בריכה עירונית

by אדוה בולה

הם באים כמעט מדי יום, המנויים ב"בריכה עירונית", מהנהנים לשלום, מחכים יחד בתור למסלול, שוחים זה לצד זה. עבורם החמצן נמצא מתחת למים. המפגשים האקראיים בינהם משפיעים על מהלך חייהם: המלבישה שפוגשת על שפת הבריכה את אשתו של המאהב שלה; הצעירה שצריכה לעבור ניתוח מורכב, שואבת כוח משיחת מלתחות; ומציל הלילה מתאהב באישה שמפקידה בידיו את הנייד שלה בזמן שהיא שוחה.
הנובלות של אדוה בולה מאופקות ודרמטיות, מרגשות ואלגנטיות, אינטליגנטיות, אכזריות ומלאות חמלה. גיבוריה חיים בתחושת בדידות, ולא במקרה בחרו לעצמם ספורט אישי, אך לא הביאו בחשבון שבבריכה, לעיני זרים גמורים, הם מתפשטים מבגדים, תארים והגנות ונותרים עירומים ופגיעים.
שש הנובלות היפהפיות, העדינות והמטרידות בבריכה עירונית קורעות את המסווה הבורגני מעל פצעי הנפש וחושפות אותם: את פחד המוות והפחד מהחיים, את הכמיהה לאהבה, להכרה ולשייכות, ואת הניסיון הנואש להפיג את הבדידות האורבנית.

אדוה בולה, שחקנית ותסריטאית. ספרה הראשון, דברים שאני יודעת על ר', ראה אור בשנת 2012.

Genres: Short Stories

208 pages, Paperback

Published June 26, 2019

Reviews

[Siv30 · Rating 5 out of 5]

את הסופרת אדווה בולה סימנתי כסופרת מבטיחה ומסקרנת עוד בספרה הקודם "דברים שאני יודעת על ר".
מבחינתי בספר "בריכה עירונית" אדווה בולה מממשת את ההבטחה והיא לטעמי אחת הכותבות המוכשרות שיוצרות כיום במרחב הספרות העברית. הקול החד והמדוייק שלה אמפטי אבל בו בזמן מטיל אור בוהק וחסר רחמים על הסיטואציה ועל הדמויות שנראות המוכרות/ לא מוכרות לקורא מהמציאות הסובבת אותו והנושאים שהיא עוסקת בהם, מייצרים ספרות חזקה ועוצמתית.

המקבץ בריכה עירונית כולל 6 סיפורים מהמרחב העירוני התל אביבי. זוגות ויחידים שהמשותף להם הוא השחייה בבריכת דיזינגוף סנטר והמפגשים החטופים, אירעיים בינהן במרחב הציבורי. מוטיב שחוזר בצורה כזו או אחרת בסיפורים, היא האכזבה וחוסר המימוש: אכזבה מחיי הנישואים, מהקריירה, מהדירה, מהזוגיות. אור בוהק ומסנוור על סיטואציות שמוכרות לכל קורא ועל האינטראקציות בין הדמויות השונות בתוך הסיטואציות הללו.

רוב הסיטואציות בספר לא נעימות ברמת חוסר הנוחות שהן גורמות לקרוא. גם אם יש בינהן סיטואציות שמנטרלות את חוסר הנוחות הזו הקורא מבין שמדובר באשליה שמכסה על פנטזיה שתתנפץ. הדבר בולט בעיקר ביחסים הזוגיים, ברובם הדובר בסיפור מפתח לעצמו אשליה שמאפשרת לו לברוח מהמרחב הזוגי העוקצני. אבל לא רק.

אהבתי, ספר חזק שלא מאפשר להניח אותו מהיד. כל סיפור פנינה ששואבת להמשיך הלאה מייצרת סקרנות לגבי הדמות ולגבי פתרונות אפשריים לסיטואציה ומאידך אמפטיה עמוקה לדמויות שנושאות את המציאות העגומה על כתפיהן מבלי שיהיה להן מוצא מהמרחב הצר שבו הן כלואות.

