סיבוב פרסה חד שנוגה מחליטה לבצע, מרחיק אותה מבית הוריה בקיבוץ, ובה בעת גם מקרב אותה לשם, לזיכרונות, לסודות, לטראומות ואל שפת האם. "מי יודעת איך אומרים באמא מוזיקת ג'אז?" אמנון שאל, ונרקיס והדס בקושי החזיקו את הבטן מרוב צחוק כשענו: "מוזיקת גָז." ומי יודע איך אומרים באמא כלב? והתפוצצו מצחוק כשענו: "חתול!" זה היה נכון. "איך אומרים באמא סיגריה?" ופתאום ידעתי בעצמי את התשובה. "מקטרת," אמרתי די בשקט, אבל הם שמעו. בבת אחת הם השתתקו והסתכלו עלי. ואז התפוצצו שוב מצחוק. ככה גיליתי שאני יודעת עוד מילים בשפת האמא. ידעתי "הֵא לך" (נכון, נוגי, זה נכון) וגם "מגיע לך". וקיבוץ באמא זה "מחנה," מלוכלכת זה "מלוכלכה". נוגה נשאבת אל מערבולת של געגוע ואשמה שמסתחררת מן הילדות שלה, ואולי עוד מילדותה של אִמה בפולין. לכאורה רגליה נטועות היטב בהווה — יש לה משפחה וקריירה — בכל זאת המערבולת מסחררת ומושכת אותה אל מצולה של סודות, צפנים, כאבים לא מדוברים ואשמה, הנוהמים בתוכה את נהמת הבדידות והתלישות: אמא. לרגל הנסיבות מזמן לנו בירור נוקב של חוויות החבוּת, החמלה והחיפוש המתמיד אחר האמת, שהיא "כמו אש. צריך למצוא תמיד את המרחק הנכון. אי־אפשר ממש לגעת בה." הוא מתחקה אחר המקום שבו הסתבכה השפה של נוגה עם זו של אמה ומפגיש אותנו עם השאלה, האם יש סיכוי לתיקון ולשחרור מהכבלים הכובלים אותנו מראשיתנו.
רוית ראופמן, ילידת קיבוץ גבעת חיים, מתגוררת בזיכרון יעקב. פסיכולוגית קלינית וחוקרת ספרות, מרצה בכירה בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה.
English title: Under the Circumstances. Very well written, no superfluous bla-bla. The story takes place on a kibbutz, and is basically a love story with an underlying mystery.
כתוב נפלא. המציאות עולה על כל דמיון, או סיוט. וואוו! בנסיון הראשון עם הספר, הקשבתי לסיפור. הקריינית הייתה כל כך גרועה בעיני עד שויתרתי. למזלי מישהו בחר בו למועדון הקריאה שלנו.
ספר קשה לעיכול, סיפור שהולך קדימה ואחורה, בין קורותיה של המספרת, פסיכולוגית עם יחסים מורכבים עם אמה, חוזרת לילדותה, להתבגרותה, והתמודדותה עם הלימודים, על העבודה, עם זוגיות והקמת משפחה ובמעורבב גם עם סיפור חייה הקשה של אמה וסבתה בשואה שמשפיעים על הכל, על היכולת או הצורך להטמע ולהתרחק והכל בערבוביה מאורגנת להפליא שהופכת את הקורא למטפל לרגע. מרגיש שצריך להזהיר שהספר הזה אינו קל ויכול להוות טריגר. המסע המטלטל הזה היה בעל ערך גדול בעיני.
סיפור חייה של פסיכולוגית קלינית, מילדות לבגרות, שלוב בסיפור הישרדותה של אמה בשואה (מבוסס על סיפור אמיתי), כשבמרכז מערכת היחסים שביניהן. ספר מרתק, שמספק כל כך הרבה תובנות מבלי להגרר לקלישאות. נהנתי מכל רגע.
ספר מעולה. קולח ומעניין. לרגעים צחקתי, לרגעים דמעתי. לסופרת יש את הכישרון לכתוב באופן מעורר הזדהות וחמלה ובאופן התופס את המורכבות של מערכות היחסים של הדמויות ואת העולם הפנימי שלהם. מורגש כי היא אוהבת את הדמויות שכתבה. ממליצה לקרוא.