23:57 שלוש לחצות

by Alon Rothem, אלון רותם

רוצח סדרתי פועל בישראל. הוא מקפיד להפיל את קורבנותיו שלוש דקות לפני חצות. האם מאחורי תבנית הפעולה האובססיבית מסתתרת מחשבה, כוונה, תכלית? שורה של דמויות, ובהן בלש וטכנאי מעבדה, עיתונאי בעל נטיה לספרות ושחקנית בעלת נטיה לבימוי, מחוללים סביב שרשרת הגופות. לכאורה הם מבקשים לפענח את האירועים; בפועל, הם נגרפים אל ההתרחשות כמצייתים להוראותיו של כוריאוגרף נעלם. עד מהרה הגבולות נטרפים: החוקרים הופכים שחקנים בחזונו המסתעף של הרוצח, והוא מצדו מקדם את עלילת הבילוש. ברגע מסוים, הרצח חורג ממידותיו של הרוצח ונעשה ליצירה עצמאית, שאף אחד מן השותפים לה, לרבות המחבר, אינו יכול לחזות את מהלכיה הבאים.
“23:57” הוא מעשה אהבה מתמשך עם הז’אנר הבלשי; תהייה על הקסם המהפנט שהוא מהלך על קוראיו, על מוסכמותיו הנשנות ועל פיתוליו המקוריים; מחשבה על סגנון שהופכת מול עינינו לזירת פשע. אבל עוד לפני כל זה, “23:57” הוא רומן בלשי שלא תוכלו להניחו מן היד.

247 pages, Paperback

Published August 1, 2018

Reviews

[Racheli Zusiman · Rating 2 out of 5]

DNF. קראתי 152 עמודים ונמאס לי. החלטתי לא להמשיך.
הספר דווקא מתחיל טוב ובהתחלה הוא די מסקרן ומהנה. בשלב מסוים התעלומה פחות או יותר נפתרת והוא הופך להיות נורא טרחני, פטפטני, ואובר-מודע לעצמו (כולל סצנה שבה אחת הדמויות נפגשת עם הסופר כדי להתלונן על היחס כלפיה). אני מניחה שיש סיבה לכך שהספר ממשיך, אבל כל הטרחנות הזו ממש לא עשתה לי חשק להמשיך הלאה ולברר מה יקרה בהמשך. מבאס, כי בהתחלה חשבתי שיש לספר המון פוטנציאל.