אישה מעבר לים

by Sarit Yishai-Levi, שרית ישי-לוי

‭Three memorable women stand at the heart of the novel that stirs a woman across the sea. A young woman whose husband leaves her at a cafe in Paris; If you disappeared daily for long hours and her daughter doesn't know where; And a mysterious woman who abandoned a one-day-old baby girl on a snowy night at a convent in Jerusalem. These are the keys to a haunting and sweeping story that takes us to the alleys of the Latin Quarter in Paris and Tel Aviv Of the 1970s, and connects Mandatory Jerusalem to a picturesque town in England. There the women seek their identity and themselves, and their past in the fog. Each of them is going to have turmoil in her life, and the story ties them together artistically, in tones of love and hate, Heartbreak, blood and tears.A woman overseas is a wonderful affair

470 pages, Paperback

Published March 1, 2019

Reviews

[Sharon de Koning Kessel · Rating 1 out of 5]

לפסוח בדילוגים גדולים. עדיף כאלו של צ׳יטה

[Nati Korn · Rating 2 out of 5]

עיקר עיסוקו של הספר הזה באופן שבו אירועים טראומתיים ובחירות אישיות מולידים טראומות חדשות בחייהם של צאצאינו ובאפשרות שריפויה של הטראומה בבני דור הצאצאים תלוי בפתירתה (ואולי מאפשרת פיתרון כזה) בחייהם של בני המשפחה המבוגרים יותר. הוא מביא את סיפורן של שלוש נשים, בנות משפחה אחת: אליה, אימה לילי וסבתה רוחל. כל אחת מהן שוקעת בתהומות של כאב וייאוש בלתי פתורים. הסבתא מעבירה את הטראומה והכאב לאם וזו, בתורה, מורישה אותם לבתה. מתוך התפקחותה של הבת אליה ונסיונותיה לשקם את עצמה נולד תהליך של ריפוי או לפחות של השלמה אצל אימה ולאחר מכן גם אצל סבתה. בתוך כך אנו מתוודעים לסיפור חייהן של השלוש הנפרש לאורכה של המאה העשרים: בתל אביב ובפריז של שנות השבעים, בירושלים ותל אביב של שנות הארבעים והחמישים ובירושלים המנדטורית בסוף שנות העשרים.

משהו בסיפור הזה זרק אותי שנים אחורה אל תקופת הילדות שלי עצמי.

כילד לא אהבתי במיוחד לשחק בפאזלים. אז עוד לא למדתי מדעי המחשב ולא הכרתי שיטות שונות של מיון וחיפוש. פאזל נראה לי תמיד כסוג של חידה מנוונת ולא מעניינת במיוחד. התמונה הסופית כבר נתונה מראש על גבי עטיפת הקופסא. כל שנותר הוא להתמיד. לחבר חלק אל חלק ולבסוף, במוקדם או במאוחר יסתיים תהליך ההרכבה. למרות זאת כשבגרתי מעט התחשק פתאום גם לי לנסות ולהרכיב פאזל. בקשתי מסבא רוּבן לפני יציאתו לחופשה בחו"ל שיביא לי כמתנה פאזל של 1500 חלקים. לשאלתו מה ארצה שתהייה תמונת הפאזל סיפקתי בתור תשובה את ההגדרה "תמונת נוף שווייצרי". מאחר ואהבתי טבע ונופים ציפיתי כנראה לאיזו תמונה של נוף עוצר נשימה, פסגות מחודדות ומושלגות, עמקים מוריקים, פרחים עדינים, תמונות שכיום נפוצות בעיקר כרקע לשולחן העבודה במחשב. סבא רובן שהיה מותק של סבא ובעל מעלות רבות לא התברך לצערי בעל טעם אומנותי משובח במיוחד (ולא זה המקום להתייחס לטעמו הספרותי – חוברות מערבונים מתורגמות או כתובות גרמנית היו הסוגה המועדפת עליו). לכן הייתי צריך אולי לחזות מראש את האכזבה שהנחיל לי הפאזל שטרח להביא לי. זה אומנם לא חרג מן ההגדרה שספקתי ואף ענה עליה במלואה. אך לא מצא במיוחד חן בעיני.

