What do you think?
Rate this book
מכאן ומכאן
מאז אהבת ציון של אברהם מאפו התאפיינה מסורת ייצוג חיי היהודים בארץ ישראל בתיאורים מצועצעים, מלאי פתוס רומנטי וציורים אתנוגרפיים-אקזוטיים. מכאן ומכאן (1911), הרומן הארץ-ישראלי הראשון של יוסף חיים ברנר (1881–1921) הוא אחד הניסיונות המוקדמים להתבוננות ראליסטית ומפוקחת במציאות של היישוב העברי בפלשתינה.
במקום "מחזות פיוטיים מהדר גאון הכרמל והשרון, מהעבודה על שדמות-בית-לחם, מגבורות ילידי וחניכי הארץ, הרוכבים האמיצים והרובים המצוּינים", כפי שברנר עצמו תיאר באירוניה את הספרות הארץ-ישראלית שנכתבה באותה עת, הוא הציג "קוים דלים, קלוּשים, כחושים, בלי כל חלב ודשן של אמנות". ברנר הכניס לספרות העברית את האסתטיקה המודרניסטית של ניכור, קיטוע, פירוק וערבוב סוגות כדי לספר על המציאות המורכבת, רווית הסתירות, התסכולים ואי-הוודאות של בני העלייה השנייה.
ההקשר ההיסטורי:
כשעלה ברנר לארץ ישראל ב-1909 הוא כבר היה סופר חשוב וסמכות אינטלקטואלית ומוסרית מרכזית בתרבות העברית של התקופה. חדור אידאלים חלוציים, פנה מיד לעבודה חקלאית, אך כוחותיו לא עמדו לו והוא עזב כעבור שבעה ימי עבודה בלבד. מאוכזב מעצמו ומן המציאות שנגלתה בפניו עבר ברנר לירושלים ומשם לנווה-צדק, שם החל לעבוד בעיתון של מפלגת הפועל הצעיר שנשא את אותו שם. העורכים היו יוסף אהרונוביץ' ואשתו, הסופרת דבורה בארון.
בתקופה זו החל ברנר לעבוד על מכאן ומכאן, ואירועי התקופה ורשמיה הזינו את עלילת הרומן. אחת הדמויות המרכזיות בו – האיכר הזקן אריה לפידות, נוצרה בהשראת א"ד גורדון – חלוץ והוגה דעות ששימש מופת לבני העלייה השנייה, ושאליו התוודע ברנר בעיר גנים.
במקום "מחזות פיוטיים מהדר גאון הכרמל והשרון, מהעבודה על שדמות-בית-לחם, מגבורות ילידי וחניכי הארץ, הרוכבים האמיצים והרובים המצוּינים", כפי שברנר עצמו תיאר באירוניה את הספרות הארץ-ישראלית שנכתבה באותה עת, הוא הציג "קוים דלים, קלוּשים, כחושים, בלי כל חלב ודשן של אמנות". ברנר הכניס לספרות העברית את האסתטיקה המודרניסטית של ניכור, קיטוע, פירוק וערבוב סוגות כדי לספר על המציאות המורכבת, רווית הסתירות, התסכולים ואי-הוודאות של בני העלייה השנייה.
ההקשר ההיסטורי:
כשעלה ברנר לארץ ישראל ב-1909 הוא כבר היה סופר חשוב וסמכות אינטלקטואלית ומוסרית מרכזית בתרבות העברית של התקופה. חדור אידאלים חלוציים, פנה מיד לעבודה חקלאית, אך כוחותיו לא עמדו לו והוא עזב כעבור שבעה ימי עבודה בלבד. מאוכזב מעצמו ומן המציאות שנגלתה בפניו עבר ברנר לירושלים ומשם לנווה-צדק, שם החל לעבוד בעיתון של מפלגת הפועל הצעיר שנשא את אותו שם. העורכים היו יוסף אהרונוביץ' ואשתו, הסופרת דבורה בארון.
