הספר מתאר את שאול סמל, סופר ידוע. גבר נרקיסיסט, נצלן, רמאי. עם יחסים
מאוד מורכבים עם אמו, גרושתו, ילדיו ונשים נוספות, שלמעלה מעשור לא פירסם ספר.
מצאתי קוים מגבילים לביוגרפיה של הסופרת (למרות שבראיונות היא אמרה שהספר לא אוטוביוגרפי) אב סופר ידוע, הבן שחקן כדורסל שמתלבט לגבי לימודים בחו"ל והבת שבעתיד כנראה תהיה סופרת.
הסופרת היא פסיכולוגית ומרגישים שבאבחון הדמויות הודגשו היבטים פסיכולוגיים. ניתן להגדיר באפיונים פסיכולוגיים את הדמויות. היה חסר לי הפאן של המטפלת הזוגית כי ברור לי ששאול סמל חייב לעבור טיפול זוגי עם כל אחד מהסובבים אותו.
זמן שאול- חי על זמן שאול – עפ"י המילון: "עומד למות, להעלם או להסתיים סופית בקרוב". ואכן בספר אנו מלווים את שאול ברגעים שבהם הוא מתמודד עם הפחד שהחלק הטוב של חייו כסופר מאחוריו, דבר שמניע אותו לנצל ו"לגנוב" סיפור שאינו שלו.
בספר מוזכרים סופרים (רשימה חלקית: פראנזן, שייבון, וירג'יניה וולף, דורית רביניאן, עמוס עוז, עדנה מזי"א) ספרים רבים (התיקונים, הזקן והים, פעמון הזכוכית, חדר משלך, דודה חוליה והכתבן, תקנות בית השיכר ועוד) והכנתי לי רשימה מומלצת של ספרים איכותיים .
בעמוד 272 שאול סמל מזכיר סופרים שמתו במחלות או שהתאבדו ואז שאול אומר: "להשתגע בגיל מוקדם, להזניח את עצמך ולמות בודד ודפוק, זה סיכון מקצועי שלוקחים סופרים שמכבדים את עצמם." וגם " האם סופר גדול צריך להיות גם בן-אדם גדול?"
הספר כתוב היטב, מרתק מותח ומאוד זורם. לעיתים הרגשתי צורך להשפיע על הדמויות באופן אקטיבי, למשל, למנוע מלקחת את "כדור הקסם" בפעם השלישית. היו רגעים שרציתי "להעיר" את שאול סמל ולהזכיר לו שגם סופר הוא קודם כל בן-אדם!.
אני מאוד ממליצה על הספר!