בקולותיהם הצלולים נפרשֹ על פני למעלה מעשור סיפורה של משפחה נורמטיבית לכאורה, שמתאחדת בשעת משבר. האב כוורן ותיק, האם מנהלת בית ספר, הבת דיילת שמשתוקקת להכיר את העולם הגדול – והבן בוחר דווקא להיות עבריין. איך יגיבו בני משפחתו ביום שינסה להימלט מן החוק? בשפה שמתחלפת בין הרך והמעודן עד הגס והמחוספס נשזרים סיפוריהם ומתלכדים לסיפור אחד, שמעמיד במבחן את הנאמנות המשפחתית.
ערן בר־גיל, חתן פרס ברנשטיין, פרס ראש הממשלה וארבעה פרסי אקו"ם, מעלה דרך משפחה אחת דילמה מורכבת, וזו הולכת ומתעצמת ככל שמתקדם הרומן. על הדבש ועל המוות זכה בפרס אקו"ם ליצירות המוגשות בעילום שם.
לא רע. גויסתי רגשית ו"מודעותית". יש לאן לגדול, וגם - פחות מבינה את המתעניינים במיוחד ב"רעים". הרוע הוא כה חד-גוני ותמיד ניתן לרדוקציה פשוטה לתאוותנות, שהיא המשמים שבדחפים האנושיים. לטעמי (אלא לטעם מי?). כל דמות מורכבת היא מעניינת in as much as יש בה גם משהו טוב ומרומם יותר