"לורנזו הוא העונש שלי. לא עצרו אותי אחרי מה שקרה אבל אלוהים דאג שאהפוך לאסירה, אסירה לחיים שלמים של אחד הגברים החזקים ביותר. "
נינה נוימן עם קריירה מצליחה במשטרה, משפחה תומכת וחיי נישואים מאושרים, החיים שלי היו מושלמים. היה לי הכול. הרגשתי מלאה וחסרת מעצורים. האמנתי באמת ובתמים שאני בת מזל, עד שהבנתי כמה טעיתי.
ברגע אחד איבדתי הכול, באשמתי. אז ברחתי.
השארתי הכול מאחור כדי להעניש את עצמי על הטעות הגדולה שעשיתי.
בגיל עשרים ושבע, ללא עתיד, כיוון או מטרה, מצאתי את עצמי מתפרנסת מעבודה מגוחכת ושותה במועדונים עד השעות הקטנות של הלילה, כל לילה.
הייתי בטוחה שמצאתי את העונש המושלם, ושוב, החיים הוכיחו לי עד כמה טעיתי.
מפגש לא צפוי עם לורנזו טורנטיני הבהיר לי שהגיע הזמן לשלם על חטאיי. הגיע הזמן להיענש ואיש לא יוכל להציל אותי מהגורל שנקבע לי.
לברוח או להישאר? לסבול או לאהוב? אני לא באמת יודעת. הדבר היחיד שאני כן יודעת הוא, שאין לי דרך חזרה.
נשבעת בדם הוא רומן פשע מתוחכם ומותח הנוגע בתרבויות שונות, בנאמנויות, באהבות ובדם. הרבה דם.
הספר הזה לקח אותי על רכבת הרים שפשוט לא רציתי שתיגמר. מעבר לעלילה הסוחפת הדמויות פשוט שבו אותי... הספר הרגיש כ"כ אמין שהייתי חייבת לוודא שהוא אכן נכתב על ידי סופרת ישראלית ולא אמריקאית. אהבתי את ספריה הקודמים של ליליאן אבל הספר הזה ברמה אחרת לגמרי... בהחלט בחמישייה הפותחת שלי. five big fat shining stars ⭐⭐⭐⭐⭐
ספר מעולה ... נהנתי מכל רגע . עלילה מקורית סוחפת וכתובה ממש טוב לא יכולתי להניח אותו מהיד ... זה בוודאות הספר הכי טוב של ליליאן . כל הכבוד בהחלט 5 כוכבים !!
4⭐️ חמוד,עיצבן אותי הקטע של מריה ושל נינה ״האישה האחרת״ bitch please הוא מעדיף לתקוע לעצמו בעין מאשר לבלות דקה עם מריה דעה לא פופולרית אבל לנינה אין כבוד והקטע הזה שהיא באה לביקור בארץ ואמרה למריה ״אני נותנת לך הזדמנות״ לא היה לה הזדמנות!!!!!!! אפילו לא לרגע!!!!!!!!!!! למריה לא היה אף סיכוי מול נינה ולא הגיע לה הסוף הזה. מה שכן הספר חמוד ממש מצחיק אהבתי את לורנזו ואת נינה המערכת יחסים שלהם קורעתתתתתת אני כן פחות אוהבת ספרי מאפיה אבל ברומא תהיה רומאי ולכן לא פסלתי את הספר הזה בגלל הסיבה שכולם פסלו כי זה ספר מאפיה זה הפואנטה שלו. רומאו גבר שלי אני באה תחכה לי במיטה
הסיפור עוקב אחר נינה, שוטרת ישראלית לשעבר, העוברת לאמריקה בניסיון לברוח מטרגדיה נוראית שאירעה בארץ מולדתה. היא מעבירה את זמנה בשתיית אלכוהול, מסיבות ושעות נוספות בעבודתה לצד חברתה הטובה, ענת. חייה משתנים ללא היכר ביום בו פוגשת את לורנזו, ראש המאפיה האיטלקית, אדם קר ומסוכן המסוגל לרצוח בלי להניד עפעף. האינסטינקט הראשוני זועק לה לברוח, אך דמותו המסקרנת מושכת אותה כמו פרפר לאש.