[Zek · Rating 4 out of 5]

אחד הדברים הכי אהובים עלי זה הגילוי של אמן מוכשר בתחילת דרכו. כך זה היה עם אלבומו הראשון של אביתר בנאי וכך יש לי העונג לחוות את ההרגשה הזו עם אדוה בולה, הן בתחילת דרכה כשחקנית אליה נחשפתי בסדרות טלוויזיה והן בספרה הראשון והנוכחי שהוא השני שלה. אהבתי את הדרך בה היא מספרת סיפור, אהבתי כמעט את כל הסיפורים ובאופן אישי אני מאד מקווה שהיא תמשיך בשתי הקריירות במקביל ועתידה עוד לפניה.

[Shira]

קראתי 50% מהספר.

את הספר הזה החלטתי לקרוא כמעט אך ורק לפי ביקורות ולאו דווקא כי התקציר נורא סיקרן אותי. אני כל כך שמחה שעשיתי את זה, כי גיליתי סופרת צעירה חדשה יחסית, מוכשרת כל כך, שתענוג לקרוא אותה.

עם זאת, הספר לא היה לי קל לקריאה. נובלות וסיפורים קצרים הם לא הבחירה הראשונה שלי. אני אוהבת להיקשר לדמויות שלי, ובסיפורים קצרים ונובלות, אם הם כתובים טוב, אני נקשרת - ומיד זה נגמר.

נובלה ראשונה - 5 כוכבים. מתארת אישה המגלה שהיא חולה במחלה נדירה שאין מגלים את שמה, ושהיא צריכה לעבור ניתוח מורכב. הנובלה הזו השאירה עלי רושם עצום. המשכתי לחשוב עליה במשך יומיים לאחר מכן.

נובלה שנייה - 4 כוכבים. קשה לספר מבלי לספיילר. נובלה חזקה גם היא.

נובלה שלישית - 3 כוכבים. מתארת אישה שלדעתי האישית סובלת מדיכאון שלפני לידה. אהבתי את הנובלה, אבל למרות הרגישות הגדולה בה היא נכתבה, היא לא עוצמתית כמו שתי הראשונות.

אני מניחה את הספר בצד כרגע ברגשות מעורבים... בהחלט חושבת שאחזור ואסיים אותו יום אחד

[Lila Porat · Rating 4 out of 5]

ספר לא רע בכלל אבל סבלתי כשקראתי אותו. איך אני יודעת שסבלתי? כי כל הזמן בדקתי מתי כבר עוד סיפור אחד יסתיים... מה שהתנגן לי בתוך הראש בזמן הקריאה זה ELEANOR RIGBY של ביטלז -
שיר על אנשים בודדים מאוד. ואת השיר הזה אני יכולה לשמוע בלופים ואת הספר אני תורמת לספריה עוד היום.

[Racheli Zusiman · Rating 4 out of 5]

שש נובלות שהמשותף ביניהן הוא שכל הדמויות שוחות באותה בריכה עירונית בדיזינגוף סנטר. חלק מהדמויות מתארחות בכמה מהנובלות, ולדעתי יש גם אותה דמות מספרת שמשותפת לחלק מהנובלות, למרות שביקורות שקראתי טוענות שלא. הבריכה היא סוג של מיקרוקוסמוס - מצד אחד אנשים מגיעים אליה כדי לנקות את הראש, להתבודד עם המים, ומצד שני היא מהווה קבוצה חברתית, ויש לה אקלים חברתי משלה, כולל רכילויות, תפקידים, יחסים בין המבקרים והמבקרות השונים וכו'. הנובלות מאוד מתמקדות בהווי החיים הנשי, באימהות, בזוגיות וביחסים בין גברים לנשים, בחברויות בין נשים ועוד. הכתיבה מצוינת והזדהיתי והתחברתי לחלק גדול מהכתוב. מומלץ מאוד. אני מתכוונת לקרוא עוד ספרים של הסופרת הזו.

[Orly · Rating 3 out of 5]

כבר כמה פעמים לאורך שנים התחלתי את הספר הזה, וכל פעם אני סוגרת אותו באי נוחות או שיעמום אחרי כמה עמודים. כעת הגעתי לסוף הסיפור הראשון והתחלתי את השני, והתחושה לא השתנתה.

