גאיה הדר הייתה בטוחה שהיא בכיוון הנכון. היא עזבה את המושב הדרומי המנומנם שבו גדלה, בנתה את חייה בתל אביב ותחזקה משרה נחשקת בחברת היי-טק, מערכת יחסים עם בן זוג נאה ומצליח וחיי חברה תוססים. אבל דווקא אז, ביקור אצל הוריה במושב מתחיל רצף של התרחשויות בחייה, שמסיט אותה ממסלולה הבטוח והידוע מראש. בין מסדרונות מגדלי המשרדים בעיר הגדולה לבין טורי השיחים בחממות של הוריה, משהו חדש מתרקם בחייה של גאיה. בין רחובות הכרך הסואנים לבין שבילי המושב הפסטורליים, היא מגלה דברים חדשים על עצמה ועל הסובבים אותה. צעד אחר צעד גאיה מתקרבת אל האושר ואל המקום שאליו הלב שלה שייך. אבל היכן הוא המקום הזה? ואיזו מן הדרכים מובילה אליו? "הדרך הביתה" הוא סיפור על צמיחה מתוך רגעי משבר, התגברות על דעות קדומות ובעיקר סיפור על אהבה בלתי צפויה.
ב-2014 ביקרתי את הוריי בזמן מבצע צוק איתן. הורי, המתגוררים בדרום, מורגלים היטב בשגרת "צבע אדום". רצה המקרה, ואת הספר קראתי בזמן ביקור בבית הוריי. ספרים רבים נכתבו על הווי החיים הישראלי, אך לא רבים עוסקים בנושא היישובים בדרום הסובלים מהפגזות חוזרות ונשנות מכיוון רצועת עזה. הספר מיטיב לתאר את הווי החיים והלך הרוח באותה תקופה ב-2014. הכתיבה נפלאה, ועריכת הספר מצויינת. התייחסותן של דמויות מהמרכז המנותקות מהמתרחש ומהמצב הבטחוני, הירתמות העם למען חייליו ותיאור אזורי הכינוס והחיילים השבים מן החזית מחזירים את הקורא לאותה תקופה. למרות הנושא הנוגע ללב וסיפורן המכמיר של הדמויות, לא ניתן להגדיר את הספר כ"כבד". הוא רומן מקסים, מרתק ושובה. על אף התקופה הקשה עליה הוא מבוסס, אין בו נקיטת צד על המפה הפוליטית. הוא עוסק אך ורק בדמויות ובמה שעובר עליהן. ארוון מיטיבה לכתוב, וזהו ספרה השני שאני קוראת בשקיקה. היא לא מפריזה בתיאורים, ולא מסתמכת על סצנות מין על מנת למכור (כפי שנפוץ לאחרונה). האהבה בספריה מספיקה על מנת לשבות את לב הקוראים, והחיבה לדמויות נשארת עמי הרבה לאחר סיום קריאת הספר. השפה פשוטה, יומיומית, אך עשירה בדרכה. העלילה לא מייגעת, כך שאין בספר רגע דל של שעמום. הקריאה בו הייתה כה מהנה, עד שלא יכלתי להניחו מידיי.
גאיה, שאמנם גדלה במושב רננים אבל היום היא תל אביבית (סליחה, רמת גנית...) שעובדת בחברת הייטק ברמת החיל, מגיעה לביקור אצל ההורים ופוגשת את סער אותו היא לא אהבה עוד כשהייתה ילדה וראתה שכל בנות המושב רודפות אחריו. ספר מקסים שהצליח לשאוב אותי מבלי להתכונן. סיפור אהבה ברקע הנופים של מושב קטן בעוטף עזה עם המציאות הישראלית אזעקות וצבע אדום במהלך מבצע 'צוק איתן'. כיף שיש ספרים כאלה גם בעברית.
סיפור אהבה ידוע מראש על שני אנשים שלכאורה נראים רחוקים ככ אחד מהשני הן פיזית- מרחק בין עיר לכפר, והן רגשית- רצונות שונים וחלומות. שם הספר מרמז שהגיבורה תשוב בסוף הביתה...