מה יקרה כששני עולמות כה מנוגדים יפגשו? את זה תצטרכו לגלות בעצמכם ;)
נהניתי מאד מדמותה של נינה- אישה חזקה אשר לא מפחדת מאף אחד ולא נותנת לדבר לעצור בעדה. לעומתה, לורנזו אשר הוצג בתחילה כמאיים וקר רוח, התגלה כבעל לב ענק. דמויות המשנה הוסיפו עניין ופלפל לעלילה המותחת ומלאת התפניות. אהבתי את הישראליות שבאה לידי ביטוי בכתיבה הסוחפת.
לא מבינה את כל הביקורות הטובות. כל הספר זה סקס ובגידות. כל בעיה בין הדמויות הראשיות נפתרת בסקס - אין שיח עמוק, תקשורת מקדמת, כלום. הגיבורה הראשית מצטיירת כדמות חזקה אבל בפועל בלי עמוד שדרה וסקס קונה אותה ומרכך אותה וגורם לה לשכוח את כל מה שהיא מאמינה בו ואת כל העקרונות שלה. הגיבור הראשי חושב שכולם צריכים לרקוד לפי החליל שלו ומרשה לעצמו להתנהל בכוחניות וזלזול כלפי אחרים. הכל מאוד שטחי . לא עפתי, אפילו לא קרוב.
2.75/5 לצערי הרב אתחיל בלומר שהספר לא עמד בציפיות הרבות שהיו לי . הוא התחיל לי מבולגן והדבר הראשון שעלה לי לראש זה -בבקשה שהוא לא יאכזב אותי ולצערי זה בדיוק מה שהוא עשה . אתחיל בזה שלא הבנתי מאיפה האובססיה של לורנזו לנינה התחילה , זה היה פתאומי ברמות ולא מובן .. בנוסף לזה , מרגיש לי שנינה של תחילת הספר ואמצע וסוף הספר פשוט שונות לחלוטין , אם בתחילת הספר היא קרעה איתי מצחוק ותפסתי ממנה דמות פלפלית שעומדת על שלה מהר מאוד עם כל פרק היא נהפכה להיות סמרטוט מהלך על שתיים . כל דבר שהיא אמרה שלא תעשה היא עשתה , כל פעולה שאמרה שהיא נוגדת לעקרונות והערכים שלה היא עשתה בכל זאת למרות העמודים השלמים שהיא חפרה על זה . בכל פעם שהרגשתי שטיפה של הגיון נכנסת לה למוח התאכזבתי מחדש . אין לי כח אפילו לדבר על לורנזו אז רק אגיד שלא התחברתי אליו בשום צורה וממש לא ברור לי איך אפשר גם .. הבחור היה אנוכי ובאף שנייה באמת לא התחשב ברגשות של נינה , גם כשהפך אותה למאהבת שלו בזמן שהיה נשוי וגם כשהכניס את אשתו להריון הוא עדיין לא שיחרר אותה ואני בשיא הכנות חושבת שזה לא אהבה , גם אם בסוף זה עבד בינהם . בקיצור , אני נהנתי בעיקר מהכתיבה ומהדמויות המשניות ואני מאוד מסוקרנת לגביי הסיפור של ענת ורומיאו . אני חושבת גם שאם לא זה שהספר זרם לי מאוד ולא הרגיש לי כמו מריחה אחת גדולה (למרות שהיו מריחות בספר) הוא היה מקבל אפילו פחות.
