אפילו העבר יכול להשתנות. לגילוי המפתיע הזה הגיע הסופר נתן שחם בעשור התשיעי לחייו, כשהתחוור לו כי גם המעט שידע על עברה של אמו המנוחה נרקח מדמיונה, וכי חייהם כמשפחה היו מין משחק מחבואים משוכלל. ורדה שטיינמן, האישה היפה והעדינה, השברירית־לכאורה והמפוחדת־כביכול, היטיבה להחביא את הסיפור האמיתי של העשורים הראשונים לחייה ואת היסודות האמיתיים של אופייה, ואילו הוא מצדו הקפיד להסתיר ממנה כל דבר שעלול להסב לה מפח נפש, או אפילו סתם התרגשות שמוטב לה בלעדיה — משימה לא פשוטה לאיש מחתרות והרפתקן בלתי נלאה השש אלי סכנה.
סיפור הכיסוי הכפול של אימא שלי הוא ספר מקסים ושוקק חיים, פרי זיכרונותיו של ילד שגדל בתל אביב של ביאליק ושלונסקי ולימים היה לאחד מחשובי הסופרים בדורו; ספר שהוא מחוות אהבה לאֵם ותזכורת מופלאה לכך שהורים הם מאותם כתבי חידה שעל ילדים לפתור בכוחות עצמם.
בגיל 90, בספר יפיפה להפליא ובכתיבה קסומה, עושה הסופר נתן שחם מחווה מרטיטת לב לאימו הזכורה לו כאישה יפיפיה, רגישה, בעלת קול נפלא, אם מסורה לילדיה, מחנכת אהובה שאף אחת מהילדות שחינכה שינתה את שמה לוורדה ואשת סוד לבעלה הסופר, המסאי והעורך אליעזר שטיינמן.
במהלך המחווה זוכה הקורא גם לקרוא את סיפור ילדותו של הסופר בתל אביב של לפני הקמת המדינה, בחברת סופרים, משוררים ואנשי רוח גדולים. סיפור ילדות מאושרת למרות הקשיים הכלכליים שאליהם לא היה מודע ולמרות הבגידה הנוראית של אביו במשפחתו.
אימו של שחם, ורדה שטיינמן היא הציר המרכזי והעוצמתי של המשפחה. כל חיו חשבו בני המשפחה כי היא עזבה בית עשיר ברוסיה וקריירה עתידית באופרה בכדי להצטרף לבעלה אליעזר שטיינמן בעליה לישראל, מדינה שאף לא ידעה לדבר בשפתה. אולם, לאחר מותה התגלו לילדים סודות על חייה הקודמים של אימם.
הספר נע בין תיאור מערכות היחסים בתוך התא המשפחתי (אב- אם -2 ילדים) ובין תיאור מערכות היחסים של בני המשפחה עם מעגלי מכרים שחלפו בחייהם. הוא מתאר את הצללים והשקרים שנילוו למערכות היחסים המשפחתיות.
האם נדיבה אוהבת ומעניקה, מעולם לא איפשרה תחושת מחסור. היא היתה הרוח החיה והמלכדת של המשפחה (בטעות סברו הילדים והנכדים כי זו תוצאה של בית עשיר ומכובד ממנו הגיעה לעומת האב שהיה קודר, קצר רוח וסבל מחרדת עוני ). בראיון משנת 2015 עם הסופר לעיתון ידיעות, הוא אומר על אימו:
"אילו הייתה נשארת באודסה, היא הייתה לומדת שם על חשבון הממשלה. אבל היא התחתנה עם האיש הלא נכון, שכנראה הרשים אותה מאוד, ואולי גם האופן שבו התייחסו אליו גדולי הספרות העברית אז, ובעקבות פעילותו הספרותית נאלצה לברוח איתו משם. רק אחרי מותה גיליתי שהיא הייתה ילדת פלא: לולא התחתנה עם אבא שלי, הייתה יכולה להפוך לזמרת אופרה. במקום זה, ורדה שטיינמן נשאה על גבה משפחה של ילדי פלא - שלושה גברים, שלושה יוצרי ספרות מבוססים. "כולם כתבו במשפחה, מלבדה. אבל אפשר לומר שהיא פיצתה: היא סיפרה לכל אחד מאיתנו סיפור בדוי אחר על חייה, כל אחד לפי מידת קליטתו וגילו. רק כשהגיעו לארץ קרובי משפחתה מרוסיה גילינו שהכל היה לא נכון. כדי לא לספר לנו על הזוועות שהיא ראתה באוקראינה במלחמת העולם הראשונה - היא עשתה מהחיים אידיליה. אנחנו גדלנו במחשבה שהיא בת טובים"."
שכבה אחר שכבה נחשפים השקרים ומתגלות האמיתות. הבן דוד, שמתגרש מאישתו ונישא לאחרת ממנה יש לו 2 ילדים אך הוא לא מספר לאימו וגם הגרושה משתפת פעולה כדי לא לצער ולהמית את האם הרגישה והשבירה. כך הסבתא המסורה, שאף יצאה לפרישה מוקדם ובכך הפסידה זכויות פנסיה, בכדי לטפל בנכדיה, לא זוכה לפגוש את נכדיה האחרים.
למרות הנושאים שעולים בספר, הוא מחווה נפלאה לאימו. ספר יפיפה שכתובה ביד אמן.