הסיפור הראשון משעמם ומרגיז. הוא אמנם עוסק באישה שחלתה במחלה קשה, ולכן יש לו פן כואב מובן - אבל הכל כתוב בצורה מרוחקת ומנוכרת, מנותקת אפילו. גם אנשים קרובים מאוד לאישה, לרבות בנה הקטן, לא מוזכרים בשמם; כל העיסוק הוא סביב המחשבות והתחושות הקדחתניות שלה; ורוב המחשבות הללו עוסקות בהשפעת המחלה על המראה החיצוני שלה. זה לא הצליח לעורר בי עניין או הזדהות.

הסיפור השני מתחיל מנקודה קצת יותר מעניינת, אבל מהר מאוד חוזר לאותו טון מרוחק ומנוכר, ולא הצלחתי לרצות להמשיך.

גם מקומה של הבריכה לא ממש משמעותי, לפחות ב-20% שקראתי. אז השם והכריכה היפה, שמושכים אותי כל פעם מחדש, לא ממש מצדיקים את עצמם.

זה די מאכזב, כי המעטפת של הספר מאוד מושכת אותי - הכריכה העדינה והמקסימה, השקט בכתיבה, וגם הביקורות תיארו בו הרבה קסם ויופי. אבל אני לא מצליחה להתחבר מספיק כדי להגיע להרגשה הזו, ונראה לי שאחרי מספר ניסיונות במשך כמה שנים הגיע הזמן לשחרר.

[Vera Novitsky · Rating 4 out of 5]

בספר כמה סיפורים, אבל כולם מספרים על כמעט אותו דבר - חיים אפורים של מעמד הבינים: עבודה ללא חדווה, יחסים מאומצים, קונפליקטים קטנים, וכל אלה ללא מוצא.

[Reuven · Rating 2 out of 5]

אני בעד להיחשף לסופרים וסופרות לא מוכרים. כך גיליתי כמה בעלי איכות אמיתית.
הפעם ניסיתי את אדוה בולה.
ששה סיפורים שמרכזם בבריכה עירונית. דמויות שונות, כל אחת וחייה. בחלקם המספרת בגוף ראשון –שיכולה או לא להיות אותה אחת בחלק מהסיפורים (האמת, אין לזה ממש חשיבות)- אישה הלוקה במחלה שאפשר לנחש את טיבה. שרוצה חיים מסודרים יותר בדירה שתהיה של משפחתה ופנסיה מבטחת בבוא הזמן. שרוצה 'טיים אאוט' מחברה. אחרות- שחקנית עבר עטורת תהילה שאינה מעוניינת מסיבותיה להגיע לערב לכבוד בעלה, מציל המתאהב בשחיינית לילית. הדמויות לפחות בחלקן קשורות זו לזו בכמה מהסיפורים.
זוגות מסוכסכים, חברויות ויריבויות, יחסים משפחתיים כולל אימהות מבוגרות מנג'סות, סבתא ונכדתה והורים לזאטוטים. מעין תמצית חברה אנושית שגרתית למדי שכולנו מכירים.
חוקים בלתי כתובים לגבי מסלולי השחייה וכמה זמן אפשר לתפוס אותם כשהצפיפות גוברת.באחד הסיפורים מתעוררת חמתם של האחרים כשהמספרת עוברת בהרבה את הזמן במעין אקט מרדני.
משום מה היו לי ציפיות לספר טוב יותר אבל לא התחברתי. הסגנון קופצני מאד, מעברים חדים מדי מזה לזה, מהווה לעבר וחזרה. בית הספר, צבא וקשרי עבר. הרצף נקטע. המון פסיקים מיותרים גורעים ('...לתחושתה של תהל,היתה על הסט אווירה של עייפות, שהלכה והחריפה, והיא, שרגילה היתה בחנות משלה,סבלה'). אין מבחינתי משהו שאפשר להגיד על הספר שהופך אותו למיוחד. יש אלמנטים של דרמות, כעס, סכסוכים, סיפור אחד (שלטעמי הטוב) על עולם התיאטרון ומאחורי הקלעים.
אממה, הכתיבה בפשטות- זה לא זה. מעֵבֵר לזיגזג המוגזם אין עומק אמיתי, הנסיון לחדור לנבכי הדמויות מצליח באופן חלקי ולא משכנע.
מודה שיש תחושה שהסופרת באמת מנסה להביא דבר מה שונה ורענן אבל משהו בביצוע חורק.