נטשתי ב-40%. אני אקדים ואומר שהכתיבה של ליליאן ממש טובה וסוחפת. אז איפה היו הבעיות? לא הצלחתי להתחבר לגיבורים של הספר, מצאתי את עצמי אוהבת את הדמויות משנה הרבה יותר ומחכה להגיע לספרים עליהם. הדבר השני, ומבחינתי העיקרי, היה שיש בספר סוג של בגידה שאני לא מצליחה להתגבר עליה; לורנזו (גיבור הספר) שוכב עם אשתו במקביל לקשר הרומנטי עם נינה (גיבורת הספר) שהיא מעין מאהבת שלו מהצד. אני מבינה שזה מאפיה והקאפו לא יכול לעשות מה שבא לו, אבל זה עדיין דוחה בעיני. עבר איזה חודש מאז שהתחלתי ואני לא מצליחה להביא את עצמי להמשיך, כי הספר הוא כמעט 600 עמודים ואני לא יכולה לספוג עוד 350 עמודים של לורנזו שוכב עם שתיהן 👮♀️👰🏼♀️ נ.ב: אני חולה על זה שליליאן מראה את האהבה שלה למדינת ישראל גם בספרים שלה. נב 2: אולי אני אחזור לספר מתישהו בעתיד כי הכתיבה באמת טובה. אם מישהו קרא את הסדרה והיא משתפרת בהמשך אני אשמח שתגיבו 🥰
This entire review has been hidden because of spoilers.
4.5⭐️ זו הפעם הראשונה שאני קוראת ספר מאפיה ונשאבת אליו. אני מאוד סולדת מהז׳אנר כי אני מרגישה שהכל אותו הדבר ומשעמם אבל ליליאן - את גאונה! הדמות של נינה עשתה בשבילי את כל הספר- אינטיליגנטית, ביצ׳ית וחריפה! איך אני אוהבת דמויות נשיות חזקות. לא הפסקתי לצחוק מהשיחות שלה ושל לורנזו. לקח לי זמן להבין מה כל ההייפ לגבי לורנזו, גבר אלפא טיפוסי שבחלק מהמקרים רציתי אפילו להרוג אותו אבל (!!!) נינה השפיעה עליו מאוד במהלך הספר ואני לגמרי מבינה למה כולם כל כך אוהבים אותם. הספר יחסית ארוך, 550 עמודים אבל כל כך נהניתי ממנו! אולי הייתי מקצרת 50 עמודים אבל זהו. באמת. העלילה של הספר תשאב אתכם לעולם חדש וממכר. ממשיכה לספרים הבאים בריצהההההה
וואו. אני חייבת לומר שאני חושבת שעבדו עלי... עם כל הדברים המעולים ששמעתי על הספר הזה התרגשתי זה רבות לשבת ולקרוא אותו. אבל שהתחלתי הבנתי כמה שיקרו לי, בספר הזה מתואר גבר מסוכן, ובחורה שעברה דברים אבל תכלס גרועה כמו הגבר. זהו לא סיפור אהבה, אלא סיפור בגידה.
ספוילר
הסיבה היחידה שלורנזו ונינה ביחד היא כי הסופרת הייתה חייבת לגרום למריה למות.
טוב אחריי הרבה חפירות מצד חברות שלי סופסוף אני יכולה לומר שאני מתחילה את היקום של ליליאן. לפניי שאני מתחילה לכתוב את הסקירה יש לי שתי דגשים לומר. אני בן אדם שבכללללל לא אוהב ספרי מאפיה. פשע וכו… אני הכי בן אדם של ספרים עדינים, ואני נותנת פה שוב צאנס לטרופ שרוב הפעמים שקראתי אותו הוא היה כתוב רע. ופה למען האמת הופתעתי לטובה ואני חדמש מהספר הראשון שזה נשבעת בדם שאני כרגע יכולה להבין על מה ההייפ. נתחיל בזה שהכתיבה של ליליאן באמת ממכרת, זה ספר לא קצר, קרוב ל600 עמודים ומצאתי את עצמי הולכת לישון בשלוש לפנות בוקר בגלל שלא יכולתי להפסיק לקרוא וישר