What do you think?
Rate this book
סצנות מברצלונה
הספר הקטן הזה הוא נסיעה. טיול סיפורי במרחב ובזמן באחת הערים האהובות ביותר – ברצלונה – עם מי שהיתה הסופרת הקטלאנית המרכזית ביותר במאה העשרים: מַרסֶה רוּדוּרֵדָה.
גיבורי הספר הם דמויות בשר ודם, וכך גם השוק בשכונת גראסיה של פעם, בית הקולנוע העירוני, אזורים כפריים למחצה שמתהלכים בהם ילדים ועלילות, רכבות יוצאות ומגיעות, בר טיפוסי, דירות ורחובות: לפנינו עיר שרוצה לפרוח ולבלוט על אדמת אירופה.
פרט קטן, אירוע שולי או סצנה אקראית המתרחשת בין אנשים בעיר, מציירים עולם ספרותי שלם.
מרסה רודורדה לוכדת בפרוזה שלה את מהותה החמקמקה של ברצלונה. דבר שניתן לקלוט בדרך כלל עם רדת החשכה או בזריחה, במקביל לציוצי הציפורים הראשונות ובין חריצי הלילה והבוקר, או בין אחר הצהריים והערב – שעת חילופי המשמרות בברים: כשהאדמה שעליה יושבת ברצלונה של היום פולטת את כפריותה מפעם, והעיר מראה לך את פניה האמיתיות. את מה שנשכח, מה שנעזב ומה שהעיר רוצה לקבל בחזרה.
ס צ נ ו ת מ ב ר צ ל ו נ ה עשוי סיפורים יפייפיים על עיר יפה לא פחות. זהו ספר שמבקש ממך דבר משונה, אם כי אולי לא בלתי אפשרי: קריאה בעיניים עצומות.
גיבורי הספר הם דמויות בשר ודם, וכך גם השוק בשכונת גראסיה של פעם, בית הקולנוע העירוני, אזורים כפריים למחצה שמתהלכים בהם ילדים ועלילות, רכבות יוצאות ומגיעות, בר טיפוסי, דירות ורחובות: לפנינו עיר שרוצה לפרוח ולבלוט על אדמת אירופה.
פרט קטן, אירוע שולי או סצנה אקראית המתרחשת בין אנשים בעיר, מציירים עולם ספרותי שלם.
מרסה רודורדה לוכדת בפרוזה שלה את מהותה החמקמקה של ברצלונה. דבר שניתן לקלוט בדרך כלל עם רדת החשכה או בזריחה, במקביל לציוצי הציפורים הראשונות ובין חריצי הלילה והבוקר, או בין אחר הצהריים והערב – שעת חילופי המשמרות בברים: כשהאדמה שעליה יושבת ברצלונה של היום פולטת את כפריותה מפעם, והעיר מראה לך את פניה האמיתיות. את מה שנשכח, מה שנעזב ומה שהעיר רוצה לקבל בחזרה.
ס צ נ ו ת מ ב ר צ ל ו נ ה עשוי סיפורים יפייפיים על עיר יפה לא פחות. זהו ספר שמבקש ממך דבר משונה, אם כי אולי לא בלתי אפשרי: קריאה בעיניים עצומות.
- GenresShort Stories
144 pages, Paperback
Published January 1, 2018
8 people want to read
About the author
Mercè Rodoreda
99 books633 followersMercè Rodoreda i Gurguí was a Catalan novelist.
She is considered by many to be the most important Catalan novelist of the postwar period. Her novel "La plaça del diamant" ('The diamond square', translated as 'The Time of the Doves', 1962) has become the most acclaimed Catalan novel of all time and since the year it was published for the first time, it has been translated into over 20 languages. It's also considered by many to be best novel dealing with the Spanish Civil War.
She is considered by many to be the most important Catalan novelist of the postwar period. Her novel "La plaça del diamant" ('The diamond square', translated as 'The Time of the Doves', 1962) has become the most acclaimed Catalan novel of all time and since the year it was published for the first time, it has been translated into over 20 languages. It's also considered by many to be best novel dealing with the Spanish Civil War.