בתקופה זו החל ברנר לעבוד על מכאן ומכאן, ואירועי התקופה ורשמיה הזינו את עלילת הרומן. אחת הדמויות המרכזיות בו – האיכר הזקן אריה לפידות, נוצרה בהשראת א"ד גורדון – חלוץ והוגה דעות ששימש מופת לבני העלייה השנייה, ושאליו התוודע ברנר בעיר גנים.
192 pages, ebook
First published January 1, 1911
1 person want to read
About the author
Joseph Hayyim Brenner
15 books7 followersBrenner was born to a poor Jewish family in Novi Mlini, Russian Empire. He studied at a yeshiva in Pochep, and published his first story, Pat Lechem ("A Loaf of Bread") in HaMelitz, a Hebrew language newspaper, in 1900, followed by a collection of short stories in 1901.
In 1902, Brenner was drafted into the Russian army. Two years later, when the Russo-Japanese War broke out, he deserted. He was initially captured, but escaped to London with the help of the General Jewish Labor Bund, which he had joined as a youth.
In 1905, he met the Yiddish writer Lamed Shapiro. Brenner lived in an apartment in Whitechapel, which doubled as an office for HaMe'orer, a Hebrew periodical that he edited and published in 1906–07. In 1922, Asher Beilin published Brenner in London about this period in Brenner's life.
Brenner married Chaya, with whom he had a son, Uri.
Brenner immigrated to Palestine (then part of the Ottoman Empire) in 1909. He worked as a farmer, eager to put his Zionist ideology into practice. Unlike A. D. Gordon, however, he could not take the strain of manual labor, and soon left to devote himself to literature and teaching at the Gymnasia Herzliya in Tel Aviv. According to biographer Anita Shapira, he suffered from depression and problems of sexual identity. He was murdered in Jaffa on May 1921 during the Jaffa riots.
In 1902, Brenner was drafted into the Russian army. Two years later, when the Russo-Japanese War broke out, he deserted. He was initially captured, but escaped to London with the help of the General Jewish Labor Bund, which he had joined as a youth.
In 1905, he met the Yiddish writer Lamed Shapiro. Brenner lived in an apartment in Whitechapel, which doubled as an office for HaMe'orer, a Hebrew periodical that he edited and published in 1906–07. In 1922, Asher Beilin published Brenner in London about this period in Brenner's life.
Brenner married Chaya, with whom he had a son, Uri.
Brenner immigrated to Palestine (then part of the Ottoman Empire) in 1909. He worked as a farmer, eager to put his Zionist ideology into practice. Unlike A. D. Gordon, however, he could not take the strain of manual labor, and soon left to devote himself to literature and teaching at the Gymnasia Herzliya in Tel Aviv. According to biographer Anita Shapira, he suffered from depression and problems of sexual identity. He was murdered in Jaffa on May 1921 during the Jaffa riots.
Ratings & Reviews
Friends & Following
Create a free account to discover what your friends think of this book!
Community Reviews
Displaying 1 of 1 review
October 18, 2024
In the nascent Jewish settlement of Ein Ganim, established in 1908, Yosef Haim Brenner found a crucible for his intellectual and artistic pursuits. This pioneering community, founded on the socialist principles of the Second Aliyah, sought to redefine Jewish life through Hebrew labor, mutual aid, and a collective ethos. A stark contrast to the more individualistic approach of the First Aliyah settlers in nearby Petah Tikva, Ein Ganim became a hotbed of innovative ideas that would shape the future of Israeli society.
Brenner's time in Ein Ganim was marked by his interactions with prominent labor leaders such as A.D. Gordon and Berl Katznelson. While he initially endeavored to participate in agricultural labor, the Zionist ideal soon proved incompatible with his literary aspirations. This tension is reflected in his seminal work, From Here and There.