שקמה ממשיכה ורגע אחד אני בעמוד 390 ושניה אחר-כך בעמוד 470. כתיבה באמת ממכרת שאני חד משמעית מבינה את ההייפ. עכשיו נעבור לאיך שאני מנתחת את הספר. הקו עלילה מאוד טוב והספר באמת זורם בעיניי, לורנזו גבר אלפא סקסי ברמות שבאמת ממכר לקרוא עליו ונינה דמות נשית עם משהו שאני יכולה לנסות לקרוא לו עמוד שדרה…( אבל תכף נחזור לנינה.) ליליאן מסבירה מאוד טוב ומהיר על העולם של המאפיה פה ומי זה מי, הרגיש לי מאוד מוזר שמזה שהם עזרו לה לא לשתות משקה עם סם אונס זה עבר בשניה לזה שלורנזו אובססיבית אליה. אבל נמשיך הלאה. ממש אהבתי את החברות בין נינה לענת ואחת שהן דואגות אחת לשניה. מבחינת הגברים כמו שאמרתי היה לי קשה בהתחלה עם כל הגבריות המאוד נוקשה הזאת אבל כמו שאמרתי אני גם לא רגילה לקרוא ספרים כאלה ובדרך כלל פחות מתחברת,אבל לאט לאט התרגלתי וממש אהבתי את זה. נינה בעיניי עם עמוד שדרה מול אנשים אבל היא מתרככת מהר מאוד מול לורנזו. בין אם זה לא לנשק את אותה לפניי שעובר עשרים וארבע שעות מאז שנישק את מריה שהם לא באמת עומדים בזה תמיד. כן הרגיש לי שלורנזו גם קצת מטומטם בקטע הזה של למה מריה הדרדרנו למצב הזה. אחי? שניה תסתכל מסביבך. אתה כלב לילה עם המאהבת שלך ולא שם זין עליה ברור שהיא תדרדר לאלכוהול וכו, כן בעיניי היא התנהג חד משמעית לא בסדר. ממש אהבת את הקשר של מריאנו (אהבת חיייי) ונינה והחברות שלהם וגם מהר מאוד אחרי שמקיאנו ואמילי התחתנו התחברתי לאמילי, פחות התחברתי לסצנות שלהם בישראל. כן יכול להיות שאם הייתי קוראת בבסיס ספרי מאפיה הייתי נותנת פחות ניקוד, אבל כרגע הספר הזה נתן לי רושם מעולה על כל הטריפ הזה לראשונה, מאוד נהניתי מהספר והוא היה ממכר.
טרופים:מאפיה,שונאים לאוהבים,דמות נשית חזקה ,חטיפה,בגידה טריגרים:רצח,
כל כך הרבה זמן רציתי להתחיל את הסדרה הזאת וקיבלתי עליה מלא המלצות במשך שנה ואמרתי לעצמי שאני חייבת להתחיל אותה,הקדמתי אותה ברשימה שלי והאמת בגלל שידעתי קצת על הספר לפני שהתחלתי אותו וגם בגלל שאני פחות חובבת מאפיה הגעתי אליו בלי ציפיות גבוהות,עכשיו זה נראה שהסקירה הולכת להיות שלילית אבל תצטרכו להמשיך לקרוא כדי לגלות אם אהבתי את הספר או לא אהבתי אותו.
"הילדה המטורללת הצליחה לצחוק עליי ועל האנשים שלי ,אני לא יכול לחכות לרגע שבו היא תיפול לידיים שלי."
נינה נוימן בת ה27 היא שוטרת שעברה מישראל לניו יורק לאחר אובדן שהיא חוותה,היא מטביעה את בצער שלה באלכוהול ובמסיבות ,ובאחת המסיבות היא פוגשת את לורנזו. לורנזו טורנטיני הוא ראש המאפיה האיטלקית בניו יורק,הוא אחד הגברים העשירים והמבוקשים ביותר,הוא אכזרי,קר ,חכם וכמובן שהוא לא מאמין באהבה. כשנינה רואה משהו שהיא לא הייתה צריכה לראות ,לורנזו צריך להביא אותה לידיו אבל נינה מתחוכמת והיא לא מתכננת לעשות לו חיים קלים .
