המאה הגרמנית: מהגרים יהודים-גרמנים והיסודות האידיאולוגיים של המלחמה הקרה

by Udi Greenberg, Yaniv Farkas (Translator)

כיצד הפכה הדיקטטורה הרצחנית בגרמניה הנאצית לדמוקרטיה יציבה? "המאה הגרמנית" מציג באור חדש את מקומו של הנאציזם בהיסטוריה הגרמנית. אודי גרינברג שוזר בספר זה את תולדות המאבקים הפוליטיים ושל ההגות הפוליטית בגרמניה מאז מלחמת העולם הראשונה ועד העשורים הראשונים של המלחמה הקרה. טענתו כי תהליך הבנייה מחדש אחרי מלחמת העולם השניה, זה שיצק את היסודות של גרמניה במהלך ולאחר המלחמה הקרה, נשען במידה רבה על הדמוקרטיה הגרמנית הראשונה, זו של רפובליקת ויימאר (1933-1918). הספר עוקב אחר חמישה הוגים יהודים־גרמנים, שלקחו חלק ביצירתה של התרבות הדמוקרטית בויימאר, נמלטו מאימת הנאצים לארצות הברית וסייעו בשיקומה של אירופה אחרי המלחמה. דרך סיפוריהם, המחבר חושף את הרעיונות שחישלו דמוקרטיה יציבה מתוך דיקטטורה, מלחמה, וכיבוש. "המאה הגרמנית" גם חושף את תפקידם של המהגרים בעיצובו של הסדר העולמי של ראשית המלחמה הקרה. כמי שחזו בקריסת הדמוקרטיה, הפליטים היהודים־גרמנים היו בין הראשונים לטעון בארצות הברית כי משטרים דמוקרטיים נמצאים בסכנה מתמדת, ונדרשים למאבק מתמיד נגד אויביהם, בין אם פשיזם או קומוניזם. רעיונותיהם ופעילותם במנגנונים הפוליטיים של המלחמה הקרה בארצות הברית הפכו למרכיב רב חשיבות ביצירתה של ההגמוניה האמריקנית הבינלאומית. כך, דרך סיפוריהם הייחודיים של יהודים־גרמנים שגלו מגרמניה, "המאה הגרמנית" שופך אור חדש על רעיונות, אישים, ומסורות פוליטיות שייצרו את העולם שאחרי מלחמת העולם השנייה.


הספר זכה בפרס היוקרתי מטעם המועצה ללימודי אירופה שבאוניברסיטת קולומביה כספר הטוב ביותר בתחום ב־2016, ותורגם למספר שפות.

עריכה: דנה שילר

Genres: History, Nonfiction, Politics, Germany

404 pages, Paperback

First published December 24, 2014

Reviews

[Shrike58 · Rating 3 out of 5]

I have a tendency these days to purge books from my never diminishing TBR list if they are over ten years old, and there doesn't seem to have been a lot of interest, but this book seemed novel enough to be worth my time.

Basically, Greenberg is giving you an overview of the professional lives of Ernst Fraenkel, Waldemar Gurian, Karl Loewenstein, Hans Morgenthau (the only one of these men I have much sense of), and Carl Friedrich; a flock of German political scientists and lawyers who were products of the Weimar Republic. However, that experience did not sour them on democratic practice, far from it; you can basically argue that it made them fanatics FOR democracy. This is an attitude that had its own ironies.

The main thing is that these men fit in very well with the milieu of the early to high Cold War, particularly when it came to the process of purging what became West Germany of Nazi thought and culture. The problem is that times change and their fervor became an intellectual straight jacket with the arrival of the "Protest" Sixties, which only Morgenthau rose above.

While I'd be the last to deny that Stalin was well-worth confronting with vigor, the problem is that these men, at least as presented by Greenberg, seemed to have had a narrow vision of democratic freedom. They mostly seemed to be interested in freedom for communities, not individuals, and appeared quite content to enforce conventional conformity. Too much enthusiasm could be a threat in their eyes. Nor did the electorate have the right to make mistakes at the ballot box; in particular, Loewenstein would cheer if the "deep state" suppressed an aspiring autocrat.

Be that as it may, I thought that this was only a so-so book, but it wasn't a total throw-away either; particularly if you have a paper hanging over your head relating to Cold War political theory.

Actual rating: 3.5.