק קצת את הספר וההמשך שלו. החוות דעת שלי על הספר לא הולכת להיות ארוכה, אני כל כך שקועה בו שאני לא יכולה להפסיק, אין הערות כלל וכלל, הספר מושלם, מדהים. בחיים שלי לא בכיתי מספר, לא הרגשתי כאב בלב והתחברות לספר כמו שהתחברתי לספר הזה, הכיפור שטוני מנסה לעשות אחרי שהוא קרה את הדוח לגבי המשפחה של אלה כשהיא מגיעה ביום הזיכרון שלהם וגורם לה לצחוק פשוט מדהים, גרם לי לחייך מאוזן לאוזן. כל פעם שהוא רואה אותה, ערומה, יפהפיה כמו שהיא, הוא לא מסוגל לפגוע בה ופשוט אומר לה שהיא מכוערת או דוחה, כדי שלא תפחד מה יופי שלה, היא יודעת שזה בצחוק והם צוחקים בינהם וזה מחמם את ליבי, המחווה הקטנה הזאת. אני פשוט חייבת לרוץ להמשיך לקרוא את הסדרה!, אין אי אפשר להפסיק לקרוא את סדרת הספרים הזאת!!.
This entire review has been hidden because of spoilers.
האמת ששיגעו אותי לקרוא את הספר הזה, שנים שלא קראתי ספר בעיברית ובסה"כ הספר נחמד ,מעניין וזורם אבל התיאורים של הגיבורים קצת מוגזמים בעיני. נראה כי הוא מדבר יותר לקוראים ישראליים שיכולים להזדהות עם אלה.
אני באמת בשוק שסיימתי את הספר הזה עכשיו , יש לי אותו ככ הרבה שנים ולא קראתי אותו רק בגלל כל ההייפ שיש עליו ואני באמת בהלם שסוף סוף קראתי אותו . אתחיל בלומר שלמרות כל ההייפ לא באתי עם שום ציפיות לספר ופשוט אמרתי מה שיהיה יהיה , אני שמחה מאוד לומר שבאמת היה לי כיף לקרוא את הספר , אמנם הוא לא קל ואני בטוחה שהוא רק ממשיך להיות עוד יותר לא קל אבל מבחינת העלילה הרגשתי שאני נסחפת אל תוך הספר ובאמת נהנתי מזה . אני כבר רואה את זה שלא אוהב את אנטוני ואני רק מקווה שזה לא יוריד לי מהספרים הבאים , אלה לעומת זאת נגעה לי בלב מאוד ואני באמת מחכה להמשך שלה למרות שאני כבר יודעת כמה דברים וזה באמת מפחיד אותי להגיע לחלקים האלה . אני רוצה לומר עוד משהו קריטי - סיפרתי לאמא שלי שהתחלתי את הספר הזה בעבודה והיא ישר אמרה לי להיזהר שלא אתחיל לבכות מול הלקוחות ואני רק אמרתי לה שכבר חודשים אף ספר לא הצליח לגעת בי והיא פשוט הסתכלה עליי במבט של היא יודעת יותר ממני ופשוט אמרה לי לחכות ולראות , ובהחלט ראיתי.. בכיתי ככ הרבה פעמים בקטעים שאלה סיפרה על העבר שלה ואני באמת שמחה מזה שהצלחתי להתחבר גם ברמה הריגשית לספר . אני מחכה (ומפחדת) מאוד לשאר הספרים .