המחשבות שהיו לי בתחילת הספר הם מה לעזאזל וזה מתקדם לי מהר מדי וכל כך הרבה פרטים כבר בפרק הראשון ובכנות הרגיש לי שההתחלה הייתה קצת מסורבלת,העלילה נשמעה לי טוב כי שוטרת וקאפו זה נשמע תמיד טוב אבל מסתבר שהיא כבר לא שוטרת ועזבה את המשטרה לפני שנה ,והוא לא מתנהג כראוי לקאפו -הכוונה שלי היא שהוא לא מבין למה הוא לא שוכב נגיד עם נינה או מה הוא רוצה ממנה וכן סבבה למישהו שלא מאמין באהבה זה הגיוני אבל הייתי צריכה פשוט שהוא יגיד או יחשוב שהוא מרגיש אליה משהו .גם הפריע לי העניין שלורנזו משחק ועובר בין שתי הנשים בחייו,במיוחד שאחרי שהוא הודה בפני נינה שיש לו רגשות כלפיה.היו עוד כמה דברים שהפריעו לי אבל אני חושבת שיש מצב שכבר עשיתי ספוילרים..
אני כן חייבת לציין שהכתיבה והסמאט ממש טובים ובגלל שזה ספר הראשון בסדרה אני משתדלת לא לשפוט בקשר להמשך קריאת הספרים הבאים ,הספר הבא על מריאנו ואמיליה נשמע לי יותר טוב אז אני מקווה שאני יותר אוהב אותו .
✨️"עדיף להיות גיבור מת מאשר פחדן חי"✨️ באתי לספר בציפיות גבוהות והוא גם מדורג מאוד גבוה בספרים של ליליאן אבל ממש התאכזבתי. לפני שאתחיל בביקורת אגיד שהספר ארוך הוא בדיגיטלי 513 ומודפס כמעט 600 עמוד.. אני ממש לא רואה סיבה ל600 עמוד הוא היה ארוך בטירוף ולא מוצדק בכלל לדעתי היה אפשר לקצר ב150 עמוד אם לא יותר. הספר לא כתוב טוב ואני אפילו לא יודעת אם להחשיב את זה לחיקוי של קורה כי קורה כל כך טובה ומה שקראתי כאן פשוט איכזב אותי בטירוף. אני חושבת שהסופרת לא עשתה עבודה טובה בכך שהיא לא למדה באמת על המאפיה וכתבה המון שטויות. אני חושבת שלקרוא רק ספרי מאפיה ולכתוב ספר זה לא מספיק, צריך לבוא לספר ברגע שיש לך כבר את כל המידע ולא לנסות ליצור איזה שהוא סיפור בדיוני או לנחש. וכן הרגישו לי המון דברים לא הגיונים: הספר מתחיל בכך שעוד לפני שיודעים את השמות של הדמויות הם נפגשים. לורנזו בחור רכושני ואובססיבי כמו שכולן אוהבות בספרים אבל הוא מתנהג בצורה לא הגיונית... הוא החליט לקחת את נינה כי היא גילתה על המאפיה ולפי מה שהסופרת מתארת כל מי שיודע על המאפיה צריך להיות כבול אליהם... לא שמעתי על דבר כזה בספרי מאפיה בחיים. תקנו אותי אם אני טועה ויכול להיות שהוא לקח אותה נטו מרוכשנות אבל היא הייתה צריכה לפרט על זה יותר ולא לתת הרגשה שכל אחד שהוא לא מהמאפיה ויודע על המאפיה צריך להיות כבול אליהם. הדבר הבא שהפריע לו הוא ענייו הקאפו, לורנזו מתחיל בספר לא כקאפו, הוא הבן של סגן הקאפו מה שבכלל לא מקשר אותו לקאפו בקשר דם לפחות כלומר הוא בכלל לא קיבל את המעמד בירושה הוא התחתן עם בת של קאפו כדי להיות קאפו...? כולם יודעים שקאפו זה במשפחה. דבר אחרון שהוא ניכר והפריע לי שהיא החליטה לקחת חלקים מהספרים של קורה בנולדו לדם ובעיקר בקאמורה ולהוסיף לספר (לא אגיד מה כי זה ספוילר). אני כן נהנתי מהאינטראקציה של לורנזו ונינה ואני חושבת שנינה היא בין הדמויות החזקות שיצא לי לקרוא עליהם בזמן האחרון. אבל שום דבר לא מצדיק את ההייפ על הספר.
