תימהון

by Aharon Appelfeld, אהרן אפלפלד

אירנה עדה לרצח. לנגד עיניה נרצחים ארבעת שכניה היהודים, שלצדם גדלה. בעקבות המעשה אירנה קמה ובורחת מכפר הולדתה.
היא מבקשת לעצמה מפלט מבעל אלים ומזיכרון הזוועה, אך בעודה נודדת בין כפרים היא מגלה שהזוועה פשטה בכול. בכל מקום נרצחו יהודים, וזכר המתים וזכר הרצח רודפים לא רק אותה.
אהרן אפלפלד זכה לתהילה עולמית על ספריו, ותימהון הוא מהעזות שביצירותיו. אומץ לב, גדלות נפש וכישרון אדיר נדרשים כדי לצייר את המציאות מנקודת מבט של גיבורה כאירנה. אירנה, אישה בורה, שנגועה בעצמה במידה של אנטישמיות, מנסה להירפא ולהשיב לעצמה את "חוש האהבה", את תחושת הקדושה ואת היכולת להתפלל. מתוך כך היא הולכת ומקבלת על עצמה שליחות של אמונה. הגיבורה - ספק נביאת אמת, ספק משוגעת, שיכורה לפרקים, נודדת ומטיפה לאיכרים כי "ישו יהודי היה".

"אביו ואמו יהודים היו," היא מתעקשת. והאיכרים – ועמם אולי הקוראים – מגיבים גם על המשתמע: היהודים הם ישו. קורבנות הם נושא מרכזי ביצירה הזאת, ואירנה, קורבן להתעללות, מוצאת לב קשוב רק בקרב נשים. נשים מוכות וזונות הן שנוטות אחריה ונענות לבשורה החדשה־ישנה שהיא נושאת.
תימהון יוצא לאור בעידן שמרבים לעסוק בו בקורבנות, על בסיס תיאוריות פסיכולוגיות, חברתיות ופוליטיות. אפלפלד, כדרכו, נמנע מהתעסקות תיאורטית. הוא מעיד על הטוב ועל הרע, אך איננו מתיימר להסביר את מקורותיהם.
הקורבנות, בני אנוש, מוצגים בלי האדרה והתייפייפות. אירנה נפש פגומה, בני משפחת כ"ץ הרצוחים – חנוונים שאחת מבנותיהם מפגרת, והזונות – זונות. הייסורים אינם מקנים להם טוהר, אך הנכונות להיות איתם, לקחת חלק ולהעיד, מביאה לעולם מידה של חסד.
תימהון הוא ממין הרומנים שמתבקש לקרוא לפחות פעמיים. בקריאה ראשונה אנו מרותקים לעלילה ולקצבה. עובדה אחר עובדה מוצגות לפנינו: הכול מוחשי, מדויק, מרוכז. אלא שבהדרגה העובדות הולכות וצוברות איכות סמלית ומיתית. וכך, בקריאה שנייה, משוחררים מהמתח העלילתי, ניתן לנו ליהנות מיופיו של כל משפט ומהמשמעות המאירה שגלומה בקונקרטי.

222 pages, Paperback

Published January 1, 2017

About the author

AHARON APPELFELD is the author of more than forty works of fiction and nonfiction, including Until the Dawn's Light and The Iron Tracks (both winners of the National Jewish Book Award) and The Story of a Life (winner of the Prix Médicis Étranger). Other honors he has received include the Giovanni Bocaccio Literary Prize, the Nelly Sachs Prize, the Israel Prize, the Bialik Prize, the Independent Foreign Fiction Prize, and the MLA Commonwealth Award. He is a member of the American Academy of Arts and Sciences and has received honorary degrees from the Jewish Theological Seminary, Hebrew Union College-Jewish Institute of Religion, and Yeshiva University.

Reviews

[Guido · Rating 2 out of 5]