This unique novel is a poignant exploration of pioneering Israeli Halutzim, set against the backdrop of the budding emergence of the Jewish state. The narrative, presented in the form of notebooks and torn notes, follows an anonymous narrator grappling with personal demons and the challenges of living in a land in transition. The characters, including the narrator, his friend David Diasporin, and Aryeh Lapidot, embody the diverse experiences and aspirations of the early Zionist residents of Israel. While some succumb to the harsh realities of the land, others, like Aryeh Lapidot and his family, exemplify the potential for a renewed Jewish existence in Israel.
Brenner's prose is both lyrical and incisive, capturing the beauty and brutality of the landscape and the complexities of the human heart. In From Here and There, he argues that Zionism is not merely a political or economic endeavor, but a moral imperative, a means of ensuring the survival and flourishing of the Jewish people and their ancestral land for generations to come.
Tragically, Yosef Haim Brenner's life was cut short by Arab terrorists during the Jaffa Pogrom of 1921. His brutal slaughter at the young age of forty became a symbol of the sacrifices made by the pioneers of the Jewish homeland. From Here and There stands as a testament to his enduring legacy and the beauty, wisdom and innocence that the dark forces of terror keep depriving humanity from.
העברית, איזו עברית...
כשהייתי מסביר לו כי אני, הציוני, איני מדבר על תחיה, על תחית הרוח, על תחית רוח האומה העברית, כי אם על יציאה, על שאיפה ליציאה מן הגיטו. “רֵינֶסַנס”, “תחיה” אלו הן מלות קוסמות מאד, אבל מקום בשבילן אין אצלנו; אין מקום אצלנו בשביל תנועה של תחיה: אנו לא איטליה, הציוניות שלי אומרת: הגיעה השעה להחלק היותר מסוגל לחיים שבין ישראל לחדול משבת עם אחרים ולתלות הכל על רשעת אחרים. צריכים צעירי ישראל להבין מה הוא עמם כשהוא לעצמו, בעבר ובהוֹוה, ומה הם, הצעירים בעצמם, בהוֹוה ולעתיד. הרוח העברי? – זה אינו כלום. הירושה הגדולה? – אפס ותוהו. הנה זה מאות בשנים אנחנו יושבים כאן, בין הפולנים. מאות בשנים ירקו אלה המתוֹעבים בפנינו, ואנחנו מחינו את הרוק, ישבנו וכתבנו ספרי פלפול ודרוש, שטות וגועל־נפש. זה רוחנו. הגיעה השעה להעריך את עצמנו כהוגן. והערך – אינו גדול. אנחנו איננו ראויים לכבוד. אנחנו נהיה ראויים לשמנו האנושי רק אז, אם נלמוד את סוד־העבודה, את “שירת החי עלי אדמות”, כאמור אצל טשרניחובסקי שלנו (משורר עברי מן המיוחדים – לא היה מזיק לך כלל, דיאספורין, אלמלא ידעתוֹ!). האם יבוא יום כזה? בחיי נפשי אני כבר היוּ ימי יאוּש גמוּר בנידון, אבל זה לא נוגע. עכשיו יודע אני רק אחת: אנחנו נשיב לנו את כבודנו, אנחנו נחדל מהיות פרעושים, אם נעמוד בנסיוננו זה האחרון ונרכוש לנו מקום בארץ בעבודתנו. כן, בעבודתנו! כי הנה כל העמים חיו, עבדו ויצרו, להם ולדורות, ואנחנו ישבנו ביניהם על אדמת נכר וטיפלנו בשדים יודעים מה. באי־עבודה חטאנו, ובעבודה, בעבודת עצמנו, כל התיקון. בה נוכל להגָאל. זוהי תקותנו היחידה. אין אנו יכולים לבלי לקוות לה, לבלי לנסות בה. צריך לעלות לשם, להיוָכח; לא, להתחיל, לעבוד – ובשדה!
Brenner's time in Ein Ganim was marked by his interactions with prominent labor leaders such as A.D. Gordon and Berl Katznelson. While he initially endeavored to participate in agricultural labor, the Zionist ideal soon proved incompatible with his literary aspirations. This tension is reflected in his seminal work, From Here and There.
