הפילוסופיה של המודיעין

by Isaac Ben-Israël, יצחק בן-ישראל

המודיעין הצבאי הינו מוסד (חדש יחסית) לבירור המציאות בכלים של איסוף והערכה. ספר זה מתמקד בתהליך ההערכה על יסודותיו הלוגיים, המתודולוגיים והפילוסופיים. הדיון מבוסס על האנלוגיה שבין מוסד המודיעין ובין מוסד אחר לבירור המציאות - המדע. ואולם, ההערכה המודיעינית קשה ומורכבת יותר מהחיזוי המדעי משום שהיא עוסקת בחומרים חיים (כלומר, בבני אנוש), שיש להם רצון חופשי, והם מנסים להסתיר את מעשיהם ולהונות את חוקר המודיעין. ההערכה המודיעינית, כמו גם החיזוי המדעי, מבוססת על השערות בלבד, ויש לכך השלכות רבות על אופיה של ההערכה ועל דמות החוקר האידיאלי. חלקו המרכזי של הספר עוסק, לכן, בפילוסופיה המודרנית של המדע ובמסקנות הנובעות ממנה לגבי המחבר וההערכה המודיעיניים. הספר מסתיים בהשלכות של הניתוח שהובא לעיל על אופיו הרצוי של הארגון המודיעיני (חברה פתוחה) ועל האתיקה של המחקר המודיעיני (האם חוקר מעולה יכול להיות אדם רע?). המסקנות מודגמות על ידי ניתוח הכשל ההערכתי של המודיעין הישראלי ערב מלחמת יום הכיפורים.

אלוף ד"ר יצחק בן ישראל למד באוניברסיטת תל-אביב מתמטיקה, פיזיקה ופילוסופיה. במהלך שירותו בחיל האוויר מילא תפקידים במערך המבצעים, המודיעין והפיתוח. בין היתר היה ראש ענף חקר ביצועים בחיל האוויר, ראש מחלקת מחקר במודיעין חיל האוויר וראש מחלקת מחקר ופיתוח בצה"ל ובמשרד הבטחון. כיום הוא ראש המינהל למחקר, פיתוח ותשתית טכנולוגית (מפא"ת) במשרד הבטחון ובמטה הכללי. במהלך השירות קיבל את פרס בטחון ישראל ב-1972 על פיתוח מערכת הפצצה בפאנטום ואת פרס חיל האוויר ב-1976 על פיתוח מערכת שליטה ובקרה ממוחשבת. בן ישראל פירסם מאמרים רבים בנושאי צבא וביטחון, ספרו דיאלוגים על מדע ומודיעין זכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית.

177 pages, Paperback

First published January 28, 2004

About the author

Isaac Ben-Israel (Hebrew:יצחק בן-ישראל) is an Israeli military scientist, general, politician and state official.

Reviews

[Gili · Rating 5 out of 5]

4.5
כוכבים מעוגל למעלה

הספר עוסק בשאלה איך מודיעין מנסה להבין ולחזות מציאות — ומה גורם לו להיכשל.
הטענה המרכזית של הספר היא שעבודת מודיעין דומה מאוד למדע: בשני המקרים אוספים מידע חלקי, בונים השערות ומנסים להסיק מה צפוי לקרות. אבל מודיעין קשה יותר ממדע, משום שהוא עוסק בבני אדם ובמדינות שמסתירים מידע, מרמים ומשנים התנהגות בתגובה למה שחושבים עליהם.
בן־ישראל משתמש בפילוסופיה של המדע — בעיקר רעיונות של קרל פופר, תומאס קון ואחרים — כדי להסביר איך נוצרת “קונספציה” מודיעינית.
חלק מרכזי בספר מוקדש לכישלון המודיעיני ערב מלחמת יום הכיפורים. בן־ישראל מנתח כיצד אמ״ן דבק בהנחה שמצרים וסוריה לא יפתחו במלחמה, גם כשכבר הופיעו סימני אזהרה רבים. מבחינתו, זו לא הייתה רק טעות מקצועית אלא תוצאה כמעט בלתי נמנעת של הדרך שבה ארגוני מודיעין חושבים ופועלים.
הספר גם דן בשאלות רחבות יותר:
האם אפשר בכלל להגיע לידע ודאי במודיעין?
מהו “חוקר מודיעין טוב”?
האם ארגון מודיעיני צריך לעודד ויכוח פנימי וביקורת?
האם אדם מוסרי הוא בהכרח גם חוקר טוב?

מענינים במיוחד הם שני הנספחים שבספר שאורכם כשליש או יותר מכל הספר.
הראשון הוא פגישה עם פיזיקאי שהתחקדם מטאורית להיות סגן מפקד מודיעין חיל האוויר המלכותי הבריטי במהלך מלחמת העולם השניה, אחראי לכל הנושאים המדעיים.
השני הוא תכתובת עם פול פייראבנד פילוסוף של המדע.
לזכותו של בן ישראל יאמר שצירף את השיחות למרות שפיירבאנד די שולל את התזה של בן ישראל אבל שמח לקבל את הכיוון ההפוך: לראות מה ניתוח המקרה של המודיעין יכול לתרום לפילוסופיה של המדע.

אני די שוכנעתי על ידי פיירבאנד.