הנוף אכן היה שוויצרי אך משעמם משהו. חציו שמים תכולים חסרי כל ענן או גוון וחציו צמרות עצים. ובתווך ניצב לו מה שכיניתי, ביני לבין עצמי, המנזר. מבנה עתיק וענק. מרובע לחלוטין ולו גג אדום עם אלפי רעפים. בקיר המבנה היו קבועים עשרות חלונות קטנים וצפופים. לו רק היה מעוטר בצריחים או בחפירים, בקשתות או במגדלים או לכל הפחות באיזה פיתול פה ושם. הפאזל עצמו התגלה כסיוט. חלקיו היו בלתי מגוונים בעליל. יכולת להיתקל רק בחלקים תכולים, או מכוסי עלים זעירים או רעפים אדומים וכמובן עשרות חלונות חסרי כל הבדל. עד היום לא ברור לי אם לא הצלחתי לסיים אפילו מאית ממנו בגלל הקושי או בגלל השעמום.

את הספר הזה דווקא התאמצתי וסיימתי. כמו הפאזל שתיארתי הוא עונה על התיאור שסיפקתי בפתיחה אך לא על ציפיותיי - עלילתו פשטנית משהו והיא אינה בדיוק כוס התה שלי. לא מפריעים לי שלל האסונות שהחיים מפילים על ראשן של הגיבורות (החיים עשויים להיות אכזריים) וגם לא הקיצוניות הטוטאלית של כל אחת מהנשים (לפעמים נדמה לי שכל דמות המתוארת בכתיבה נמצאת בקצה הדברים באיזשהו אופן). אבל כמו בפאזל שהביא לי סבי הייאוש מתגלה עם בחינת החלקים המרכיבים את השלם. כל קטע וקטע, כמעט כתבתי כל משפט ומשפט, הם קלישאתיים לעילא. הכתיבה בהירה וקולחת אבל במחיר של חזרות אינסופיות על אותם הדברים שכבר נאמרו. הכותבת דווקא מדלגת בין נקודות המבט של הגיבורים השונים אבל כותבת הכל בלשונו של מספר כל יודע ובכך מטשטשת כל הבדלי סגנון אפשריים שיכלו להפוך גם חזרות על דברים למעניינות. סיומו של הספר היה ממש טלנובלה אחת גדולה (למעט סיפורה של רוחל) וכמעט נשברתי.

גם העריכה הייתה יכולה להיות טובה יותר. אליה מסיימת טיפול פסיכולוגי בתובנה שכבר סופרה לנו כמה פרקים קודם. שאול ואליה מגלים דברים משגרת יומה של לילי שכבר ידועים לנו כקוראים. אנו מתוודעים לסיפורה של רוחל אבל אליה ולילי מגיבות לדברים בקשיחות כמו לא הפנימו את משמעותו ונדרשות לעוד כמה קלישאות מפיה של רוחל בשביל להתרצות. דילול של החזרות, לפעמים פשוט סדר שונה של הפרקים היו יכולים להוסיף לעלילה קורטוב של מסתורין שהיה יכול לשפר במשהו את הסיפור.

היה בכתיבה משהו קצת ילדותי לפרקים. מצד אחד ביטויים של שנאת הנצרות (הנזירות, הכובש הבריטי) ומצד שני שאיפה לאיזו השלמה וסליחה גדולה. אצלי זה יצר דיסוננס מסוים אבל יתכן וזו הייתה כוונת הכותבת.

בקיצור קראתי על אוטומט. ולמרות שהסופרת לוחצת על כל בלוטות הדמעות נשארתי קצת אדיש לדמויות ולגורלן.

[Maya Rose Gil · Rating 3 out of 5]

בגדול, אהבתי את 300 העמודים הראשונים, ואת ה170 הנוספים לא ממש.
הפריעו לי כל מיני דברים בספר, הכניעות של הנשים וההדגשה שמי ששמר עליהן, דאג וגרם להן לחזור לחיות מחדש: זה הגבר. הנשים היו יכולות להיות הרבה יותר חזקות, אחרי כל מה שעברו, ובכל זאת הגבר הוא השומר, החזק.
היה לי גם קשה עם כל האומללות, אבל מבינה שזה מרכיב חשוב בספר, לספר על החיים הקשים של כל אחת.
כן מאוד אהבתי את התיאורים ההיסטוריים של ארץ ישראל, מימי המנדט הבריטי ועד שנות ה-70.

[Hpnyknits · Rating 3 out of 5]

Dysfunctional families pass on dysfunction. Everybody is damaged. Some people deeply.
It was really tragic.

[Galia · Rating 4 out of 5]

3.75 stars

[Maya 🐣 · Rating 4 out of 5]

Ending is a bit underwhelming, considering the turmoil throughout, but a stunning book nonetheless.