This unique novel is a poignant exploration of pioneering Israeli Halutzim, set against the backdrop of the budding emergence of the Jewish state. The narrative, presented in the form of notebooks and torn notes, follows an anonymous narrator grappling with personal demons and the challenges of living in a land in transition. The characters, including the narrator, his friend David Diasporin, and Aryeh Lapidot, embody the diverse experiences and aspirations of the early Zionist residents of Israel. While some succumb to the harsh realities of the land, others, like Aryeh Lapidot and his family, exemplify the potential for a renewed Jewish existence in Israel.
Brenner's prose is both lyrical and incisive, capturing the beauty and brutality of the landscape and the complexities of the human heart. In From Here and There, he argues that Zionism is not merely a political or economic endeavor, but a moral imperative, a means of ensuring the survival and flourishing of the Jewish people and their ancestral land for generations to come.
Tragically, Yosef Haim Brenner's life was cut short by Arab terrorists during the Jaffa Pogrom of 1921. His brutal slaughter at the young age of forty became a symbol of the sacrifices made by the pioneers of the Jewish homeland. From Here and There stands as a testament to his enduring legacy and the beauty, wisdom and innocence that the dark forces of terror keep depriving humanity from.
העברית, איזו עברית...
כשהייתי מסביר לו כי אני, הציוני, איני מדבר על תחיה, על תחית הרוח, על תחית רוח האומה העברית, כי אם על יציאה, על שאיפה ליציאה מן הגיטו. “רֵינֶסַנס”, “תחיה” אלו הן מלות קוסמות מאד, אבל מקום בשבילן אין אצלנו; אין מקום אצלנו בשביל תנועה של תחיה: אנו לא איטליה, הציוניות שלי אומרת: הגיעה השעה להחלק היותר מסוגל לחיים שבין ישראל לחדול משבת עם אחרים ולתלות הכל על רשעת אחרים. צריכים צעירי ישראל להבין מה הוא עמם כשהוא לעצמו, בעבר ובהוֹוה, ומה הם, הצעירים בעצמם, בהוֹוה ולעתיד. הרוח העברי? – זה אינו כלום. הירושה הגדולה? – אפס ותוהו. הנה זה מאות בשנים אנחנו יושבים כאן, בין הפולנים. מאות בשנים ירקו אלה המתוֹעבים בפנינו, ואנחנו מחינו את הרוק, ישבנו וכתבנו ספרי פלפול ודרוש, שטות וגועל־נפש. זה רוחנו. הגיעה השעה להעריך את עצמנו כהוגן. והערך – אינו גדול. אנחנו איננו ראויים לכבוד. אנחנו נהיה ראויים לשמנו האנושי רק אז, אם נלמוד את סוד־העבודה, את “שירת החי עלי אדמות”, כאמור אצל טשרניחובסקי שלנו (משורר עברי מן המיוחדים – לא היה מזיק לך כלל, דיאספורין, אלמלא ידעתוֹ!). האם יבוא יום כזה? בחיי נפשי אני כבר היוּ ימי יאוּש גמוּר בנידון, אבל זה לא נוגע. עכשיו יודע אני רק אחת: אנחנו נשיב לנו את כבודנו, אנחנו נחדל מהיות פרעושים, אם נעמוד בנסיוננו זה האחרון ונרכוש לנו מקום בארץ בעבודתנו. כן, בעבודתנו! כי הנה כל העמים חיו, עבדו ויצרו, להם ולדורות, ואנחנו ישבנו ביניהם על אדמת נכר וטיפלנו בשדים יודעים מה. באי־עבודה חטאנו, ובעבודה, בעבודת עצמנו, כל התיקון. בה נוכל להגָאל. זוהי תקותנו היחידה. אין אנו יכולים לבלי לקוות לה, לבלי לנסות בה. צריך לעלות לשם, להיוָכח; לא, להתחיל, לעבוד – ובשדה!
Displaying 1 of 1 review