'Antisemitisme in het Oekraïne van de jaren veertig, gezien door de ogen van een christelijke jonge vrouw.' En: auteur Appelfeld, zelf holocaust-overlever, schreef een omvangrijk en veelvuldig vertaald oeuvre bij elkaar, werd gelauwerd met en genomineerd voor allerlei prestigieuze prijzen (weliswaar niet voor Verwondering, maar dat terzijde).
Dat klinkt goed, wekt dus verwachtingen.
Wat een ontgoocheling!
Over de doden niets dan goeds natuurlijk (Appelfeld, geboren in 1932, stierf in 2018). Maar hoe hij in Verwondering een interessant thema zó kinderlijk en zó clichématig beschrijft.... dat doet toch de wenkbrauwen fronsen. Oké, wat er gebeurt met de Joodse familie Katz grijpt naar de keel. Maar hoofdpersonage Irena (en haar inzicht dat Jezus een Jood was, haar visoenen en daaropvolgende missioneringsdrang) is volstrekt ongeloofwaardig. De dialogen voelen onnatuurlijk aan, zijn ronduit tenenkrullend. Verwondering is op alle vlakken een gemiste kans.
Een te hard oordeel misschien - ik heb Appelfelds vroegere werk niet gelezen; misschien moet ik zijn Badenheim 1939 een kans geven. Maar deze Verwondering gaat wel onverbiddelijk naar De Slegte.

[Heilke · Rating 4 out of 5]

Mooi geschreven roman over de spirituele reis van een jonge, eenvoudige vrouw tegen de achtergrond van de jodenvervolging in een Oekraïens dorp. De universele mechanismen van discriminatie en stigmatisering worden met een scherpe pen blootgelegd.

[Raya Dash · Rating 4 out of 5]

ספר מוזר שיוצר תהומות עצב ללא מוצא או סיכוי לקתרזיס, כמו כמה דברים הקשורים למציאות. דעתי היא שאם לא יחויבו כל בני האדם - לפחות בעולם המערבי, אבל בשום עולם לא יזיק - אם לא יחויבו כל בני האדם עד גיל עשרים לקרוא כמה שיותר ממה שיש לאפלפלד להגיד, אין לעולם הזה, כלומר לאנושות שבו, כל תקנה. ו-כן, אפלפלד היה גאון, גאון עם שליחות - לבטא את התימהון הראוי: על מה ולמה בכל דור ובכל מקום נוהגים בני האדם, אחרים ויהודים, נבזות - לא מוצדקת - כלפי היהודים. שאלה מעניינת. אם לא הייתה השואה מתרחשת בימיו הרכים של מר אפלפלד ייתכן שהיו דרכים רבות ומגוונות ליהנות מהגאונות שלו. כמו שזה - יש לו רק תפקיד אחד: להיות יכול להציל את האנושות (אם רק תטה אוזן ללחישה המפוארת שלו). תפקיד די רציני דווקא
אישית אני יותר כרוכה אחר הסיפורים שיש לו לספר על היהודים, ופחות אחר הסיפור הזה, על נפש אחרת קרועה ובלתי מנומקת חלק רציני מהזמן, אבל גם. גם. בהחלט. גאוני

[Michal · Rating 4 out of 5]

ספר יוצא דופן של אפלפלד. הגיבורה איכרה פשוטה שסובלת מבעל אלים ושתלטן, עדה להתעללות וההריגה של שכניה היהודים שעם בתם יש לה יחסי אהבה/קנאה, לא מצליחה להתמודד ובורחת מהכפר ומתחילה במסע בו היא מנסה להתמודד ולעמת את הגויים עם יחסם ליהודים... עד לשגעון.

[Esther Neven · Rating 4 out of 5]

Mooi geschreven boek van gelouterde schrijver. We zien hoe antisemitisme oprukt in het Oekraïne van de jaren 40. Een jonge vrouw verlaat haar mishandelende man en we volgen haar reis als spiritueel leider.

[Jan Mars · Rating 1 out of 5]

Eerst denk je: wat is dit boek houterig vertaald, maar dan realiseer je je dat het gewoon slecht geschreven is en nergens over gaat, laat staan dat het, zoals de flaptekst meldt, 'nog lang zal nazinderen', wat dat ook mag zijn. Het gaat over Irena, 27 jaar en een jaar of acht niet gelukkig getrouwd met Anton die haar dagelijks verkracht ondanks haar hoofdpijn. Op een nacht gaan de koeien dood en er zijn joodse buren, de familie Katz, die bedreigd wordt door een politieman, nou ja, enzovoort. Ik heb het 60 bladzijden uitgehouden en toen geloofde ik het verder wel.
Toch is het moeilijk uit te leggen wat er slecht is aan dit boek. Het zijn de bizarre dialogen, maar ook de rare gedachtensprongen, en de stijl, die mij deed denken aan een opstel van een vierdeklasser met aldoor en toen en toen, en de beschrijving van de mensen en wat ze meemaken, en de zeurderige toon waarop de lotgevallen van Irena verteld worden, die mij elke nieuwsgierigheid ontnamen.

[Nathalie Maes · Rating 3 out of 5]

2.5 sterren.