Ratings & Reviews
Friends & Following
Create a free account to discover what your friends think of this book!
Community Reviews
Displaying 1 - 3 of 3 reviews
November 26, 2018
קובץ סיפורים יפיפיים, שעוסקים בפעימות החיים שמזרימות דם וחמצן ומקימות לחיים את העיר ברצלונה.
הסיפור החזק ביותר בקובץ לטעמי הוא " החולצה האדומה" שמתאר סטודנט המביט מבעד לחלונו בסצנות מחיי אהבה של הזוג בדירה ממול. הבחור מתאהב מרחוק בדמותה של הבחורה הלובשת חולצה אדומה:
"מהר מאוד התמקדו חיי בציפייה להופעת הנערה. חלמתי עליה. רחוקה ומתוקה כמו נסיכה. "
הוא מפתח קנאה לבחור, כמעט אובססיה לבחורה. הוא נכבש במשחק מבטים והצצות עם הבחור והבחורה עד שיום אחד היא נעלמה מחייו כפי שהופיעה.
כשהיא שבה וחוזרת לחייו, באופן מפתיע ומערער המעמד שלה שונה, היא עומדת לצידו ומביטה בדירה ממול בכמיהה.
למרות שדבר לא מתרחש בין הסטודנט לבחורה, האקט הזה שבו שניהם מאוחדים בהתבוננות בדירה ממול, בחלום, באובססיה, מייצר אינטימיות עמוקה בינהם, שותפות גורל אקראית שמאחדת בינהם, הכמיהה לבלתי מושג.
סיפורים אחרי בקובץ שמתארים את הפער שבין החלום למציאות עוסקים בשבר האכזרי והטוטאלי שבשקיעת המציאות למודעות, כמו בסיפור "פניניות", סיפור אכזרי שלא ברור לי למה בחרו דווקא אותו על מחוא הכיעור שבו להתחיל את הקובץ.
שני סיפורים מהקובץ עוסקים בזוגות מאורסים, בשניהם ניכר הפער שבין האופן שבו האישה תופסת את היחסים לאופן שבו הגבר תופס אותם:
"בסרטים זה תמיד נורא יפה, כי אם אלה שאוהבים אחד את השני סובלים, אז את לא סובלת יותר מדי כי את יודעת שהכול יהיה בסדר; אבל במקרה שלי אני אף פעם לא יודעת אם הכול יהיה בסדר. ואם לפעמים בסרט הסוף רע, כמו היום, כולם עצובים וחושבים: איזה חבל! אבל בימים שאני ממש מיואשת זה יותר גרוע כי אף אחד לא יודע על זה. ואם היו יודעים, כולם היו צוחקים."
בסיפור הראשון " אחר הצהרים בקולנוע" הבחורה חולמת על חיים מאושרים עם בן זוג אוהב אבל במציאות מאורסת לגבר חלפן בשוק השחור, שמתבייש ללכת איתה יד ביד ברחובות מפאת בושתו מחברת ילדות שלו. למרות שהיא מבינה שהיא לא חייה בסרט ואולי גם לא יהיה סוף טוב, היא בוחרת לסיים בהכחשה מלאה.
בסיפור השני, "מאורסים", הפער בוטה יותר כשהגבר מתנהג ברכושנות וקנאות כלפי האישה, כשהיא אומרת לו שלא יוכלו להיפגש למשך שבועיים בשל מבחנים. היא מספקת לו את החום והאהבה והביטחון שהוא נזקק לו באהבה שלה. כשרגע האמת מגיע הוא לא מסוגל להחזיר לה באותו המטבע והכל נצבע בצבעים עכורים של האכזבה.
אהבתי את הסיפורים בקובץ. הם רגישים, לא פיוטיים וחושפים את האמת תוך שהם סודקים את הבלון המעוור שמפריד בין הדמויות למציאות.