אנטוני ספקטור הוא דמות הגבר הכי גועלית ומניפולטיבית שקראתי זה זמן רב. לא מאמינה שבזבזתי זמן מהחיים שלי כדי לקרוא את הספר הזה. נתחיל בזה ש 80 אחוזים מהספר זה משפטים כמו- ״הוא כל כך יפה״/״הוא כלכך מושך״ / ״היא כל כך יפה״/היא כלכך מושכת״ / ״היא כל כך חכמה״ נמשיך בזה שהדמות של אנטוני פגומה לגמרי, מניפולטיבית, ומתעללת. בכל סצנה הוא דוחף את אלה לעשות דברים שלא בהכרח נוח לה איתם. הוא יודע איך לגרום לה להרגיש עונג אבל בסופו של דבר עושה את מה שהוא רוצה ואת מה שמספק אותו. הוא זורק כל כך הרבה פעמים את המשפט - ״ אני מתאפק בשבילך.״ וואו… הוא עושה לה טובה? לא הבנתי? וכמובן שלא נשכח מהדבר שהכי מעצבן ומטמטם לאורך הספר. הוא אדם שמשתמש בכל הפצעים והחששות שיש לאלה נגדה במטרה לפגוע בה. כמו למשל:
“תקשיבי, אני מאוד מתאפק איתך. אני נותן לך את כל הזמן שאת זקוקה לו, אבל, אלוהים אדירים, את חייבת להשתחרר! רק את ואני פה, תפסיקי להתבייש ממני. ורק שזה יהיה ברור,” אני מזהיר באצבע מורמת, “אני אגיע לתחת הסקסי שלך יום אחד, בדיוק כמו שאקשור אותך יום אחד.” היא מצמצמת את עיניה, “הייתי ברורה מאוד אחרי הלילה הראשון שלנו, אני לא עושה דברים כאלה – “ אני מרים את ידי וקוטע אותה, “תפסיקי לחיות באשליות. את תעשי אותם איתי. ואין מצב שהמחזור שלך ימנע ממני לזיין אותך במשך כמה ימים בחודש!” “או שמה?” היא משלבת את ידיה על החזה. “אתה תעשה את זה בכוח?” הדם בוער בתוכי. אני לא זוכר מתי הייתה הפעם האחרונה שבה כעסתי ככה. “מה את רומזת?! שאאנוס אותך?!” אני שואל בשיניים חשוקות. “זה לא מה שאמרתי, אבל לא שיחקתי איתך משחקים. אמרתי לך שלא אעשה את זה, ואתה גרמת לי לחשוב שזה בסדר מבחינתך. עכשיו אתה חוזר בך, שוב. אז מה תעשה? תיפרד ממני? או שתלך לאחת הנשים האחרות שלך כדי לספק את עצמך?”
“אלה, יש לי צרכים ואני רוצה לספק אותם רק איתך. אז תכניסי לראש הגאוני שלך שאזיין אותך כמה פעמים ביום, מדממת או לא. הזין שלי יגיע לתחת שלך, בדיוק כמו שהוא הגיע לכוס ולפה שלך – מרצונך החופשי!” אני מדגיש את שתי המילים האחרונות בצרחה. למי היא חושבת את עצמה, שהיא רומזת שאקח ממנה משהו בכוח? כל אישה שהייתה איתי, הייתה איתי מרצונה. אלה נהנית מכל רגע איתי. ומה? כשמגיע הזמן הלא טוב בחודש, פתאום היא קוראת לי אנס? “אל תדבר אליי ככה!” היא זועמת, “אני לא אחת מהזונות שלך! לך תעשה את כל הדברים שלך איתן, לא איתי!” זהו, אני מתפוצץ והולם בקיר באגרופי.״
“את לא תגרמי לי להתבייש בחיי המין שלי. את טוענת שאת לא זונה, הא? את רואה מה את לובשת? להזכיר לך איך רצית לפתות את גינדי כדי להיכנס לבית שלו? כמה פעמים עשית את זה? עד כמה רחוק את הולכת כדי להגיע למטרה? עם כמה גברים הזדיינת לפניי כדי להשיג מהם משהו? זה מה שזונות עושות, לא?” היא בולעת רוק. אני רואה שהיא מתאפקת לא לבכות, אבל אני כועס כל-כך, שאני ממשיך בשלי. “את רוצה לגרום לי להתבייש כי אני נהנה מהחיים? כי זיינתי המון נשים וכי אני אוהב את זה חזק ופראי? את משחקת אותה ילדה טובה ומספרת לי על העקרונות של היהדות, אבל יש לי חדשות בשבילך – את לא הבתולה הקדושה! את לא הקדושה שאת חושבת שאת, כשאת מספרת על עצמך מאוננת מול המראה. את לא קדושה כשאת גומרת סביב הזין של הבוס שלך במשרד שלו ואת לא קדושה כשאני מזיין לך את הפה ואת אוהבת את זה. אז תפסיקי עם המשחק התמים הזה!” ????????????????????????????????????????????????????????????????????????