[Irit Paz · Rating 3 out of 5]

פחות טוב ממלכת היופי של ירושלים. הדמויות לפעמים ״מרגיזות״ בהתנהגות שלהן

[רחמיאל שרה · Rating 5 out of 5]

"אישה מעבר לים"/ שרית ישי-לוי

"חיי אדם מורכבים משלושה ימים: אתמול, היום ומחר. זה הבסיס לחיינו על פני האדמה. את יום האתמול אנחנו לא יכולות לשנות, ולכן לא נותר לנו אלא לחיות את היום ולהתפלל למחר."
(ציטוט מהספר- עמוד 462).

בעיניי, הציטוט הזה מהספר מסכם את הסאגה שפרושה לאורך העלילה הנפלאה.
אבל קודם- ווידוי קטן. את הספר הקודם של שרית לא צלחתי. לא אהבתי את עודף התיאורים שבו, העלילה היתה כבדה לי מדיי וספק רב אם הייתי ניגשת לספר הזה. אבל רצה הגורל והספר נשלח אליי במסגרת היותי אחת משגרירות כתר-מודן. ואני אומרת בפה מלא שהיה שווה לי להיבחר ולו רק בזכות החוויה המתקנת שעברתי עם הספר הזה.
ניגשתי לקריאה בלי הרבה ציפיות ומהשורה הראשונה התאהבתי במילים הכתובות, בעלילה שנפרשה בפניי.

הספר עוסק ביחסי אמא ובת, אבא ובת, במשולש אמא אבא ובת, בסודות, בעבר מוסתר, ביחסים מורכבים בתוך המשפחה שגורמים להשלכות על הדרך שבה הבת גדלה ובונה את עצמה.
הכל הרגיש לי נכון, גם התיאורים שגרמו לי להיכנס לתוך כל דמות ולנתח אותה בעיניי על כל המכלול שבה.
ככל שהתקדמתי בקריאה הרגשתי כאילו הגעתי למקום מוכר, אל הבית. תיאורי תל אביב בשנות השבעים עם כל הסממנים של אז הרגישו לי כמו טיול בשמות ורחובות של ילדותי. זה היה נעים, מחבק ונוסטלגי.

יש כאן שלוש נשים שהקשר ביניהן מתגלה ומתפתח עם העלילה.
אליה היא הדמות הראשית שפותחת את העלילה.
אשה צעירה שמוקסמת מגבר, סופר שחוזר בפניה על כך שהיא המוזה שלו, היא הולכת אחריו בעיניים עצומות וכנגד דעתה של אימה עליו.
מוזה או לא הוא מודיע לה שהוא עוזב אותה ומותיר אותה לבדה בבית קפה בפריז.
מכאן העלילה מתגלגלת קדימה ואחורה, נעה בין דמויות ומקומות, חוזרת לילדותה, להוריה ונסיבות היכרותם.
לאימה לילי ולאביה שאול. לעבר שלהם לחוד וביחד ולמערכת היחסים במשפחה.
לילי מצטיירת כאשה מנוכרת, קרה וכוחנית. היא אוהבת שהכל מתנהל לפי רצונה. היא לא מעניקה לאליה אהבת אם, היא מתנכרת למשפחתו של שאול בעלה, מטילה ווטו על פגישות איתם וגורמת לקרע ביניהם. לילי נעלמת מדי יום לשעות ארוכות מהבית ואליה לא יודעת לאן היא הולכת. שאול אביה מעריץ את האדמה שעליה לילי דורכת אבל גם אוהב את אליה ביתו. הוא מנסה להיות לה אב מושלם, המגן המקשר ומסנגר בין לילי לאליה.
העלילה זורקת את הקורא אחורה לעבר של לילי, שוזרת פרטים ומגלה סודות, הסופרת נכנסת לדקויות של הדמויות והן נגלות במלוא מערומיהן, נפתחות ונחשפות בפני הקורא בפרטים הכי קטנים ואינטימיים, חושפות את הנפש הפצועה והמדממת במלוא העוצמה. נדבך אחרי נדבך הקורא נחשף לנסיבות, לשקרים, לתעלומות החיים של האם וביתה. הדמויות מתפשטות נפשית בפני הקוראים ובכך למעשה נחשפים הסיבות להתנהגותן. הסופרת כמו פסיכולוגית טובה נכנסת לעובי הקורות של הדמויות, לגרעין הקשה שלאט לאט נפתח ומגלה את עצמו, הנשים חושפות ומקלפות את הקליפה הקשה שמעליהן ונחשפות לאני הפנימי שלהן, לתוצאות מעשי העבר של הדמויות הסובבות אותן.
הכל הרגיש לי כל כך נכון, כל כך במקום, הקריאה זרמה לי בשטף והיה קשה לי להניח את הספר מהיד.
הפרקים לא אחידים, חלקם ארוכים מאד וחלקם קצרים אבל אני יכולה להגיד שזה היה תואם ומשולב היטב עם כל מה שפרק ניסה להעביר.
הפרקים האחרונים שבהם נחשפת הדמות השלישית היו מרגשים וסגרו את המעגל בין שלושת הדמויות היטב.
מעבר לסודות ולשקרים בפרקים האחרונים נמדדת גם כוחה של הסליחה, כוחן של החלטות בעבר שמעצבות את חיינו בהווה ובונות את עתידנו.
הדרך שבה החלטנו ללכת, המסע שלנו בנפתולי החיים, האומץ לפסוע ולמצוא את האמת על עצמנו, לחשוף את האמת בתוכנו ולהפסיק לחיות בעצימת עיניים, בבדידות והשתקה.
לפעמים אנחנו לא מבינים למה אנשים מתנהגים בצורה מסוימת, אנחנו לא יודעים למה אדם קרוב אלינו מתנהג לא כפי שמצופה ממנו אבל אסור לנו לשפוט אף אחד עד שלא נכיר ונדע מה התחולל בעברו, מה עיצב את אישיותו למה שהיא.
אסור לשפוט אף אדם עד שלא ננעל את נעליו ונתהלך בהן. אין הצדקה לאף התנהגות, אין הצדקה לחיי שקר והסתרת האמת אבל אנחנו חייבים למצוא את השביל להבנה וסליחה כי רק אז נוכל לעמוד ולהתעמת מול האמת, להיפתח, לקבל ולהבין את האדם שעומד מולנו.

