Oschralien

by Eyal Megged, Ruth Achlama (Translator)

Oschralien - so nannte Roy es als Dreijähriger. Roy ist Hillels Kind aus einer Beziehung, die nur eine unbeschwerte Ferienromanze sein sollte. Und nach Oschralien - Australien - sind Roy und seine Mutter Anat irgendwann ausgewandert, weil sich Hillel auch im Lauf der Jahre nicht binden mochte. Seitdem hat er seinen "umgekehrten Jungen" nur sporadisch gesehen. Nun aber bittet Anat ihn inständig, zu Besuch zu kommen, das Kind habe Probleme, brauche (s)einen Vater. Hillel fährt widerwillig, er empfindet die Reise als Bußgang. Und natürlich gestaltet das Wiedersehen sich schwierig - zu gewaltig sind die Erwartungen, die aufgestaute Vorfreude von Roy, zu groß die Verzagtheit, der Jetlag, die Beklemmungen bei Hillel. Aus der Begegnung zwischen Vater und Sohn wird eine Konfrontation von Hillel mit sich selbst, mit seinem Leben, seinen Lieben und seinen fast übermächtigen Ängsten zu versagen.

384 pages, Kindle Edition

First published March 1, 2016

Reviews

[AdiTurbo · Rating 2 out of 5]

הספר כביכול נהדר - דמויות האב ובנו והסיפור שביניהם מפותחים ומעניינים. הכתיבה מעמיקה בשאלות פילוסופיות של מהי המציאות וכיצד היא נוצרת, בבחינת היכולת לנתינה והורות, ועוד שאלות ונושאים חשובים. הכתיבה ממש נפלאה. אז למה בכל זאת רק שני כוכבים? כי הספר עורר בי יותר ויותר אי נוחות ככל שהתקדם ולא נהניתי מקריאתו. בשלב מסויים התחלתי להבין מדוע - הרומן מלא בדמויות נשים, אך כולן מתוארות ככלי קיבול לתשוקותיו של הילל, האב, ובכולן הוא משתמש באופן אינסטרומנטלי בלבד. לגבי כולן יש התמקדות במראן החיצוני ובכמה טובות הן במיטה, ודמותה של אהובתו של הילל, זמרת מהוללת ומצליחה, מתוארת באופן דמוני ממש - כמכשפה רעה. בקיצור, המון המון שנאת נשים, שהן כולן או זונות, או מכשפות, ואמא אחת. אין להן קיום משל עצמן, במנותק מצרכיו של הילל. יתכן שזה נעשה במכוון, כדי להדגיש את אנוכיותו וילדותיותו של הילל, אך לא יכולתי לסבול את זה, זה פשוט דחה אותי.
אותו כנ"ל לגבי עניין היחס לבעלי החיים. מגד מוביל כבר שנים קמפיין נגד אכילת בשר, בעיקר על גבי דפי עיתון הארץ. זה לגיטימי בפני עצמו, אך השימוש במונח "שואה" שהוא ממשיך להשתמש בו גם כאן בהקשר הזה דוחה ומקומם, נושא שכבר נידון על ידי גדולים וחכמים ממני. אני מבינה שכאן הנושא הוא גם אמצעי ספרותי כדי להדגיש צדדים מסויימים בהורות של הילל ואם בנו, אבל יש גבול לכל תעלול. חבל שרומן שהיה יכול להיות אחד מהגדולים שיצאו השנה בישראל נפגם בשל שימוש בפרובוקציות ובאמצעים שמעוררים שאט נפש אצל הקורא.