סיפורי ליסבון ועוד סיפורים: סיפורת פורטוגזית בת-זמננו

by José Cardoso Pires, Lídia Jorge, Irene Lisboa

שבעה-עשר סופרים מיוצגים באנתולוגיה הפורטוגזית הזאת, תמונה קבוצתית של הסיפור הקצר בפורטוגל במאה העשרים. יש בה "סיפורי ליסבון", עם הבדידות והמצוקה שבחיים בעיר הזאת, אבל נפגוש גם אריסטוקרטיה כפרית, בורגנות-זעירה פרובינציאלית ודקדנטית, עולם כפרי נחשל ועני, ואפילו כפר נידח אשר תושביו, יהודים-בסתר, מזמנים אל קרוביהם לפני מותם חונק, האמור להקדים את הכומר ולחלץ את הגוססים מן הווידוי הנוצרי...

המסע בספר מתקדם מן הריאליסטי אל הפנטסטי והמיתי, ומסתיים בסיפור שנכתב בסוף המאה ה-19.

הקורא הישראלי מכיר מן הסיפורת הפורטוגזית במאה העשרים בעיקר את סאראמאגו (המיוצג בספר בסיפור מוקדם, שונה מן המוכר לנו). אכן, סאראמאגו הוא אבן-דרך בספרות הפורטוגזית בת-זמננו, שבה "מה שלפני ומה שאחרי סאראמאגו... הרבה יותר ברור מאשר ההפרדה בין מה שהיה לפני למה שהיה אחרי המהפכה". אבל הפנורמה הרחבה שפורשת האנתולוגיה הזאת תפגיש את הקורא עם אחת הספרויות האירופיות המודרניות הגדולות והחיוניות, עם סיפורים מעוררי-השתאות בעוצמתם הרגשית, בעושרם, בגיוונם, ובסובטיליות של הכתיבה.

לוסיה מוצ'ניק ליקטה את הסיפורים (והוסיפה אחרית-דבר), ומרים טבעון הפליאה לתרגם.

הסופרים שסיפוריהם כלולים בקובץ: ז'וּזֶה קארדוֹזוּ פִּירֶש, לידיָה ז'וֹרז', אירֶן לישבּוֹאָה, ז'וֹרז' דה סֶנָה, ז'וּזֶה רֶז'יוּ, מאנואל דָה פוֹנסֶקָה, ז'וּזֶה רוֹדריגֶש מיגֵיש, מיגֶל טוֹרגָה, מָרייה ז'וּדית דה קארוואליוּ, ז'וּזֶה סאראמאגוּ, אגוֹשטינה בֶּסה-לוּאיש, דויד מוֹרַאוּ-פֶרֵירָה, סופִייה דה מֶלוּ בּרֵיינֶר אנדרסֶן, מאריוּ דה קארוואליוּ, ז'וּזֶה ריסוּ דירֵיטיניוּ, מאריוּ דה סָה-קארנֵיירוּ, אֶסָה דה קֵירוֹש.

265 pages, Paperback

Published January 1, 2003

About the author

JOSÉ CARDOSO PIRES nasceu na em São João do Peso, concelho de Vila de Rei, distrito de Castelo Branco, a 2 de Outubro de 1925. Estudante na Faculdade de Ciências de Lisboa, trocou as matemáticas superiores pela marinha mercante. Entre 1969 e 1971, foi docente de Literatura Portuguesa e Brasileira no King’s College, em Londres. Foi director literário de editoras lisboetas e director-adjunto do Diário de Lisboa (1974-75). Estreou-se com Os Caminheiros e Outros Contos (1949) e obteve o Prémio Camilo Castelo Branco com o romance O Hóspede de Job (1964). Dentro do neo-realismo, retoma a tradição satírica setecentista. Entre outros, escreveu os romances O Delfim (1968), Dinossauro Excelentíssimo (1972), Balada da Praia dos Cães (1982, Prémio da Associação Portuguesa de Escritores), Alexandre Alpha (1987), República dos Corvos (1988). Escreveu para o teatro O Render dos Heróis (1960) e Corpo Delito na Sala de Espelhos (1979). Deu ainda a lume a colectânea de ensaios Cartilha do Marialva (1960) e o volume de crónicas E agora, José? (1978) e A Cavalo no Diabo (1994). Em 1997 publicou De Profundis - Valsa Lenta e Lisboa, Diário de Bordo que lhe valeram o Prémio Pessoa desse ano. Foi condecorado pela Presidência da República com a Comenda da Ordem da Liberdade, em 1985. Faleceu a 26 de Outubro de 1998, em Lisboa.