בתנופה רבת חן ומעוף מאיר חיים באר רגעים קטנים וגדולים מחמישים שנותיו בעולם הספר – תחילה כשוליית מגיהים ולבסוף כסופר בעל שם. אלה סיפורים על ספרים ובעיקר על האנשים שמאחוריהם בחולשותיהם ובגדולתם. במישור נוסף זהו ספר על הסמוי מן העין ועל מה שנדמה שולי, שבמבטו של הסופר מתגלה דווקא כעקרוני וכרב־חשיבות. מסע הדילוגים של באר איננו כמסעות הדילוגים של ראשי מדינות בין בירות בשליחויות גורליות, אלא כפשוטו: תנועה קולחת מעניין לעניין, אל אחורי הקלעים, המשקפים את החיים עצמם טוב הרבה יותר מקַדמת הבמה.
Haim Be’er (חיים באר), also publishing as Chaim Be'er, was born in Jerusalem in 1945 and was raised in an Orthodox home. He completed his army service in the military chaplaincy. In 1966, he began working for Am Oved Publishing House and a few years later became member of the editorial board. For many years, he also wrote a weekly column for the daily Davar. He taught Hebrew literature and creative writing at Ben-Gurion University of the Negev, and at present he is editor of the Kesset Project for debut fiction. Be’er has received several literary awards for his poetry and fiction, including the Prime Minister's Prize twice (1979; 1993), the Bernstein Prize (1980), the Kugel Prize (2000), the Bialik Prize (2002), the ACUM Prize for Lifetime Achievement (2005), the Neuman Prize (2008), the Brenner Prize (2011), the Prime Minister's Award for the Fostering and Preservation of the Hebrew language (2012) and the Ramat Gan Prize (2013). His novel, Feathers, is included in "The Greatest Works of Modern Jewish Literature" (2001).
כמו אלוורה שמורחים על כוויה, כך הספר הזה היה עבורי לאחר קראתי לפניו יצירה אחרת ונשכחת. זאת בעיה אמיתית אצלי: ברגע שמתרגלים לקרוא ספרות טובה ואיכותית לא ניתן לחזור יותר אחורנית והסיפורונים הקטנים הללו, השורות המתוקות, הנוגעות הן כמו מזור לחולה, כר ליגע ומזון לרעב. באר אסף את כל הצעטלך שהצטברו לו במגירה ואגד אותם לכדי ספר. הוא מספר בגלוי לב על עצמו, משפחתו, אהבתו לספרים הישנים וסיוריו באירופה ובארה״ב בעקבותיהם. למי שספרים עבורו הם צוהר לנפש האדם, ניתן לראות עד כמה הם חשובים לסופר, כמו עורק ראשי. טעם החיים-קוקה קולה. אבל זה לא קולה, לא. זאת שמפניה!