הסיפור החזק ביותר בקובץ לטעמי הוא " החולצה האדומה" שמתאר סטודנט המביט מבעד לחלונו בסצנות מחיי אהבה של הזוג בדירה ממול. הבחור מתאהב מרחוק בדמותה של הבחורה הלובשת חולצה אדומה:
"מהר מאוד התמקדו חיי בציפייה להופעת הנערה. חלמתי עליה. רחוקה ומתוקה כמו נסיכה. "
הוא מפתח קנאה לבחור, כמעט אובססיה לבחורה. הוא נכבש במשחק מבטים והצצות עם הבחור והבחורה עד שיום אחד היא נעלמה מחייו כפי שהופיעה.
כשהיא שבה וחוזרת לחייו, באופן מפתיע ומערער המעמד שלה שונה, היא עומדת לצידו ומביטה בדירה ממול בכמיהה.
למרות שדבר לא מתרחש בין הסטודנט לבחורה, האקט הזה שבו שניהם מאוחדים בהתבוננות בדירה ממול, בחלום, באובססיה, מייצר אינטימיות עמוקה בינהם, שותפות גורל אקראית שמאחדת בינהם, הכמיהה לבלתי מושג.
סיפורים אחרי בקובץ שמתארים את הפער שבין החלום למציאות עוסקים בשבר האכזרי והטוטאלי שבשקיעת המציאות למודעות, כמו בסיפור "פניניות", סיפור אכזרי שלא ברור לי למה בחרו דווקא אותו על מחוא הכיעור שבו להתחיל את הקובץ.
שני סיפורים מהקובץ עוסקים בזוגות מאורסים, בשניהם ניכר הפער שבין האופן שבו האישה תופסת את היחסים לאופן שבו הגבר תופס אותם:
"בסרטים זה תמיד נורא יפה, כי אם אלה שאוהבים אחד את השני סובלים, אז את לא סובלת יותר מדי כי את יודעת שהכול יהיה בסדר; אבל במקרה שלי אני אף פעם לא יודעת אם הכול יהיה בסדר. ואם לפעמים בסרט הסוף רע, כמו היום, כולם עצובים וחושבים: איזה חבל! אבל בימים שאני ממש מיואשת זה יותר גרוע כי אף אחד לא יודע על זה. ואם היו יודעים, כולם היו צוחקים."
בסיפור הראשון " אחר הצהרים בקולנוע" הבחורה חולמת על חיים מאושרים עם בן זוג אוהב אבל במציאות מאורסת לגבר חלפן בשוק השחור, שמתבייש ללכת איתה יד ביד ברחובות מפאת בושתו מחברת ילדות שלו. למרות שהיא מבינה שהיא לא חייה בסרט ואולי גם לא יהיה סוף טוב, היא בוחרת לסיים בהכחשה מלאה.
בסיפור השני, "מאורסים", הפער בוטה יותר כשהגבר מתנהג ברכושנות וקנאות כלפי האישה, כשהיא אומרת לו שלא יוכלו להיפגש למשך שבועיים בשל מבחנים. היא מספקת לו את החום והאהבה והביטחון שהוא נזקק לו באהבה שלה. כשרגע האמת מגיע הוא לא מסוגל להחזיר לה באותו המטבע והכל נצבע בצבעים עכורים של האכזבה.
אהבתי את הסיפורים בקובץ. הם רגישים, לא פיוטיים וחושפים את האמת תוך שהם סודקים את הבלון המעוור שמפריד בין הדמויות למציאות.
March 11, 2021
ספר נחמד ביותר
הזכיר לי נשכחות מביקור בעיר הפעלתנית הזאת מלפני מספר שנים.
יש כאן גם רמה סיפורית גבוהה וחוץ מהסיפור הראשון גם נושא משותף ומעניין,אהבה מפוספסת,נכשלת.
הזכיר לי נשכחות מביקור בעיר הפעלתנית הזאת מלפני מספר שנים.
יש כאן גם רמה סיפורית גבוהה וחוץ מהסיפור הראשון גם נושא משותף ומעניין,אהבה מפוספסת,נכשלת.
Read
June 14, 2023חלק מהסיפורים יפים, חלק מתישים מאוד. האהובים עליי היו ״חולצה אדומה״ ו״אושר״.
Displaying 1 - 3 of 3 reviews