זכרונות אבו יוסוף

by יעקב סבג

עשרים שנה היה יעקב סבג בלב המאפליה הפלסטינית. כיועץ לענייני ערבים במנהל האזרחי שבלב עזה הוא היה שם בשנות האינתיפאדה הראשונה, בימים שקדמו לאוסלו ובעלייתו העקובה מדם של ערפאת. ברמאללה, הוא היה עד לתהפוכות של שנות הטרור, חומת מגן ומותו של הראיס. הוא דובב, נשא ונתן ונכנס לראשם של רוכלים פלסטינים, אנשי חמאס נוטפי שנאה, משתפי פעולה ובכירים מושחתים מהפת"ח.
הוא רכש את אמונם וכבודם. הם כינו אותו אבו-יוסוף
מעמדתו הייחודית של מי שהיה עד לדיונים בתוך הממשל הישראלי, ולנעשה בקרב הפלסטינים, ראה סבג איך התפורר השלטון הישראלי בעזה, איך הומלכה על הפלסטינאים כנופיה צמאת דם שהקימה ממלכה של שחיתות, גניבה, מונופולים ורצח בשיתוף פעולה שלנו.
עשרים שנה הקשיב יעקב סבג לקולות העולים מן הצד הפלסטיני. הנוכלים הערמומיים, קנאי הדת הלוהטים, אנשי המנגנונים שהשכירו שירותיהם לכל דורש, ובעיקר המוני הפלסטינים החפים מפשע שנקלעו למערבולת שקשה להיחלץ ממנה. ישראל הפקירה אותם שוב ושוב בידי שליטים חמדנים ומרושעים מבני עמם.
עכשיו הוא מדבר. בקול צלול, בהיר ולא מתיימר מתאר סבג את שראו עיניו ושמעו אוזניו, ומציע לנו זווית חדשה, מכעיסה וגם תקווה חדש לפתרון הסכסוך.
- מה היו המניעים האמיתיים לגירוש יהודי חבל עזה?
- כיצד פספסה ישראל את עלייתו של חמאס?
- כיצד יכולה מדיניות חדשה ומפוכחת להחזיר את השקט היחסי בין ישראל והפלסטינים?

Paperback

Published January 1, 2018

Reviews

[Adi · Rating 4 out of 5]

החלק הראשון של הספר, שבו סבג שירת בעזה, היה מעט איטי. הרבה ממה שתיאר היו אירועים שלא קרו לו באופן אישי, ולא הייתה לו מוערבות בהם. הרבה שמות של פלסטינים מהרצועה נזרקו, והיה קשה לעקוב אחרי כולם.
את האירועים שכן קשורים אליו אפשר לסכם במילים כלליות כ-"נתקלתי במידע שלדעתי חשוב, דיווחתי עליו לממונים עלי, לא הקשיבו לי".
החלק השני של הספר, שבו סבג משרת בגזרת רמאללה, הרבה יותר מעניין. ההתרחשויות קורות יותר מנקודת מבטו, ולא כמספר של אירועים רחוקים ממנו. דברים קרו, והוא היה מעורב. בנוסף לכך, הפרק שבו הוא מדבר על נקודת המבט של מתנחלים על פינוי ישובים, ובו הוא גם נותן את דעתו (בתור אדם דתי ותושב עופרה), היה מאוד מעניין.