צ`ואנג-טסה חי בסין לפני כאלפיים ושלוש מאות שנה. הוא אינו הפילוסוף המלומד ההולך בעקבות האחד וטוען כנגד האחר. הוא מתבונן במעוף הזבוב, בצעדת החיילים, בענפיו של עץ, במצנפתו של הפקיד הממשלתי ? בכל אותו תוהו ובוהו הקרוי ``עולם`` ? והוא צוחק. ומי שצוחק יחד עם צ`ואנג-טסה יודע שהצחוק הזה אינו סיני יותר מאשר יווני או יהודי, ואינו עתיק יותר מאשר היום או מחר.
庄子 or 莊子 Zhūangzi (c. 369 BC - c. 286 BC). Zhuangzi, or “Master Zhuang” (also known in the Wade-Giles romanization as Chuang-tzu) was, after Laozi, one of the earliest thinkers to contribute to the philosophy that has come to be known as Daojia, or school of the Way. According to traditional dating, he was an almost exact contemporary of the Confucian thinker Mencius, but there appears to have been little to no communication between them. He is ranked among the greatest of literary and philosophical giants that China has produced. His style is complex—mythical, poetic, narrative, humorous, indirect, and polysemic.
ספר שלקחתי איתי לנפאל, אחרי ששמעתי הרצאה מעולה של יעקב רז בה הוא ציטט מתוכו.
הסתבר לי שללא הפרשנות והעריכה של רז, הספר פחות מדבר אלי, וגם מרגיש פחות רלוונטי. כך לדוגמה, כשמדברים על מישהו שלא העדיף שום דבר על פני דבר אחר, רז מצטט "הוא האכיל את החזירים כאילו היו בני אדם", ומשמיט את סוף המשפט "ובישל במקום אישתו", מה שמייד מוציא מהאווירה.
אני ממליץ במקום לקרוא את הספר לראות סידרת ההרצאות המעולה - דרך הבודהה בלשון הווה.