Jump to ratings and reviews
Rate this book

Converted

Rate this book
"כנראה אלוהים מתעסק רק עם מי שמתגרה בו ואני הערתי אותו מרבצו, נתתי לו שם ופנים והכנסתי אותו לתוך הבית הרעוע שלנו."

אסיר ציון משוחרר, אשתו הגויה ותינוקת בת שנה בשם אלונה שנוצרה במינוס 20 מעלות במחנה עבודה במורדוביה, מתקבלים בתשואות על גרם המטוס בשדה התעופה בן גוריון.

שבע עשרה שנים לאחר מכן, כשהיא יתומה מאביה ומואסת באמה השתיינית, מחליטה אלונה להתגייר. אין לה ארץ אחרת, למעשה היא כמעט נולדה כאן, רק לאמא הלא הנכונה. מטרידה אותה השורה "לאום לא ידוע" בתעודת הזהות, ומשנגזר עליה לשרת בצבא כמוכרת נקניקיות בשק"ם, היא מחליטה שאין לה עוד מה להפסיד.

תהליך הגיור שמתגלה כמצחיק, עצוב ולעיתים אבסורדי, ואמה של אלונה שעומדת חסרת אונים מנגד, מביאים אותה לקבל החלטה שתשנה את גורלה.

ברקע מבליחים השורשים – סיפור אהבתם של הוריה ברוסיה הקומוניסטית של סוף שנות השישים, על רקע המאבק המחתרתי לפרוץ את מסך הברזל, מאבק שאביה לוקח בו חלק פעיל.
מגוירת הוא רומן ביכורים מפתיע בעוצמתו. עז, אמיץ ומקורי בתכניו ובשפתו.

דינה בוגוסלבסקי חורב עלתה לישראל מרוסיה בשנת 1972. אמא לנעם ז"ל, מוריה ויותם. מתגוררת באבטליון שבמשגב.

"היא הניחה צלב על השידה ליד המיטה, ויום אחד, כשהיתה ממש שיכורה, תלתה ראשי שום בפינות החדר.
"את אישה דפוקה," צעקתי עליה בבוקר. "מסריח כאן כמו במסעדה רומנית. ערפדים מגרשים עם שום, לא את אלוהים."

282 pages, Mass Market Paperback

First published January 1, 2018

About the author

Ratings & Reviews

What do you think?
Rate this book

Friends & Following

Create a free account to discover what your friends think of this book!

Community Reviews

5 stars
1 (33%)
4 stars
1 (33%)
3 stars
0 (0%)
2 stars
1 (33%)
1 star
0 (0%)
Displaying 1 of 1 review
Profile Image for Daria.
36 reviews56 followers
June 26, 2021
מאוד עניין אותי לקרוא ספר שעוסק בחוויה של עולה מברה"מ לשעבר, לכן קניתי את הספר הזה.
די התאכזבתי, למען האמת. קודם כל השנאה העצמית והסלידה של הגיבורה (וככל הנראה של הסופרת עצמה) מהיותה רוסייה ממש נוטפות מכל עמוד ועמוד, ואני חושבת שבמיוחד ב2021 זה כבר נורא מיושן לחשוב על עצמך כעולה בצורה שלילית כזו. לא נראה לי שיש לזה מקום בימינו.
מעבר לכך גם המסר האנטי-סובייטי והדרך הסובייקטיבית שבה הגיבורה רואה את המציאות הסובייטית ממנה הוריה "ברחו", לי אישית הרסו את חוויית הקריאה. ציפיתי לקרוא על משהו שעוסק יותר בחיים בישראל, אבל במקום להתרכז בזה היא כל הזמן הלכה אחורה. גם שם אגב מאוד בולטת תחושת השנאה.
באופן כללי הספר נוטף, נוטף נוטף שנאה. כלפי עצמה, כלפי המוצא שלה, אמא שלה, המולדת שלה, המשטר הסובייטי וגם בצד הישראלי - כלפי צה"ל, הרבנות, הרבנית שמעבירה לה את השיעורים לקראת הגיור.

הכתיבה עצמה גם היא הרגישה לי רדודה. המון קללות שלא לצורך, תיאורים בוטים מדי של סקס שלא קידם את העלילה בשום צורה וניסיונות לזעזע את הקורא.
Displaying 1 of 1 review

Can't find what you're looking for?

Get help and learn more about the design.