וזהההה רק קטע קטן משאר הזבל שיוצא לו מהפה!
אתם יודעים על מה הם מתווכחים? על זה שהיא אמרה לו שהיא במחזור והיא לא מסכימה שיקיימו יחסי מין כי לפי היהדות אסור. זה עד כמה שהוא אדם רעיל ובלתי נסבל.
שמעתי וראיתי שהרבה אנשים מעודדים אותי להמשיך לקרוא כדי לדעת מה קורה איתו ולמה הוא ככה. ואני שלמה עם עצמי כשאני אומרת לא! לא יקרה!!!! לא מעניין אותי מה קרה איתו ולמה הוא נדפק בילדות עד כדי ככה שהוא מתחרפן, עקב זה שהיא לובשת בגד קצר מדי, או לא מסכימה איתו על משהו מסוים, אווווווווו בגלל שהיא שמה גבול מסוים ביניהם. זה מטריף אותי שהוא לא מכבד את רצונותיה וכל הזמן מנסה להשתחל ולגרום לה לעשות את מה שהוא רוצהההההה!!!! מטריף אותי שהיא בבירור אומרת לו שלא ייגע בה/ שלא יתקרב אליה והוא עושה זאת בכל מקרה!!!!!!!!!!! ויותר מזהההההה, מטריף ומטריד איתי שהדמות של אלה, שאמורה להיות חכמה וחזקה ושעברה הרבה גברים מניפולטיביים - לא מצליחה לעלות על ההתנהגות שלו ולא זורקת אותו לכלביייייייםםםםםםם! גבר כמו אנטוני אסור להלל. נקודה. תודה ויום טוב.
This entire review has been hidden because of spoilers.
בבקשה כל מי שמתכננת לקרוא את הספר שתקרא את הביקורת שלי
הספר עם הכי הרבה הייפ לא מוצדק שקראתי (אחרי הספרים של עדן בל)
-עלילה שהייתה מעניינת מאוד אבל אפיון הדמויות שיבש את כללללל מנח הספר וזאת הסיבה היחידה שלא המשכתי לספר הבא גם אם הייתי במתח אחרי שקראתי אותו. אלה: יפה וחכמה ויפה וחכמה ויפה וחכמה ויפה וחכמה ואוווו כמה יופי יש באלה היפה והחכמה והחזקה (לטענת רבים) שלנו *שכחתי לציין שלאנשים שחובים פוסט טראומה ויש בעיה עם רצח ופיגועים שמצויינים בספרים זהו לא הספר שלכם* יש לה טראומה בגלל מה שקרה למשפחה שלה והיא אומנם אישה חזקה וחכמה ומוכשרת אבל היא נותנת לבוס שלה לזלזל בה ותוך כדי מתאהבת בו הוא מהצד השני סוטה וחולה מין שאונס אותה ולפי מה שזכור לי מחטט לה במגירות תחתונים ומריח אותן. אם זה מה שאתן מחפשות בספר או בגבר זה הספר המושלם בשבילכן בלי הייט לכותבת הספר הזה פשוט לא לטעמי ומטורף בעיני לחשוב שכל כך הרבה נשים ונשים צעירות מחזיקות ממנו
לא מצליחה להניח את הספרים לרגע. סיימתי את הראשון והמשכתי מיד לשני. ללא ספק, אלה היא הדמות הנשית המוצלחת ביותר שקראתי מהז'אנר הזה! אני פשוט מאוהבת בה! רוצה להיות החברה הכי טובה שלה!! לרגע חששתי שתהיה מהבתולות המעונות - היא לא וזה היה מעולה! מסיימת בעוד רגע את הספר השני ומיד משיגה את הספרים הבאים בסדרה! הרבה זמן לא נהניתי כך! תודה, שרון!!
This entire review has been hidden because of spoilers.