*מכיל ספויילרים* נטשתי באמצע. מזה היה אמור להיות? מתחתן עם מריה לוקח את נינה כמאהבת מכניס את מריה להיריון ואז עוזב אותה בשביל נינה? וההיריון היה מתוכנן כן? הוא החליט להכניס את מריה להיריון כדי שהיא לא תהיה בודדה ואז כשהיא נכנסה להיריון הוא החליט לעזוב אותה. זה כל כך מזעזע. בתחילת הספר היו לי תקוות שהוא לא יתחתן עם מריה. באמצע הספר היו לי תקוות שהוא בכל זאת ישאר נאמן לנינה, שהוא לא ישכב עם מריה. אבל אז הוא הכניס אותה להיריון.. מזעזע בעיניי. וזה כל כך חבל כי הכתיבה טובה. הסופרת יכלה לבטל את הנישואים בדקה תשעים / לכתוב סיפור יפהפייה על מריה ולורנזו אבל למה, למה לעזאזל לכתוב ספר שכולו בגידות על גבי בגידות?! אני אמשיך לספר הבא בסדרה נטו בגלל כל ההמלצות שקיבלתי. אם גם את הספר הבא לא אוהב אני פשוט אנטוש את כל הסדרה הזאת
⭐️⭐️⭐️⭐️ איך נהנתי ככה? בכלל לא ציפיתי שזה יקרה כבר כמה שנים שאני שומעת בעיקר ביקורות סבירות או לא טובות על הספר הזה ומודה שאני לא כזה הצלחתי להבין למה ולמה לקחו את כל מה שהלך שם כזה רציני הרי זה ברור מההתחלה שלורנזו מתחתן בנישואי שידוך עם מריה ובעזרת זה יהפוך לראש של המאפיה, אלו לא נישואים עם אהבה או עם איזשהו קשר עמוק והוא בוגד בה עם נינה סליחה אבל לא סליחה בגידה/משולש אהבה תמיד יתנו לי את הכי הרבה דרמה ועניין זה כיפי בטירוף והיו מלא קטעים ספייסים וסקסים בין לורנזו לבין נינה וזה שזה אסור רק הוסיף יותר
נינה הרבה מהזמן מעצבנת ולורנזו מטומטם בדרך שלו והספר היה ארוך מידי הוא לגמרי יכל להיות קצר יותר אבל עדיין מצאתי את עצמי נהנת זה ממש הרגיש לי ספר קומדיה לא הפסקתי לצחוק הכתיבה הייתה סוחפת והבנייה של עולם המאפיה כתובה מעולה, מעניינת, משאירה טעם של עוד ולא כתובה בתבנית המשעממת, אני רק בספר הראשון בסדרה שיצא לפני עשור אז אני בטוחה שאראה אפילו שיפור בהמשך הדמויות המשניות וואו אני חייבת להגיע כבר לדואט של ענת ורומאו ומריאנו הוא הלב
3.5⭐️ ההתחלה הייתה לי קצת קשה מבחינה של הכתיבה, היא הרגישה לי קצת מוזרה ומסורבלת אבל ככל שהמשכתי ככה התרגלתי יותר לכתיבה ומאוד נהניתי מהספר. העלילה די לא מחדשת כלום בטרופ של מאפיה אבל עדיין מהנה מאוד.
נהניתי ממש מהכתיבה ומהסיפור ככלל לקרוא דמות ככ ישראלית בסיטואציה שכאילו לא תואמת את ההתנהגות שלה היה ממש משעשע עבורי כן סלדתי קצת מהסוף, כל עניין ההריון פשוט לא בשבילי ואני חושבת שזה נעשה בטעם רע אבל חוץ מזה היה חוויה מצפה להמשיך
This entire review has been hidden because of spoilers.
הכתיבה היית מעלה ומעניינת, הרגשתי שהיו בינהם המון בעיות של תקשורת וזה באסה כי זה חצי ספר ושזה יה נמרח מדי אבל סך הכל ספר טוב, ממליצה למי שמאוהבת מאפיה איטלקית ורוצה לגוון עם דמות ישראלית
אחלה ספר קולח וזורם אהבתי את זה שגיבורת הסיפור היא אישה חזקה ולכאורה נשארת ככה עד הסוף אם כי יש ניסיון לתת לה נופך יותר נשי לקראת הסוף מבחינת העיסוק הלא קשור