[Gal Eitan]

לא נעים לי לדרג את הדירוג שאני רוצה כי אני חושבת שלא הייתי אמורה לאהוב את הספר הזה. או להתחבר אליו. או להבין אותו. אני לא נהניתי ממנו כי אני פשוט לא קהל היעד שלו... אני לא חושבת שמישהו מתחת לגיל 35 יכול ממש להתחבר ולאהוב את הספר הזה.
כן משהו ביקורתי אחד שאני אגיד זה שאני לא אוהבת את הסגנון הזה של סיפורים קצרים. לא הרגשתי שהפקתי מהם משהו או יותר מזה - שהדמויות שם עברו משהו. קראתי סיפורים של שלושה עמודים שהדמויות שם עברו יותר תהליך ממה שהדמויות פה עוברות בסיפורים באורך של שלושים עמודים. אני באמת לא מבינה איך אפשר להינות מסיפורים שהם פשוט הצצה לחיים עצובים של אנשים עצובים, שיוצאים מהם בלי שום תחושה שלפני היה להם יותר טוב או שאחרי יהיה להם יותר טוב.
בשבילי זה היה ספר של כוכב אחד.

[Raya Dash · Rating 4 out of 5]

כתוב היטב, במידה נכונה של עצב

[Roni · Rating 5 out of 5]

ספר מצוין. דמויות מעוררות הזדהות, בנויות בחוכמה, קל מאוד להיכנס לעולמן. הצטערתי שצריך להיפרד מהן כל כך מהר, מתחשק לי לקרוא ספר שלם על כל אחת מהן.

[Shira · Rating 4 out of 5]

למה מגיע לי כל הטוב הזה? גם פנטזיה אורבנית, גם סיפור אהבה בלתי אפשרי וגם גיבורה יוצאת דופן?! כל הרכיבים לתבשיל מוצלח ביותר נמצאים בספר המיוחד והמוזר הזה ששורה עליו רוחה המבורכת והאניגמטית של התרבות היפנית ורוחותיה המוזרות, ואכן התבשיל משובח ביותר. פורטריית, סופרת עלומה שהחלה את דרכה בעולם הפאנפיקים העצום והמגוון(למי שלא מכיר, חפשו fanfic)יצאה לדרך חדשה והחלה לכתוב סיפרות מקורית משלה, למרות שגם פאנפיקים יכולים להיות מקוריים ומשובחים ביותר, ומה אומר ומה אגיד, יצא לה טוב!

הגיבורה הראשית והבלתי סבירה בעליל היא אישה צעירה, שלמדה בבית ספר דתי לנשים וכעת משמשת בו מורה. באופן מפתיע מתגלגלת לפיתחה ירושת ענק שכוללת הון רב ואחוזה מבודדת על צוותה. אך חברי הצוות אינם בדיוק מה שהם נראים. במיוחד לא הבאטלר כסוף השיער שעונה לשם המסתורי ארג'נט ובשעות הפנאי הופך לשועל רב זנבות. העלילה היא שילוב של פנטזיה אורבנית, כלומר פנטזיה שמתרחשת בעולמנו בהווה, וסיפור אהבה ייחודי ומשובב נפש. למרבה השימחה הפנטזיה נטולת אלימות אך רוויה במוטיבים מן התרבות היפנית דבר שהופך את הספר לחווייה ייחודית גם לבקיאים ובקיאות בז'אנר הפנטזיה וגם לחובבי וחובבות סיפורי האהבה הבלתי אפשריים. בקיצור, חוץ מהשם המוזר והכריכה הלא אטרקטיבית בעליל, אהבתי כל דבר בספר הזה ואני מצפה בקוצר רוח להמשכים.

נב1 שאפו למתרגמת לי עברון על עוד תרגום קולח ומשובח.
נב2 אשמח ממש לדעת מי הסופרת המסתתרת מאחורי שם העט האניגמטי.
נב3 אשמח לא פחות לעיבוד של הספר לסדרת אנימציה בסגנון "ארקיין" (למי שלא ראה, זה הזמן לרוץ לנטפליקס ולהתענג).

[Ella Kaufman · Rating 4 out of 5]

אנושי, רגיש, נוגע ללב. מקסים.