היא נולדה בסערת המלחמה, ועד היום מתווכחים על היקפה ועל נסיבות היווצרותה. היא מופיעה תמיד ברשימת נושאי הליבה בסכסוך הישראלי־פלסטיני, אבל איש כמעט אינו עוסק בה. מבחינה מספרית לפחות היא מסובכת פי עשרה מבעיית ההתנחלויות, אבל קהיליית עושי השלום נוטה משום־מה להתעלם ממנה. בספרם המרתק "מלחמת זכות השיבה" מספרים עדי שורץ ועינת וילף את הסיפור המלא של בעיית הפליטים הפלסטינים — אחד הנושאים המרכזיים בסכסוך הישראלי־פלסטיני שנעדר כמעט מהתודעה הישראלית והעולמית. זהו ספר ראשון מסוגו, שמנתח לעומק את בעיית הפליטים מראשיתה ועד ימינו, ומביא תיאור מקיף וממצה של האופן שבו נולדה תביעת השיבה הפלסטינית, של האופן שבו טופחה בידי הקהילה הבינלאומית, ושל התפקיד המרכזי, המוזר ואולי גם המטריד, שישראל ממלאת בהמשכה של המלחמה הזאת. בתקופה של חיפוש אחר חשיבה פוליטית חדשה ביחס לסכסוך ולדרכים לפתרונו, פותחים המחברים צוהר למכשול הגדול ביותר והמושתק ביותר העומד בפני כל הסדר. כל עוד מלחמת זכות השיבה נמשכת — לא יהיה כאן שלום.
זהו ספר עיון מרתק וליניארי על תולדות הסכסוך עם העולם הערבי בכלל ועם הפלסטינים בפרט. כרקע, הספר מתחיל בשלהי השלטון העותומאני, מאפיין את תחילת המאה העשרים כנפילת האימפריות והולדתן של מדינות הלאום, שחלקן הגדול שורטט על הנייר בידי המעצמות כמו צרפת ואנגליה בדגש על אזורי השפעה ופחות על היגיון של הומוגניות אתנית ותרבותית של אזרחי אותן מדינות חדשות. הספר מתאר את "תכנית החלוקה" של האו"ם, שהתקבלה ע"י מנהיגות היישוב היהודי בארץ ישראל (היא "פלסטין" בלעז) ונדחתה מכל וכל ע"י מדינות ערב בכלל וערביי הארץ הפלסטינים בפרט, את הכרזת בן גוריון על הקמתה של מדינת ישראל ואת תוצאות המלחמה שנפתחה ע"י ערביי הארץ ומדינות ערב, בה הערבים הפסידו הפסד צורב.
אבל עיקר הספר מתמקד בבעיית הפליטות הפלסטינית, בנושא העיקרי שעומד בבסיסה של הבעיה והוא טענת הפלסטינים ל"זכות השיבה" וב"בעיית הנצחת הבעיה הפלסטינית", הכולל את "זכות השיבה", באמצעות סוכנות "אונר"א", שבאמצעותה מדינות ערב מעולם לא לקחו אחריות על שיקומם בכוונת מכוון.
אני בטוח שרוב אזרחי מדינת ישראל כלל לא מודעים לסיפור שעומד מאחורי הפעילות של אונר"א, שבכסות האו"מ והאינטרסים של מעצמות המערב, ובראשן ארה"ב, ותתפלאו אבל גם ישראל עצמה, שמאפשרים לפארסה הזו להימשך במשך דורות ולהנציח את הדרישה הפלסטינית ל"זכות השיבה", שלטענת המחברים זכות זו כלל לא קיימת לפי הדין הבינלאומי ובהשוואה לטיפול בפליטים אחרים במאה העשרים.
לסיכום, זהו ספר חובה לכל מי שחושב שהוא יודע הכל על מהות הסכסוך שלנו עם העולם הערבי בכלל והפלסטינים בפרט ועל תפקידה המכריע של סוכנות אונר״א בהנצחת בעיית הפליטים הפלסטינים ולא בשיקומם כפי שהוגדר תפקידה מלכתחילה. ~~~~ לד"ר עינת וילף יש המון סרטונים בהם היא מסבירה את הבעיה, שזוכה להסבר מעמיק במיוחד בספר. הראיון הכי מעמיק בו צפיתי והכי קרוב לספר, הרבה גם בזכות המראיין, הוא הראיון המומלץ הזה, בו ד"ר וילף מותחת קו ישר משלהי האימפריה העותומאנית ועד לשביעי לאוקטובר הארור: https://tinyurl.com/bdejwzs5
המחברים עשו עבודה מצוינת בתאור של תהליכים שעברו על הפליטים הפלסטינים מהיווצרות הפליטים ועד ימים שלנו. כמו כן הם מראים איך תופעת הפליטים השפיע על הקונפליקט ואיזה משמעות יש לפליטים בתודעה הפלסטינית. הם גם מציגים טיעון משכנע למה צריך לפרק את אונר״א ואיך הארגון היה וממשיך להיות גורם מזיק ולא מייצב. באופן כללי בספר מופיעים מספר עובדות שלא הכרתי קודם, כמו למשל שמדינות ערב הצביעו נגד החלטת או״ם 194. הספר כתוב בצורה מעניינת אבל מחברים נוטעים לחזור על אותם דברים לא מעט פעמים ברציפות. בסופו של דבר אחד המסקנות העיקריות של הספר שפלסטינים חייבים לוותר על זכות השיבה בשביל שנוכל להגיע להסדר כלשהו איתם.
This entire review has been hidden because of spoilers.