"האירוניה העצובה היא שבית המשפט העליון בישראל הפועל מכוח חוק יסוד שקובע את ערכיה של ישראל כיהודית ודמוקרטית, יוצר בהדרגה ישראל שאינה יהודית, אף לא דמוקרטית" — השופט האמריקני רוברט בורק
בשנת 1995 נפל דבר בישראל. בית המשפט העליון בראשות הנשיא אהרן ברק הודיע לאזרחי ישראל כי יש להם חוקה. ההודעה הסתתרה בין עמודי פסק דין המזרחי, שהיה לאבן הפינה של המהפכה השיפוטית בישראל. תחילה, איש לא שם לב לחדשות המרעישות. עם הזמן, וככל שגדל תיאבונו של בג"ץ לכוח, החלה המערכת הפוליטית להבין את חומרת המצב: לישראל יש "חוקה" שהכנסת לא חוקקה, ואדונה של החוקה הזו הוא בית המשפט העליון.
הספר שלפניכם נוטל על עצמו משימה מורכבת וקשה: להאיר את קורותיה של המהפכה השיפוטית שחולל בית המשפט העליון, להסביר את נזקיה העצומים, ולחשוף היבטים חשובים בה, שהקורא הישראלי אינו מודע להם.
עורך הדין שמחה רוטמן, ממייסדיי התנועה למשילות ודמוקרטיה, חושף ומנתח במפלגת בג"ץ פסקי דין והכרעות, שקשה להאמין כי פורסמו על ידי בית משפט במדינה דמוקרטית — החל מהפגיעה האנושה בהפרדת הרשויות בישראל, עבור בחיסול הממוקד שבוצע בחופש החוזים ובכלכלת השוק, וכלה בביטול מדיניות הקרקעות ההיסטורית של הציונות.
מפלגת בג"ץ מבקש לפרוש בפני הקורא הישראלי את קורותיה של גניבת שלטון זוחלת, המאיימת להפוך את ישראל למדינה שבה העם אינו קובע, נבחרי הציבור אינם נחשבים והשלטון מסור בפועל בידי חבורת משפטנים שאיש לא בחר, חבורה הדוחה את חזון המדינה ואת ערכיה לטובת חזון, ערכים וסדר יום משלה.
למי שמוטרד מהמצב במדינה ומעוניין להבין את טענות הימין על הצד החזק ביותר שלהן, לא תתאכזבו.
ביכולת אינטלקטואלית מרשימה טווה רוטמן נרטיב וחושף דפוס. ניכר שנעשו כאן שיעורי בית רציניים, והשימוש הדי תדיר במקורות מגוונים מבחינה פוליטית (לא מעט מתוך עיתון "הארץ", וכמובן מתוך פסקי הדין עצמם) מקנה לספר מימד של יושרה.
מובן שלא מדובר בספר "מאוזן" או "אובייקטיבי", אך מאחר והוזהרתי על ידי חלק מחברי ממחנה השמאל-מרכז לגבי היושרה של האיש, צללתי בעצמי לחלק מהמקורות כדי לוודא שלא נשלפו משם ציטוטים והוצאו מהקשרם. לשמחתי, לא נתקלתי בשום דבר כזה. ההיפך הוא הנכון: קריאת חלק מהמקורות בשלמותם שופכת עוד אור ומשלימה את התמונה עבור הקורא הסקרן. אפילו נברתי בויקיפדיה כדי לספוג תיאורים אובייקטיביים יותר של אירועים שהוא מזכיר בספר. מעט אי הדיוקים שכן מצאתי היו זניחים.
אינני יודע מה יהיו תוצאותיה של הרפורמה המשפטית (או המהפכה המשטרית, תלוי לאיזה צד של המפה אתם שייכים), אבל הקריאה בהחלט עזרה לי להבין איך נראה העולם ממחנה הימין. יותר מהכל, ברור לי שאם תקולף מהעניין האמביציה הפוליטית של חלק מנחברי הציבור שלנו, לא יהיה קשה להגיע למתווה מוסכם. כי כמו בעניינים מדיניים רבים, הבעיות שהימין מצביע עליהן היום עלולות להיות הבעיות שהשמאל יסבול מהן מחר (ולהיפך). והקשבה והבנה הן תנאי מקדים לפתרון ולריפוי.
טוב, אני לא בטוחה למה ציפיתי בדיוק כשהחלטתי לקרוא את הספר הזה. למען האמת, ידעתי ששמחה רוטמן ואני לא מסכימים על כמעט שום דבר, כי יצא לי לשמוע אותו מדבר פעמיים בשנה האחרונה. אולם, הוא היה בחור די כריזמטי, ורציתי לנסות לרדת לסוף דעתו. אני חושבת שהספר הזה כן עזר לי להבין את נקודת המבט שלו טוב יותר, אבל העניין הוא שאני לא בטוחה שזה משנה כל כך. אם קיוויתי שחשיפה מעמיקה יותר לדעות מנוגדות לשלי תעזור לי להעמיק את הדעות שלי עוד יותר, אני מניחה שהתאכזבתי קמעה. אומנם הדעות שלי היו לי ברורות מאוד, אבל לא הרגשתי שהן אותגרו בכלל ע"י קריאת הספר. שמחה הציג כל נושא לפי ראות עיניו, והיו רגעים שהרגשתי שהוא מציג את זה בצורה שנוחה לו כדי להעביר את הנקודה שלו, אבל עדיין לא הרגשתי טיעונים עמוקים שגרמו לי לחשוב על הנושא מחדש, או שהרגשתי שאני צריכה לענות להם. במשך מרבית הקריאה בעיקר הייתי מתוסכלת כי ההשקפה שלו כל כך מנוגדת לשלי שהיא כבר נראית לי לא הגיונית. כמובן, זו רק דעתי. אני פשוט חושבת שזה ספר שאנשים שגם ככה מסכימים איתו יוכלו ליהנות ממנו, אבל גם הם לא באמת ילמדו הרבה, כי זה יהיה יותר שטיפת מוח מאשר באמת הרחבת אופקים, כנראה. אנשים שלא מסכימים איתו לא בהכרח יפיקו יותר מדי (כמוני). ובנימה זו – אם למישהו יש המלצות על ספרים שקוראים לצמצום סמכויות ביהמ"ש העליון, אני אשמח לקבל אותן, כי אולי הם כן יצליחו לאתגר את העמדה שלי בצורה טובה יותר :)
הוא כותב יפה אבל מאוד מפוזיציה ובנושאים שהייתי יותר בקיא בהם זיהיתי את הכשלים הלוגיים בדבריו או מידע שלא שיתף שהיה מחליש את טיעוניו. מנגד, יכול להיות שיש הבטים מהותיים של הביקורת שלו שכל מי שחפץ בחוזקתה של הדמוקרטיה הישראלית חשוב שיכיר. עם זאת, אי אפשר להתעלם מכך שכותב הספר לבסוף הצטרף למפלגה שחורטת על דגלה הקמת מלכות בישראל על בסיס חוקי ההלכה ולמעשה קץ הדמוקרטיה הישראלית.