מכריכת הספר :" הר האושר הוא לא סיפור על אושר. ברגעים רבים הוא מצחיק מאוד, אבל הצחוק הזה מבעבע בתוך קלחת של עצב. הוא ספר אופטימי מאוד, אבל האופטימיות שבו ניזונה מן החומר המפחיד של הרִיק. מככבים בו אישה ישראלית צעירה שמחפשת את דרכה המקצועית ואת דרכה בכלל, וגבר שוודי באמצע חייו, אקדמאי שחוקר את המשמעות המילולית המדויקת של טקסטים היסטוריים מרכזיים, ושני אלה מוטחים זה בזה באופן שיוצר שרשרת מרתקת של תגובות. הר האושר הוא ספר שנע בין חיפה לסטוקהולם, ובוחן את הקונפליקט שבין הפחד מהאחר לבין המשיכה אליו. זהו ספר שפורט על מיתרי המחשבה העמוקה, אך ככל ספריו של אמיר, מניע בראש ובראשונה את מצולות הלב. "
אנחה. כמה חבל כל סופר כל כך מוכשר. העיסוק של גוטפרוינד בשואה, נאציזם ומלחמת העולם ה 2 מוצא לו ביטוי חדש בספרו האחרון הכל כך מקסים. כל כך מלבב ונוגע ללב. ועצב ובדידות שורים על הכל.
פרופסור שוודי, מומחה ללשונות, חוקר את ההיסטוריה של הרעיונות הנאצים ולא מודע להיסטוריה האישית שלו. ישראלית שסבה תמך באגודה סודית שקידשה את הגזע העליון. והווה מתעתע וחמקמק שנמתח בינהם כאשר הוא מגיע לארץ לכנס בנושא מלחמת העולם השניה.
הספר נע בין עבר להווה והקורים הנרקמים בין הדמויות נמתחים על פני הגלובוס כולו.
ספר על אושר. קטן.
גמאתי את 200 העמודים שלו תוך מספר שעות ונותרתי עצובה על מותו של גוטפרוינד.