כיצד יכולים המשיכה לצעיר והקשר עמו לחלץ מבוגר ממדמנת העצב ולשחררו מן הרחמים העצמיים? אילו כלים יאפשרו לגבר מתוסכל בגיל העמידה לזכות בידידותו של נער צעיר או בחיבתה של בחורה נאה? איך מסייעות הפנטזיות והטיפה המרה להתמודדות עם מציאות סבוכה, וכלום יש באפשרותם של חריגים בחברה לשמר את כבודם העצמי? חלקו הראשון של הספר שמחה ארורה מתרחש בעיר קטנה בדנמרק בשנת 1950 ומגולל את סיפורו של נער מתבגר, אשר מתקשה ללמוד איך ללכת בין הטיפות ומנסה למצוא את מקומו בעולם. החטיבה השנייה בספר מתמקדת בקורות אותו נער בקופנהגן שלושים וחמש שנים לאחר מכן, והיא מציגה את יחסיו הרופפים עם בני משפחתו שהיו אמורים להיות הקרובים לו יותר מכול. גיבור הרומן הוא "אאוטסיידר" החי במדינת הרווחה הדנית, והיצירה העוסקת בו מתייחסת לצורך האנושי בקבלה, בחמימות ובקרבה ותוהה על הסיבות לקושי להשיגן. תחילת הספר היא מראה מהופכת לאחריתו, ושני חלקיו דנים בסוגיות קיומיות דרך עלילה מרתקת המתובלת לפרקים בהומור דקיק. הרומן מאיר את מקומם של זיכרונות נעורים וחיות מחמד בעולמם של אנשים, שההווה שלהם נראה כמו דרך ללא מוצא. חשיבתו הייחודית של הסופר ומקוריותו עוזרות לו למצוא נקודות אור ונחמה בהתמודדותו עם בדידות, הסתאבות, פחדים וצער.