אל הספר הזה הגעתי לאחר שקראתי בעיתון ״הארץ״ ראיון עם הסופר נועם זיו שכותרתו: ״החלטתי למות, קחו 5 דקות להיפרד. כשהעיתונאית הבכירה חלתה בסרטן - נועם זיו מספר על ימיה האחרונים של אשתו איריס מור, עורכת גלריה במשך 14 שנים, ועל המסע שעשה בגיל 64 אל הדלאי לאמה״
הראיון מכמיר הלב גרם לי לרכוש את הספר שמבוסס על הטרגדיה המשפחתית ומסעו של הסופר להודו. מדובר בספר מיוחד ולא שגרתי, מתובל בהומור דק ורובו נסוב על נוח, בן דמותו של הסופר, שנוסע לאחר ארבעה ימים מתוך ״השבעה״ על אשתו להודו למקדש של הדלאי לאמה ובמטרה ללמד נזירים טיבטים אנגלית...
האמת שפחות התחברתי לכל הקטע הזה של הודו והרבה יותר לסיפור המשפחתי שמבליח מפעם לפעם, במיוחד בחלק האחרון של הספר.
אני נותן לספר הזה שלושה וחצי כוכבים אבל די בטוח שמי שכן מחובר לכל מה שקשור בהודו ותרבותה ייתן לו ציון גבוה יותר.