שורה תחתונה:
"מוטב לחיות עם האמת, קשה ככל שתהיה, מאשר לחיות בשקר."
(ציטוט מהספר- עמוד 455).
אני ממליצה מאד על הספר ששוזר בתוכו תובנות חיים, פותח ערוץ להבנה וסליחה ומראה לנו את הקשר הבין-דורי, קשר דם משפחתי חזק מאד.

[yoram orad · Rating 4 out of 5]

ספר מרתק ומקסים, סוחף לכל אורכו ונקרא בנשימה עצורה. השילוב של התיאורים המקסימים והעלילה המרתקת הם שבונים את הקסם המיוחד של הספר הזה ואת האופי המרתק שלו. העלילה משתרעת על פני שלושה דורות, מתחילת המאה העשרים ועד לשנות השבעים של המאה העשרים. היא מתארת את קורות חייה מלאי התלאות והמסתורין של לילי, שאישה מסתורית הניחה אותה בהיותה תינוקת בפתחו של מנזר ירושלמי בליל חורף מושלג. לילי בורחת בילדותה מן המנזר ונחלצת מן המצב הקשה שבו היא נמצאת, נישאת לאיש ומביאה לעולם ילד שמת ולאחר מכן ילדה ששורדת. למרות זאת, עברה המסתורי מטיל עליה צל כבד. בעטיו היא נשארת אישה עצובה ואומללה במשך שנים רבות עד שהיא יוצאת לחפש את עברה ולפענח את הסוד של חייה.
ממתין כבר לספרה הבא.

[Michal Beny · Rating 4 out of 5]

ספר חמוד, כתוב היטב, מאוד מזכיר בכתיבה את ספרה הקודם מלכת היופי של ירושלים.
לי קצת קשה עם דמויות של נשים חלשות שבוכות על מר גורלם במקום לקחת את העניינים לידים אבל הסיפור הוא באמת טרגי וככל שהספר מתקדם מצליחים להתחבר לדמויות.
סה"כ נהנתי לקרוא וממליצה למי שעדין לא קרא.

[Meeka · Rating 4 out of 5]

אהבתי אותו, מאד מעניין וסוחף. הבעייה עם ספר שני היא שתמיד משווים לספר הראשון.... כך היה לי גם עם מעיף העפיפונים .... את הספר הראשון מלכת היופי של ירושלים לעולם לא אשכח, את אישה מעבר לים סביר שכן. אבל בעל זאת נהניתי וסיימתי לקרא די מהר.

[Liat Koren · Rating 3 out of 5]

שורה תחתונה?
כל ילדה וכל אשה רוצה וצריכה את אמא שלה.

[Hila Mehr · Rating 4 out of 5]

בהתחלה לא ממש התחברתי, אבל המשכתי לקרוא
וזה פשוט סגר לי את המעגל של "מלכת היופי של ירושלים" בראש
פשוט עשה לי סדר
ספר מהמם

[Inna Weinstein Zaretsky · Rating 2 out of 5]

ספר ארוך ומייגע. רק בזכות נחישותי סיימתי אותו

[Hadar · Rating 4 out of 5]

Realy good, but a bit depressing. Especialy in the begining.