חשופים בצריח

by שבתי טבת

חשופים בצריח הוא סיפור עובדתי ראשון מסוגו בספרות העברית, שנושאו מלחמות הטנקים במלחמת ששת הימים, על רקע התפתחות חיל השריון. הטנק הוכיח את עליונותו במלחמת ששת הימים, אולם גיבושו היה רצוף מאבקים ומאוויים. אלה שזורים כאן בעלילה אחת, המתארת סיפור אנושי על לבטיהם, משבריהם, קשייהם וגבורתם של אנשי השריון.

נקודת השיא בעלילת הספר היא קרבות הטנקים בסיני וברמת הגולן. קרב הטנקים בסיני היה מהגדולים בעולם, ודומים לו בסדר גודל רק הקרבות בחזית הרוסית־גרמנית במלחמת העולם השנייה. לראשונה מתוארים לפרטיהם קרבות ההבקעה של טנקים וקרבות שריון בשריון.

במשך שישה חודשים, לאחר מלחמת ששת הימים, אסף שבתי טבת את החומר לספרו, שאותו כתב כרומן עובדתי, המציין שמות ומאורעות אמיתיים.

נושא העלילה הוא מלחמת הקיום של ישראל, המעצבת את אופיים ונוהגם של חייליה, על רקע המאבק של חיל טכני המוני לקיים תחזוקה נכונה, לנצל את הטנק במלוא כושרו ולתבוע משמעת של מילוי פקודה באשר היא פקודה.

הצילומים בספר נעשו בשדה הקרב על־ידי לוחמים וצלמים שנלוו לכוחות.

שבתי טבת, חתן פרס ישראל לשנת 2005.

308 pages, Hardcover

Published January 1, 1968

Reviews

[Ram · Rating 4 out of 5]

A book about the Israely armor in the six day war.
I read this book over 40 years ago and at the time it impressed me very much (I was in the army then, in the armored corpes)

Since October 1973, the book has been perceived as guilty of making a real contribution to the dazzling generals aura that caused the Yom Kippur War to fail.

One of the main people described in the book is Shmuel "Gorodish" Gonen. The book presents him as a yeshiva student who became the commander of a brave and tough armored brigade in the Six Day War. While the book describes him as not well liked by his subordinates, who viewed his methods as unjust and Draconian, his brigade did well in the war and in the 6 years between the six day war and the yom kippur war in 1973 he was promoted quickly and replaced replaced Ariel Sharon as Chief of the Southern Command a few months before the war.

During the 1973 war he was replaced as the Commander in the South and was found by the The Agranat Commission, which investigated the events leading up to the war as a serious contributer to the failure in the southern border.
The commission wrote about him that:
“He failed to fulfill his duties adequately, and bears much of the responsibility for the dangerous situation in which our troops were caught.”

In 1974 Gorodish left the army and spent the rest of his life (until his death in 1991) in the jungles of the Central African Republic searching for diamonds with the intention, he said, of becoming wealthy enough to hire the best lawyers in Israel to prove the Agranat findings mistaken and clear his name.

I do wonder how I would judge this book if I read it today......(but probably will not read it again)